לפ"ז צ"ב מש"כ בתרומת הדשן (ח"ב-פסקים וכתבים סי' קב): "אשת אליהו הנביא ז"ל או אשת ריב"ל אם יכולים לינשא לאיש אחר... י"ל אשת רעהו אסורה ולא אשת מלאך, שכולן רוחני ולא גופני. ומה שהבאת ראיה ממה שעמד בבית הקברות [- לא קשיא], דפשיטא דאליהו ז"ל שמר כל התורה כולה, כדאיתא להדיא פ' מי שהוציאוהו (עירובין מג:) דאפי' תחומין דרבנן מנטר להו". ולפ"ד החת"ס בהיותו מלאך א"צ לשמור התורה, וצ"ע אם יש מח' בדבר.
אבי קלמן כתב:בגמרא (יבמות עא:):
אמר רבה בר יצחק אמר רב: לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו, שנאמר: בעת ההיא אמר ה' אל יהושע עשה לך חרבות צורים וגו'. ודלמא הנך דלא מהול, דכתיב: כי מולים היו כל העם היוצאים וכל העם הילודים וגו'! א"כ, מאי שוב? אלא לאו לפריעה.
וכתב ע"ז בחי' הריטב"א (שם ד"ה שנאמר בעת ההיא וכו'):
...וקשה הא אמרינן (שבת ק"ד א') אלה המצות [שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה], וי"ל דכה"ג שהוא הכשר מצוה לא חשיב חדוש. והנכון כי משה רבינו נצטוה שיעשו כן כשיכנסו לארץ ונגמר הדבר ע"י יהושע.
כוונת הריטב"א, לכאורה, היא שפרטי מצוה אינם בכלל "לא בשמים היא", וכל שנאסר על נביא לחדש היינו מצוה חדשה, ולא לחדש פרטים במצוה קיימת. (והאח' השתמשו ביסוד זה כו"כ פעמים, ר' מצפה איתן סוכה מד. [וי"ל ע"ד] רש"ש סנהדרין פט. ועוד)
וצ"ב שהרי מצינו במקומות רבים שנביא אינו יכול חדש פרטי הלכות, כדוגמת כתב מנצפ"ך (מגילה ב:-ג. ועוד), וכן בתנורו של עכנאי (ב"מ נט:) אמרו "לא בשמים" על פרט מדיני טומאה וטהרה, וכ"ה במקומות רבים.
אגב, מי שכיר עוד התייחסויות לדברי הריטב"א הנ"ל (או לעצם הרעיון שפרטי מצוה יכולים להתחדש ע"י נביא) - מוזמן להפנות אותי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 335 אורחים