שאלה: רצוני לאכול פת שחרית ואח"כ שתיית קפה, אבל נח לי יותר לשתות אחר בהמ"ז
מכמה סיבות טכניות וממילא הנני מברך עליו שהכל אחר בהמ"ז
ושותה. השאלה האם אין בזה משום ברכה שא"צ, כיון שיכלתי לשתות
בתוך הסעודה ואלא פחות נח לי אבל ס"ס הוא אפשרי.
והוא שאלה עקרונית האם כל פעם שיש איזה שהו צורך אזי לא מקרי שאינה
צריכה או רק בהכרח גמור וכדו' אז מותר. ולכאו' מצינו דוגמא לזה במש"כ
בסי' רצא במ"ב שי"א שאין לחלק סעודה של הבוקר לשניים [בשביל שיעלה לו
השני לסעודה ג'] אף שיש לו צורך שחושש שלא יוכל לאכול אח"כ שכבר שבע
אבל אם יאכל בסמוך יצליח לאכול טרם נסגר האצטומכא.