שבתא דריגלא - האם קראו בתורה?

[אברהם]

בגמ' מגילה לא,ב איתא דעזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבת"כ קודם עצרת וקללות שבמשנה תורה קודם ר"ה כדי שתכלה שנה וקללותיה.
והתוס' שם תמהו א"כ למה תיקנו לקרוא את הקללות שתי שבתות קודם עצרת ור"ה, ולא בשבת הסמוכה לעצרת (שבת זו הבעל"ט) ושבת הסמוכה לר"ה.
וכתבו בשם רבינו נסים שפרשת האזינו הסמוכה לר"ה יש בה ג"כ קללות, ואנו מקפידים לסיים גם קללות אלו קודם ר"ה.
אמנם הקשו התוס' דלפי"ז אכתי קשיא אמאי בשבת קודם עצרת לא תיקנו לקרוא את הקללות. עיי"ש.

ושמעתי ליישב, דהנה שבת זו שקודם עצרת נקראת שבתא דריגלא, שהיו מתכנסים לשמוע דרשת החכם בהלכות הרגל, ועי' בברכות ל ע"א ברש"י ד"ה בשבתא דריגלא וז"ל: שבת שלפני פסח ועצרת וסוכות, ומרימר בעירו ומר זוטרא בעירו, היו הדרשנים, ושחרית היו העם הולכים לבית המדרש, וכשמגיע זמן קריאת שמע קורין, והדרשן דורש, והעם נשמטים ומתפללים איש איש לבדו, ולכך, הם היו מאספין להם עשרה שחרית קודם שילכו לבית המדרש וקורין קריאת שמע ומתפללים בסמיכת גאולה לתפלה, והדר נפקי לפרקא ודרשי, עכ"ל.
הרי מבואר דבשבת זו כלל לא הלכו לבית הכנסת, והיו כולם מתפללים ביחידות, וא"כ בודאי לא קראו בתורה, ולכן תיקנו קריאת הקללות לשבת קודם, שהיא הקריאה הסמוכה לעצרת.
[והתוס' שלא תירצו כן, אפשר דאזלי לשיטתייהו בברכות י"ז ע"ב שקודם עצרת לא היו מתכנסים, ודלא כרש"י שם, וכמו שציין רעק"א בגליון הש"ס שם].

אלא דצ"ב איך אפשר לבטל תקנת אדונינו משה לקרוא בתורה בשבת, ושמא מוכח מכאן דכל התקנה על הציבור שמתכנסים לתפילה, אך אם לא נתכנסו בביהכנ"ס אלא באו כולם לדרשה לא נתחייבו בקריה"ת.
[מפורסם בשם הגר"ה זקס שליט"א שאמר לבחורים המתפללים ביחידות בימי שני וחמישי, דאף אם אין החובה על היחיד אלא על הציבור, מ"מ לאחר שנתכנסו בבית המדרש לסדר א' ובין כולם נמצאים עשרה בחורים שלא שמעו קריאת התורה וממילא חייבים הם להוציא ס"ת ולקרוא... אכן לדברינו נמצא דאין החובה אלא על המתכנסים בבית הכנסת לתפילה].

[איש_ספר]

שאלה מאד מעניינת, האם קראו בתורה בשבתא דריגלא. (יש חומר רב על מוסד הדרשות בבבל, ויש לפשפש שם אולי ימצא חומר)
חוקרים אולי היו משרבבים כאן את דברי הגמ' ברכות ח, ב על רב ביבי שרצה להשלים שמו"ת מפרשיות דכלה (לפי גרסת הר"ח ואחריו). אך לא נראה שיש קשר.
ולגבי הסיפא, הפלפול קצת קשה, ויותר נראה שאין לך קיום של תקנת משה יותר גדולה מדרשת החכם.

[אברהם]

צריך לבדוק בחומר על הדרשות האם היו דורשים מתוך ספר תורה, משום מה לא נראה לי, אבל אני בור.
כי לא יתכן שיצאו תקנת משה בלי קריאה בתורה.

[איש_ספר]

תקנת משה היתה לעסוק בתורה ברבים בכל שבת (וי"א גם שני וחמישי מתקנתו) וכן כל מועד מענינו. בשום מקום לא מוזכר שמתקנת משה לקרוא דוקא בספר.
(ואין לשכוח גם את הרמב"ם שגם לדידן כשר בס"ת פסול).

--
הזכרתי לעיל את רב ביבי שרצה להשלים וכו'. הקשר היחיד לענין הוא לפי שיטת ראב"ן שמו"ת הוא רק למי שלא שמע קרה"ת.

[אברהם]

לא הבנתי, גם אם אין זו תקנת משה אלא תקנת חז"ל, עכ"פ יש חובה (עכ"פ על הציבור) לקרות בתורה בשבת, ולא מועיל לזה שום דרשה.
הלא בכל שבת הייתה דרשה, ואפ"ה קראו בתורה.

וע"ז שאלתי איך ביטלו תקנה זו בשבתא דריגלא.

[דניאל]

תקנת משה היתה לעסוק בתורה ברבים בכל שבת (וי"א גם שני וחמישי מתקנתו) וכן כל מועד מענינו. בשום מקום לא מוזכר שמתקנת משה לקרוא דוקא בספר.

