רבי ארי' לייב אב"ד טאווריג וצאצאיו

[מיללער]

ק"ב) מוה"ר מאיר רוב[י]ן הרב הגדול הצדיק המפורסם מחכמי עיר זאגער חדש, חבר ספר "מיישר תועי דרך" על חדוש העולם והבריאה ועל קדושת התורה [ עיין בחלק שני במערכת הספרים] אחי הגאון הגדול מוה"ר אריה ליב אבד"ק טאווריג בניו של הגאון מוה"ר שאול אבד"ק זאסליא בהגאון המפורסם בדורו מו"ה אריה ליב אבד"ק אניקסט בן הגאון הגדול מו"ה נתן אבד"ק בראדי בהגאון מו"ה אריה ליב אבד"ק סלוצק ובק"ק הוראדנא בן הגאון הגדול מו"ה נתן נטע אבד"ק טארניגראד, חתן הגאון הגדול בדורו מו"ה זכריה מענדיל אבד"ק בעלזא בעל מחבר ספר "באר היטב" על שו"ע יו"ד, וחו"מ, בן הגאון רשכבה"ג מו"ה אריה ליב אבד"ק קראקא הנקרא הויכער רבי ר' ליב חתן הגאון מו"ה אפרים פישל אבד"ק קראקא, נכד ממש להגאון מו"ה ווישל הנזכר בסמ"ע סימן ס"ט ס"ק [כ'] חתן הגאון רבינו שלמה לוריא אבד"ק אוסטרהא הנקרא מהרש"ל ז"ל ויחוס של מהרש"ל נדפס בתשובותיו עד רבינו הגדול רש"י ז"ל דור ל"ג עד התנא ר' יוחנן הסנדלר דור רביעי להתנא רבן גמליא[ל] הזקן נכד להתנא ר' הלל הזקן מגזע דוד המלך ע"ה. והרב מו"ה מאיר רוב[י]ן היה אבי הרה"ג מו"ה שאול רובין מזאגער בעל ספר "נטע שעשועים".

ר' אריה ליב אב"ד טאווריג היה אביו של ר' נפתלי הירץ [חתנו של ר' יהודה אבלסון מח"ס זכרון יהודה] שהיה לו (לכה"פ) ג' בנים רבנים:

א. ר' משה יצחק ראבינאוויץ אב"ד קאמניץ דליטא
ב. ר' צבי שמעון אלבום רב בשיקאגא, ארה"ב ומח"ס דברי אמת:
http://kevarim.com/rabbi-tzvi-shimon-al ... ent-144339
ג. ר' דוד טעבלי קצנלנבויגן אב"ד סובאלק ואח"כ פטרבורג מח"ס מי נפתוח:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=4

מעניין שג' האחים אימצו לעצמם שמות משפחה שונים, מה היתה שם משפחת אביהם? ומה ידוע על ר' אריה לייב אב"ד טאווריג זקנם?

הנה תמונה מרד"ט אב"ד פעטרבורג:
viewtopic.php?p=96337#p96337

[שיף]

ק"ר' אריה ליב אב"ד טאווריג היה אביו של ר' נפתלי הירץ [חתנו של ר' יהודה אבלסון מח"ס זכרון יהודה] שהיה לו (לכה"פ) ג' בנים רבנים:

א. ר' משה יצחק ראבינאוויץ אב"ד קאמניץ דליטא
ב. ר' צבי שמעון אלבום רב בשיקאגא, ארה"ב ומח"ס דברי אמת:
http://kevarim.com/rabbi-tzvi-shimon-al ... ent-144339
ג. ר' דוד טעבלי קצנלנבויגן אב"ד סובאלק ואח"כ פטרבורג מח"ס מי נפתוח:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37494&st=&pgnum=4

מעניין שג' האחים אימצו לעצמם שמות משפחה שונים, מה היתה שם משפחת אביהם? ומה ידוע על ר' אריה לייב אב"ד טאווריג זקנם?

הנה תמונה מרד"ט אב"ד פעטרבורג:
viewtopic.php?p=96337#p96337

גם חיבר ספר "גם אלה דברי דוד" וכ"כ נתן הסכמה לספר באר מים על מדרש רבה לרבי דב אהרן בהגרמ"י בריזמן זצ"ל
ו... האם גם זה קשור אליו?
viewtopic.php?f=19&t=3319&hilit=%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F#p24748

[מחולת המחנים]

