נשאלתי: גוי למד מעט על היהדות, התרשם מאוד מברכות הנהנין, והחליט לברך את הברכה הראויה לפני כל מה שאוכל ושותה. מעתה יש מקום לברר, האם מותר לענות אמן על ברכותיו, או שמא אף חובה לענות אמן על ברכותיו?
יש סברא לומר שכיוון שאיננו מחויב, הרי זו ברכה לבטלה שאין עונים עליה אמן.
מאידך, ברכה לבטלה היא דווקא אם יהודי מברך, אבל בגוי אין מושג של ברכה לבטלה, שכן לא נאסר עליו הדבר.
יתירה מכך, גם יהודי שיברך שהכל בלי סיבה, בתור שבח לה', היה שייך לענות אמן, אלא שכיוון שחייבונו לברך על המאכל, אסרו לברך ברכה סתם, אף שהיא שבח לקב"ה. לכן אצל יהודי ברכה סתם היא מוגדרת "לבטלה".
לפי זה אצל גוי יש מקום לומר שאף אם יברך שלא על האוכל, אלא בתור שבח אמיתי לקב"ה, לא יהיה זה כברכה לבטלה, וא"כ יהיה ניתן לענות אמן אפילו על ברכה כזו!
סיכומו של דבר, מסברא ניתן לומר שאסור לענות אמן על ברכת גוי, שמותר לענות אמן על ברכת גוי, או שחובה לענות אמן על ברכת גוי...
יחוו נא חכמי הפורום הי"ו את דעת תורתם בנידון!