ודאי דאישתמיטתך לשון הירושלמי והרמב"ם דמשה תיקן שיהו קורין בתורה (משא"כ בהלכות חג בחג הלשון שואלין ודורשין).

[איש_ספר]

לא הייתי בונה על הדיוק הזה הרבה. הביאור הפשוט שלפני החג יש חיוב של שאלה ודרישה, כלומר לברר את פרטי ההלכות, אבל שבתות עיקר התקנה לקרות בתורה בסתמא (וכן לא נזכר מה לקרוא!)
ומבואר שהוא משום שלא ישהו ג' ימים בלא תורה (במכילתא מובא נימוק זה על שבתות ושני וחמישי, כלומר הכל אותו ענין).
המקום היחיד שיש בו ענין בספר ורק לחלק מן השיטות, הוא זכירת מעשה עמלק וסמכו מן הכתוב זאת זכרון בספר. אבל בתקנת משה מאן דכר שמיה.
אמנם ברור שאחרי זה קבלה התקנה גדרים ופנים אחרים. והרי התיאור על שבתא דרגלא לא עוסק בימי משה אלא בזמן אמוראים, כך שהענין אכן מעניין מאד, ורק הערתי על שרבוב תקנת משה לכאן.
--
עתה ראיתי את הודעתו השלישית של ר"א, וטרם יקרא עניתי לבאר מש"כ.
ואוסיף שבכ"ז, כיון שהספר וסדר הקריאה הוא הכל תקנת ומנהג חכמים, אין להתפלא כ"כ עם בזמנים מסוימים משום צורך ביטלוה.

[דניאל]

לא הייתי בונה על הדיוק הזה הרבה. הביאור הפשוט שלפני החג יש חיוב של שאלה ודרישה, כלומר לברר את פרטי ההלכות, אבל שבתות עיקר התקנה לקרות בתורה בסתמא (וכן לא נזכר מה לקרוא!)

אחר מחכת"ך אם זה נקרא דיוק אני כבר לא יודע מה זה מפורש בהדיא, לקרות בתורה זה לקרוא בספר.
חוצמזה לא נזכר בשום מקום שתקנת משה שונתה רק שעזרא הוסיף את מספר הקרואים וקריאה בבה"ב. לכן לדעתי חובת ההוכחה היא עליך, יש לך איזה מקור או משמעות לכך שמשה לא תיקן שיקראו בתורה??

[איש_ספר]

בגמ' מגילה לא,ב איתא דעזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבת"כ קודם עצרת וקללות שבמשנה תורה קודם ר"ה כדי שתכלה שנה וקללותיה.
והתוס' שם תמהו א"כ למה תיקנו לקרוא את הקללות שתי שבתות קודם עצרת ור"ה, ולא בשבת הסמוכה לעצרת (שבת זו הבעל"ט) ושבת הסמוכה לר"ה.
וכתבו בשם רבינו נסים שפרשת האזינו הסמוכה לר"ה יש בה ג"כ קללות, ואנו מקפידים לסיים גם קללות אלו קודם ר"ה.
אמנם הקשו התוס' דלפי"ז אכתי קשיא אמאי בשבת קודם עצרת לא תיקנו לקרוא את הקללות. עיי"ש.
ושמעתי ליישב.

עיינתי בתוספות וברא"ש ולמען הדיוק יש לתקן את האמור מעלה וכדלהלן:
תוספות מביא שם את רב נסים גאון ששאל למה מפצלים דוקא את נצבים וילך (ולא מטו"מ) ואמר רנ"ג שזה בכדי לסיים את הקללות שיש גם בנצבים לפני ר"ה. ע"כ דברי רנ"ג.
וכתבו תוס' דלא נהירא, שהרי קללות שבנצבים אינם חשיבי קללות כיעו"ש, ועוד שדלבריו היה צריך לסיים גם את האזינו שיש בהם קללות.
ולכן הסיקו תוספות שהטעם הוא כדי להפסיק בין קללות לבין ר"ה בקריאה שאין בה קללות כלל.
ושוב כתבו: ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת.
ופירש מהרש"א (ב"ב פ"ח ע"ב) דהביאו ראיה לדבריהם, שהרי עזרא תיקן שיהיו קוראים קללות שבחוקתי קודם עצרת ואעפ"כ אנן לא עבדינן הכי, (ויש לצרף לאשכול של שבעה שבועות...) אלא על כרחך משום שלא להסמיך קללות לעצרת וכנ"ל לר"ה. ע"כ.

נמצא שתוספות לא שאלו דבר על מנהגינו, אלא רק הביאו ראיה לדבריהם משם.
וגם לא הקשו על רנ"ג דבר, כי רנ"ג מעולם לא דרש שיהיו הקללות סמוכות ממש, אלא כל סברתו שיסיימו את כל מיני הקללות קודם ר"ה והכ"נ קודם עצרת, ואם ירצו יפסיקו בפרשה אחרת לפני ר"ה ועצרת ובלבד שיסיימו הכל לפניהם.
אלא התוספות הביאו ראיה לסברא שחידשו הם, שצריך להפסיק, מהא דלא עבדינן כתקנת עזרא וכנ"ל.
(ולדרכך היה מקום לשאול, אחרי שתקנת עזרא לקרוא סמוך, ולא בטלוה אלא משום שבתא דירגלא, היה לנו לחזור ולקרוא וכו')