כיון שעלה כעת שמו של רבי דוד טעבלי קאצינעלנבויגן אב"ד סוואלק ופעטערבורג, ראוי אכן לדבר על דמותו הגדולה של אותו רב שעמד על משמר הדת במסירות נפש תחת שלטון הקומוניסטים, היה נכד אחיו של הגאון הנודע רבי דוד טעבלי קאצינעלנבויגן מליסא, וממילא שם משפחתו המקורי היה קאצינעלנבויגן, וכפי שפירט רד"ט את יחוסו בהקדמתו לספרו מי נפתוח כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =4&hilite=
אגב הזכרת ספר זה ראוי לציין פרט מעניין למאד, כי את ספרו מי נפתוח הדפיס רד"ט בשנת תרפ"ד בפטרבורג תחת שלטון הקומוניסטים, ולא זו בלבד אלא שהספר נדפס ע"י משרד התעמולה הסובייטי!
(ולפי"ז קצת תמוה על שהעיז לכתוב את שם העיר פטרבורג, במקום לנינגרד כפי שהקומוניסטים הסבו את שמה, ואולי באותה שנה עדיין לא החליפו את שמה).

חיבר גם ספר דברי דוד
http://www.hebrewbooks.org/37164

[שיף]

גם כאן נכתב עליו http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... %9F#p97431

אין צורך לתקן, גם אני טעיתי בזה, והוא לגיטימי בהחלט, עובדה היא, שאף אחד מכמי הפורום לא שם לב לכך, התוכן מעניין ולא מיהו המחבר, אדרבא כאן ההזדמנות להאריך מיהו המחבר. וכבר ראיתי כמה שהעתיקו ממנו, וכתבו שזה בעל הנחלת דוד.
בברכה ברסלב

הרב דוד טבל קצנלנבוגן נולד בטאורגן שבפלך קובנה של האימפריה הרוסית. דרך משפחת אביו היה צאצא של המהר"ל מפראג. בצעירותו למד תורה מפי אביו, הרב נפתלי הירש, דיין בטאורוגן. לאחר מכן למד בבית המדרש שבווילנה. כבר בילדותו התבלט דוד טבל בכישרונותיו הרבים ורבים כינוהו "עילוי". בגיל 19 חיבר פירוש לתלמוד הירושלמי. בגיל עשרים קיבל את תואר הרבנות בעיר וורבליס שבליטא. מ-1894 ועד 1907 שימש כרב בעיר סובאלק שבפולין, שבה הייתה קהילה יהודית רחבה. בשנת 1908 נתמנה לרב של בית הכנסת הגדול בעיר סנקט פטרבורג, בירת רוסיה, ומילא תפקיד זה במשך 22 שנים, עד מותו בשנת 1930. היותו הרב הראשי בסנקט פטרבורג הציב אותו כאחד מהרבנים המשפיעים ברוסיה. בנוסף היה קצנלבוגן לנציג הרשמי של הציבור היהודי ברוסיה בממשלה. בשנת 1909 נבחר ליושב ראש אסיפת הרבנים בווילנה. גם לאחר מהפכת אוקטובר ברוסיה המשיך בתפקידו. לאחר המהפכה סבל מהטרדות השלטון בעקבות סירובו, יחד עם הרב יעקב מזא"ה, לחתום ב-1922 על הצהרה שבברית המועצות לא קיימת רדיפה של הדת. לאחר מכן התרכז בכתיבת ביאורים וספרי דת. בשנת 1923 יצא לאור ספרו העיקרי "מעין מי נפתוח", שכלל ביאורים על מסכת יבמות. לאחר חמש שנים יצא לאור ספרו "דברי דוד", שבו ראו דרשותיו. דוד קצנלנבוגן נפטר ב-30 בדצמבר 1930 בסנקט פטרבורג (שאז נקראה לנינגרד).
דוד טבל קצנלנבוגן נישא פעמיים ונולדו לו אחד-עשר ילדים. שניים מבניו, שאול ונפתלי-הירש, נאסרו באשמת שווא בשנת 1938; שאול נידון למוות ונורה, ונפתלי-הירש נפטר בשנת 1942 במחנה הריכוז שבו נאסר. בנו אליהו ובתו באשה (ברטה) עלו לישראל ומשפחתם גרה כיום בארץ.


