בן ראובן כתב:עדיין זו טענה קלושה, כי ההיכי תימצי שמפקד יורה לחייל לסכן חייו ללא צורך בגלל עמדה פוליטית הוא די רחוק, ולכל היותר אם יחשוש שזה המצב לא ישמע לו.
ובכל אופן כל זה נוגע רק לגיוס ליחידות שיש בהן סכנת חיים, שכידוע הגיוס להן הוא בהתנדבות ואין כופין על שום אדם להתגייס אליהן.
ברזילי כתב:מ"מ מצות היחיד אינה הטענה העיקרית כאן לענ"ד, אלא חובות היחיד כלפי הציבור.
למערכות גדולות יש עמידות יוצאת דופן לטפשות של מנהיג אחד, כפי שמדגימה השיטה הדמוקרטית ברחבי העולם.
אוצר החכמה כתב:למערכות גדולות יש עמידות יוצאת דופן לטפשות של מנהיג אחד, כפי שמדגימה השיטה הדמוקרטית ברחבי העולם.
לא הייתי אומר שהמאה העשרים על למעלה ממאה מליון הרוגיה הדגימה את הרעיון הזה בצורה מוצלחת.
אוצר החכמה כתב:אני משער שבעניין ההוגנות התכוונת לאלה שלא לומדי תורה ואינם מתגייסים לצבא מחמת טענה זו שאנו דנים עליה, לומדי התורה נותנים הרבה יותר מחלקם למען העם והארץ.
ברזילי כתב:לכן, טענתו של דניאל לעיל אינה רלבנטית - יכול פלוני לסבור כי יש חובה על הציבור להעמיד כפליים כיוצאי מצריים אברכים. אלמוני סבור כי דווקא תחום איסוף הפרפרים, להבדיל, צריך לזכות למימון ציבורי נרחב. כל עוד הציבור עצמו עוד לא השתכנע בכך, אין במסגרת ההסכמות ההדדיות שום התחייבות של הציבור לפעול ברוח משנתו של פלוני או אלמוני. לעומת זאת, יש הסכמה ציבורית על החובה לשלם מיסים, לשרת בצבא וכו' ככל שקובע החוק
ברזילי כתב:אין מנוס מלומר ביושר כי הוא נאלץ להשתמט מחובתו כלפי בני קהילתו מסיבות מצפוניות, ולשאת במחיר שיושת עליו, בצדק, על כך שנהג שלא בהגינות כלפי שותפיו.
שאלה גדולה היא האם אדם המחוייב להלכה יכול בכלל להיות שותף במדינה שאיננה מחוייבת להלכה. אם נניח שכן, מה עליו לעשות במקרה שאיננו יכול למלא את המחוייבות שלו כלפי בני הקהילה משום שלדעתו הדבר אסור? להבנתי, אחרי שנכשלו כל המאמצים לבקש מן השותפים למחול לו על חובתו בשל המצוקה המצפונית בה הוא נמצא, אין מנוס מלומר ביושר כי הוא נאלץ להשתמט מחובתו כלפי בני קהילתו מסיבות מצפוניות, ולשאת במחיר שיושת עליו, בצדק, על כך שנהג שלא בהגינות כלפי שותפיו.
אוצר החכמה כתב:מדינה אינה הסכם בין שני אנשים. מדינה כופה את חוקיה על האנשים ואין טעם לחזור פעם אחר פעם על דימוי שאינו נכון..
אוצר החכמה כתב:הויכוח הוא כמובן על הרעיון העומד בבסיסה של המדינה, אבל אין כל יחיד או ציבור הנמצאים בה שותפים בפועל להסכמה הזאת. שהרי לא שואלים כל אחד אם הוא רוצה בזה.כך שציבור החושב שאין להקים מדינה שלא ע"פ דין תורה וודאי לא הסכים לאמנה הזאת.
ברזילי כתב:דניאל,
יש מ"ע על כל יחיד ללמוד תורה כפי כוחו (ואין בכלל זה חיוב ללמוד על חשבון הציבור, כמובן), ולזה אין צורך לפרט את המקורות, תודה. שאלתי אם יש לך מקור להצהרה "שחובה על הציבור להעמיד לומדי תורה רבים ככל האפשר". לא ידוע לי שום מקור לחובה ציבורית להשלים את לימוד התורה החסר של יחידים, בודאי שאין חובה לממן לומדי תורה ע"ח הציבור (לדעת הרמב"ם זה איסור גמור, ולדידן קיי"ל שהוא היתר, אבל חיוב לא נשמע מעולם כמדומה), ועאכו"כ שלא "רבים ככל האפשר". הנסיון מראה שראוי לציבור להעמיד ת"ח שיעסקו בתורה ע"ח הציבור (כנהוג, דלא כהרמב"ם) כדי להעמיד הדת על תילה ולגדל תורה בישראל (עאכו"כ בזמננו שמממנים אנשים שישתלמו שחכמות אחרות ע"ח הציבור, לא תהא וכו'). כמה ואיך לעשות זאת, לא נתפרש בפוסקים מעולם והוא תלוי בנסיבות ובצרכים, ובודאי שאינו חיוב ללא שיעור כמ"ש כאן לפני.
ברזילי כתב:לענין "אם משיתים על אדם עונש בגלל שנהג בהתאם להלכה זה לעולם לא יהיה 'בצדק'" כדאי לעיין בפרשת זקן ממרא, ומציל עצמו בממון חברו ועוד ועוד ואכמ"ל. כבר הוזכרו כאן דברי הנצי"ב על שבט יששכר ששילם מס מיוחד כקנס על כך שלא תרם את חלקו בגיוס לצבא מפני שלמד תורה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים