חכם באשי כתב:בספרי דרוש של המאות האחרונים, מצוי פעמים רבות שהסבירו ויכוח שהתקיים בין שני אישי תנ"ך (כמו: הבל-קין, יעקב-לבן, משה-פרעה) כויכוח הלכתי.
לדוגמא, משה סבר כדעת רבא, ופרעה כדעת אביי. ומשום שההלכה כשיטת רבא - לפיכך משה צודק.
זה מצוי הרבה בספר פרשת דרכים (כך שמעתי ולא ראיתי בפנים).
אמנם זכור לי, כי ראיתי לאחד החכמים מהדורות הקודמים שיצא נגד גישה זו. ולדעתו, אסור לפרש בכאלו אופנים. אך איני זוכר מיהו.
1. אודה לכל אחד שיביא את הדעה השוללת לגישה זו.
2. בנוסף לכך, אני מחפש אם קיימת גישה המסכימה לשיטה אצל הראשונים או אצל חז"ל (קשה לי להאמין, אבל אשמח להחכים!)
בתודה מראש
"ועוד תמהני על הרב המובהק אשר תרומותיו תרומות דאסיק אדעתיה לפסוק הדין להתיר א''א לעלמא מדקדוק כל דהו כי ודאי כשאנו מפלפלים ולומדים חריפות כמו בזמן התוס' אז אנו רגילין למשקל ולמטרח בדקדוקי' ובחלוקים' דקים כמיעל פילא בקופא דמחטא אבל לפסוק הדין או להתיר האיסור אין לפסוק הדין ואין להתיר האיסור אלא בדעות ברורות מלובנות ומחוורות מתוך פשטי סוגי' דשמעתתא ולא מתוך הדקדוק כהאי"
חיים כתב:להלן קטע מרבי שמעון שקאפ ח"ד עמ' 316עקב השעה המאוחרת אני מוסיף "מקור" נוסף מספר הדרוש וההטפה:
חכם באשי כתב:בספרי דרוש של המאות האחרונים, מצוי פעמים רבות שהסבירו ויכוח שהתקיים בין שני אישי תנ"ך (כמו: הבל-קין, יעקב-לבן, משה-פרעה) כויכוח הלכתי.
2. בנוסף לכך, אני מחפש אם קיימת גישה המסכימה לשיטה אצל הראשונים או אצל חז"ל (קשה לי להאמין, אבל אשמח להחכים!)
בתודה מראש
אתנחתא כתב:אני מקוה שהסיפורים והשמועות האחרים בספרו יותר מדוייקים.
הכוונה לספר עמודי יונתן עמודי שמואל לר' נחמן אבד"ק בראק (באוצר הספר מצוי תחת השם עמודי יהונתן) ושם מבואר, שהכוונה על מה שביאר על מחלוקת בצלאל ומשה (ולא פרעה) וטען שכך ביאר הפנ"י, ושלילת הגר"ח מיוסדת על שיטתו המחודשת שאסור לחלוק על מרע"ה בדיון הלכתי. ואין לכך קשר לנידן דידן
מנחם כתב:יעוי' בספר גנא דפלפלי (אינו באוצר) מה שהאריך בזה בהקדמתו
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 593 אורחים