המצבה על קברו של דוד טבל קצנלנבוגן בבית הקברות היהודי בסנקט פטרבורג

במהלך חייו תרם רבות לקהילה היהודית ברוסיה בכלל ובסנקט פטרבורג בפרט. בהשפעתו האישית ובקשריו עם ראשי השלטון ברוסיה, בשנת 1909 הצליח לבטל את גזירת השחיטה [1] בפינלנד (שהייתה באותו זמן בשליטת רוסיה).
בימי מלחמת העולם הראשונה היה קצנלבוגן ממייסדי "הוועד היהודי לעזרת נפגעי המלחמה" (EKOПO) של סנקט פטרבורג. תפקידו בוועד זה היה במישור הדתי – אספקת אוכל כשר ומצות בפסח לחיילים ולמגורשים. בנוסף, פעל רבות למען שחרורם של חמשת אלפים הרבנים ברוסיה משירות בצבא הרוסי. בנוסף לטובת מגורשים וגולים יהודים במהלך המלחמה. פעל למתן חנינה ליהודים שנידונו למוות או למאסר באשמות שווא. עסק במיוחד בחינוך של הדור היהודי הצעיר ברוסיה, גם ברמה הדתית וגם ברמה המקצועית. ביוזמתו נוסדו בסנקט פטרבורג בתי-מדרש, בתי-ספר יסודיים לבנים, ובתי-ספר מקצועיים לבנים ולבנות.
אחרי המהפכה בפברואר 1917, היה קצנלבוגן ממייסדי המפלגה הדתית "נצח ישראל" והיה יושב-ראש של כבוד בה. המצע של "נצח ישראל" התבסס על רעיון האומה היהודית והמאוחדת על ידי מוצא משותף ודת משותפת. סעיף חשוב במצעה היה הנושא של ארץ ישראל, והתמיכה ביישובה הוכרזה כמטרה כלל לאומית וחובה מקודשת לכל היהודים.

"בר-מצווה" – ספר עזר לילדים (סנקט פטרבורג, תרע"ד - 1914)
"דברי-דוד" – דרושים (לנינגרד, תרפ"ח - 1928)
"מעין מי נפתוח" – חידושים וביאורים על מסכת יבמות (לנינגרד, תרפ"ד - 1923)

יישר כוח לכל העוזרים והמסייעים.

[מיללער]

ק"ב) מוה"ר מאיר רוב[י]ן הרב הגדול הצדיק המפורסם מחכמי עיר זאגער חדש, חבר ספר "מיישר תועי דרך" על חדוש העולם והבריאה ועל קדושת התורה [ עיין בחלק שני במערכת הספרים] אחי הגאון הגדול מוה"ר אריה ליב אבד"ק טאווריג בניו של הגאון מוה"ר שאול אבד"ק זאסליא בהגאון המפורסם בדורו מו"ה אריה ליב אבד"ק אניקסט בן הגאון הגדול מו"ה נתן אבד"ק בראדי בהגאון מו"ה אריה ליב אבד"ק סלוצק ובק"ק הוראדנא בן הגאון הגדול מו"ה נתן נטע אבד"ק טארניגראד, חתן הגאון הגדול בדורו מו"ה זכריה מענדיל אבד"ק בעלזא בעל מחבר ספר "באר היטב" על שו"ע יו"ד, וחו"מ, בן הגאון רשכבה"ג מו"ה אריה ליב אבד"ק קראקא הנקרא הויכער רבי ר' ליב חתן הגאון מו"ה אפרים פישל אבד"ק קראקא, נכד ממש להגאון מו"ה ווישל הנזכר בסמ"ע סימן ס"ט ס"ק [כ'] חתן הגאון רבינו שלמה לוריא אבד"ק אוסטרהא הנקרא מהרש"ל ז"ל ויחוס של מהרש"ל נדפס בתשובותיו עד רבינו הגדול רש"י ז"ל דור ל"ג עד התנא ר' יוחנן הסנדלר דור רביעי להתנא רבן גמליא[ל] הזקן נכד להתנא ר' הלל הזקן מגזע דוד המלך ע"ה. והרב מו"ה מאיר רוב[י]ן היה אבי הרה"ג מו"ה שאול רובין מזאגער בעל ספר "נטע שעשועים".

ר' אריה ליב אב"ד טאווריג היה אביו של ר' נפתלי הירץ [חתנו של ר' יהודה אבלסון מח"ס זכרון יהודה] שהיה לו (לכה"פ) ג' בנים רבנים:

א. ר' משה יצחק ראבינאוויץ אב"ד קאמניץ דליטא
ב. ר' צבי שמעון אלבום רב בשיקאגא, ארה"ב ומח"ס דברי אמת:
http://kevarim.com/rabbi-tzvi-shimon-al ... ent-144339
ג. ר' דוד טעבלי קצנלנבויגן אב"ד סובאלק ואח"כ פטרבורג מח"ס מי נפתוח:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=4

מעניין שג' האחים אימצו לעצמם שמות משפחה שונים, מה היתה שם משפחת אביהם? ומה ידוע על ר' אריה לייב אב"ד טאווריג זקנם?

הנה תמונה מרד"ט אב"ד פעטרבורג:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 337#p96337

מצבת ר' יהודה ארי' לייב ב"ר דוד טעביל קצ"ב מפטרגרד -בניו יורק