איש_ספר כתב:כתב ע"ז הרב בירנבוים בספרו יהודי עולמי, וכיאה ליהודי אולטרה מודרני הוא מפקפק בתועלת של החרם. רוב ספרו מצוי ברשת ותוכל למצוא שם. אם לא אסרוק מהעותק שת"י.
החרם
תופעת נישואי התערובת החלה להתפשט. רצונם של המהגרים להשתלב כלכלית ותרבותית בחברה המקומית ערער את הנטייה המסורתית לשמור על הנישואין בתוך הקהילה. יהודים רבים פנו לרבני הקהילות בבקשה לגייר את בנות זוגם הנוכרית ולהכשיר את הנישואין. על רקע מצב חברתי ודתי זה, נולד בארגנטינה חרם מיוחד, לפיו אין לקבל גרים כלל. חרם זה ידוע בעולם הרבני והיהודי כולו, והוא מהווה את יסודו של החרם הקיים גם בקהילות הסוריות-חלביות שלא לקבל גרים. חרם זה השפיע ללא ספק על מהלכה של ההיסטוריה היהודית בארגנטינה במאה האחרונה, ומן הראוי לייחד לו מספר שורות.
בשנות ה-20 של המאה ה-20 לא היה רב ראשי בארגנטינה. כל רב דאג לבני קהילתו. בין רבני הקהילות הידועים יותר היה הרב שאול סתהון. הרב סתהון נולד בחלב שבסוריה בשנת תרי"א (1851), וגדל שם על ברכי תלמידי חכמים. הוא מונה שם לראש ישיבה ולדיין והיה בקשר עם רבני ארם צובא וארץ ישראל. בביקורו בארגנטינה ראה הרב סתהון את מצבם הדתי הירוד של בני הקהילה, ומתוך רצון לעזור החליט להישאר בארגנטינה ולפעול שם ככל יכולתו. באחת מאיגרותיו כותב הרב סתהון: "וכאשר ראיתי אותה ללא חומה והדת איננה כשורה כאן והיו נכשלים בבשר נחירה וגם לא היה בה תלמוד תורה, ואני לקחתי על עצמי לגדור גדרותיה".
הרב סתהון היה בעל ראייה רחבה, והחליט לעשות מעשה בכל הנדרש לחיזוק היהדות והיהודים במדינה. כאשר ראה את רצונם של צעירים להינשא לנשים נוכריות עם גיור שאיננו עונה על כללי ההלכה, התייעץ עם ידידו הקרוב, הרב דוד גולדמן, רבה של העיירה היהודית מויזסוויל, ויחדיו החליטו להטיל חרם כולל על האפשרות לגייר בארגנטינה. שותפו של הרב סתהון לחרם, הרב גולדמן, נולד ברוסיה בשנת 1854, היה תלמיד חכם וגדול בתורה והיה בקשר מכתבים מתמיד עם הרב אלחנן ספקטור, ר' שמואל סלאנט, החפץ חיים, הרב קוק ועוד גדולי ישראל. הוא כתב ספר שאלות ותשובות בשם 'דברי אהרן'.
בשנת 1927, פרסם הרב סתהון את נוסח החרם אשר ככל הנראה היה תלוי על לוחות המודעות בעיר בואנוס איירס:
מפני כי העיר הזאת חופשית עד מאד ואיש הישר בעיניו יעשה ואין להם רב שיראו ממנו... וא"כ כל איש אשר חשקה נפשו בבת נוכריה מביאה אל ביתו ותהי לו לאישה בלי גרות או מביא הדיוטות מן השוק ומגיירה בפניהם... ואז פיזרתי מודעות שאין לקבל גרים בארגנתינא עוד כל ימי עולם מכמה טעמים כאשר הסכמנו ואין לפרוץ גדר וכל הפורץ גדר ישכנו נחש.... ומי שרוצה להתגייר ייסע לירושלים אולי יקבלהו...
הצעיר שאול דוד סתהון ס"ט.
למעשה, החרם לא בא לעקור אפשרות גיור מכל וכל, אולם מטרתו ליצור מצב שיהיה כמעט בלתי אפשרי להתגייר (יש לזכור שבראשית המאה הנסיעה מארגנטינה לירושלים היתה כרוכה בהפלגה של חודש ימים באונייה ובהוצאות רבות). החרם הוא דוגמא מובהקת ל'הוראת שעה' שנוצרה כדי לבלום תהליכים מסוכנים. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל, כתב לרב סתהון: "יפה עשה כת"ר ורבנן קדישי המחזיקים את ידו שגדרו במדינתם ששם הפרוץ מרובה ורבו גיוריות כאלו שאינם אלא לפנים שלא לקבל גרים כלל... והנני בזה לאשר ולקיים גזירת חכמים כת"ר ויתר רבני גאוני דורנו שהסכימו על ידו בתקנה גדולה זו במדינת ארגנטינא...".
