שלח כתב:אני מפנה לספר כתר מחקרים בכלכלה,א ,תשנו מופיע באוצר החכמה מעמודים26 עד 34 בעמוד 31"פוסקים רבים עמלו למצוא דרך,לצמצם את היקפה של בעיה זו, אך טרם נמצא לה פתרון המקובל על הכל"
שלח כתב:...בהערה מס 17 בספר כתר...
מאיר סובל כתב:...איני מכיר את הספר המדובר
בברכה המשולשת כתב:מאיר סובל כתב: אולי יש פה שורש הנעוץ ביסוד ההבדל בגישה לפוסקים. בשביל דיינים שקבלו מסורת מגדולי דייני הדור הקודם ומתאמצים ללכת באותה דרך, ויותר מדוייק: לחניכי ישיבות שיש להם מסורת [נוסח ליטא או הונגריה או אחרות - לא משנה] הש"ך והנתיבות מהווים מילה אחרונה. ולא עומדים מולם "בגובה העיניים".
הכרת ערך עצמינו...
כך שמה שמוזכר [url]באריכות[/url] בש"ך בנתיבות ברבי עקיבא אייגר ועוד פוסקים להלכה ולמעשה - לא ניתן למו"מ של הסתברות של שכלנו, בדיוק כמו אילו זה היה כתוב ברמב"ם או בתלמוד בבלי או בששה סדרי משנה ולמעלה בקודש.
לעיין כן, לפלפל כן. להשאר בצ"ע [עלינו, שלא ירדנו לסוף דעתם, בדרך כלל - כך מסבירים] אבל להביע עמדה בעלת משקל הכרעי "למעשה" נגדם כי לא מובנים, או כי היסוד שלהם לא מספיק חזק וכדומה - לא..[/
quote]
אני לא כתבתי לחלוק ח"ו על הקצות והנתיבות מסברתינו, ולא הבנתי איך כתר"ה הבין כן בדברי.
מה שכתבתי זה שיש הרבה מקרים בהם ההלכה ברורה בפוסקים, אך אם נתאמץ נוכל למצוא תמיד שיטות חולקות, ועל זה מוותרים.
יתר על כן, נניח שבמקרה מסויים יש מחלוקת רמ"א - ש"ך (לא דבר נדיר כידוע), אך האחרונים הכריעו כרמ"א, או כש"ך, שאז בהנהגה מעשית של פסק בית הדין נפסוק כמו האחרונים שהכריעו (ולא הבנתי מה זה נוגע ל-"גובה העיניים")
הרי תמיד היו מחלוקות בין חכמי ישראל, אך גם תמיד היו הכרעות, וכעין שכתב המהרי"ק על החשיבות של כללי פסיקה בהנהגה המעשית.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 494 אורחים