שמונים שנה מאוחר יותר, אי אפשר שלא לשאול: האם החרם השיג את מטרתו? המציאות לימדה כי אחוזי ההתבוללות ונישואי התערובת המשיכו לצמוח על אף החרם, ובמקביל רבו הרבנים הקונסרבטיביים שלא קיבלו את החרם וגיירו. בכל הקהילות האורתודוקסיות, חשוב לציין, נשמר החרם בקפדנות עד היום הזה.
מודעא רבה לאורייתא
ב"ה אדר תרצ"ה לפ"ק 1935
ראה ראינו כי בעוה"ר יש מבחורי ישראל עברו חק הפרו ברית ויתערבו בגויים לחשוק בבנות הנכרים והערלים יש מהן שנושאים אותם בגיותן ויש מהם שאומרים לגיירם וחושבים לטהר השרץ באחיזת עינים ובעוונות בנות ישראל נשארות עזובות ואין דורש אותן וע"כ ליקבהו"ש (לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה) קמנו ונתעודד לגדור גדר הקדושה והיהדות אנחנו ב"ד חו"מ (חותמים מטה)עם ועד הקבלה מגן דוד ויחידי הקהל ואסרנו איסור בכח תוה"ק שאין רשות לשום בר ישראל או בת ישראל להתערב עם הגויים ואפילו ע"י גיור ולא שום ב"ד של ק"ק הסוריים השוכנים פה אמריקא הצפונית, אין לו רשות לגייר האיש הגוי החושק בבת ישראל ולא בת הנכרית, שהסתה בן ישראל וכאשר יש הסכמה חמורה ע"ז בעיר ארג'נתינא מהגאונים אשר שם והסכימו על ידן הרבנים הראשיים בעה"ק ירושלים ת"ו כמובא באורך בשו"ת דבר שאול חיו"ד סימן ב' עד ו' עיש"ב.
ואם איש או אשה יפר חק האיסור הלזה יכריזו על בניהם שלא יתערבו בהם עם ישראל הקדושים וישראל קדושים וישמעו לקול מורים ושארית ישראל לא יעשו עולה.
כ"ז הוסכם והוחלט בכל חומר ותוקף בחדש אדר הנהדר לשנת ופעל ידו תרצ"ה לפ"ק לבני עדת הסוריים פה ברוקלין וניורק וכל מחוזיהם ובכל אמריקא הצפונית, ושלי"ב (ושומע לדברנו ישכון בטח) ושמ"ר (ושאנן מפחד רעה) ועתב"ט (ועליו תבא ברכת טוב) והכל שריר ובריר וקיים.
הצעיר חיים בכמה"ר עזרא טויל ס"ט
ראב"ד דק"ק מגן דוד
הצעיר משה גנדי הכהן ס"ט
הצב"י משה בכמוהר"ר דוד הכהן ס"ט
בית דין הצדק דק"ק מגן דוד יכב"ץ
בעי"ת ברוקלין נ.י.
הצב"י יעקב ש. קצין ס"ט
רב ומו"ץ בק"ק מגן דוד
מרדכי מסלתון
הרב הראשי דק"ק אחיעזר יכב"ץ
ובעוונות בנות ישראל נשארות עזובות ואין דורש אותן
איש_ספר כתב:איש_ספר כתב: התייעץ עם ידידו הקרוב, הרב דוד גולדמן, רבה של העיירה היהודית מויזסוויל, ויחדיו החליטו להטיל חרם כולל על האפשרות לגייר בארגנטינה. שותפו של הרב סתהון לחרם, הרב גולדמן, נולד ברוסיה בשנת 1854, היה תלמיד חכם וגדול בתורה והיה בקשר מכתבים מתמיד עם הרב אלחנן ספקטור, ר' שמואל סלאנט, החפץ חיים, הרב קוק ועוד גדולי ישראל. הוא כתב ספר שאלות ותשובות בשם 'דברי אהרן'.
ראה כאן
http://www.daat.ac.il/he-il/history/yeh ... entina.htm
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 704 אורחים