מזמור שיר כתב:הרב בני ברקי תעשה חשבון. כמה אברכים יש מתוך כל כלל ישראל?
מספר היהודים בעולם עולה 13 מליון. מספר האברכים בכל העולם אינו עולה, לדעתי, על מאה אלף. נמצא ששיעור האברכים עומד על 1/130.
שבט לוי היה 1/13 מככל ישראל. כך שיש לנו עוד דרך ארוכה מאד כדי להתקרב בכלל לשיעור הלויים מכלל ישראל.
ואדרבא, צריך להוסיף עוד ועוד אברכים כדי לנסות לסגור את הפער...
בני ברקי כתב:המש"ח מסביר ששבט לוי היה הכי קטן כדי לא ליפול ולא להיות נטל על בני ישראל שפרנסו אותו...
בני ברקי כתב:המש"ח מסביר ששבט לוי היה הכי קטן כדי לא ליפול ולא להיות נטל על בני ישראל שפרנסו אותו...
איך זה מסתדר עם המציאות כיום שכל אחד נהיה שבט לוי וכו...????????
מזמור שיר כתב:הרב בני ברקי תעשה חשבון. כמה אברכים יש מתוך כל כלל ישראל?
מספר היהודים בעולם עולה 13 מליון. מספר האברכים בכל העולם אינו עולה, לדעתי, על מאה אלף. נמצא ששיעור האברכים עומד על 1/130.
שבט לוי היה 1/13 מככל ישראל. כך שיש לנו עוד דרך ארוכה מאד כדי להתקרב בכלל לשיעור הלויים מכלל ישראל.
ואדרבא, צריך להוסיף עוד ועוד אברכים כדי לנסות לסגור את הפער...
ברזילי כתב:הרי שלפי הפרופורציה הנ"ל 430 לויים בשנתון בדור המדבר מתרגמים לכ-2800 בשנתון בכל העולם בזמננו, כשליש ממספר דחויי השירות בגין תורתו אומנותו בארץ ישראל לבדה.
ברזילי כתב:כפי שנתבאר במקומו, לדעתי אין הנידון קשור בכלל לראיה מכמה טעמים, אבל מכל מקום
חשבונות רבים כתב:ברזילי כתב:הרי שלפי הפרופורציה הנ"ל 430 לויים בשנתון בדור המדבר מתרגמים לכ-2800 בשנתון בכל העולם בזמננו, כשליש ממספר דחויי השירות בגין תורתו אומנותו בארץ ישראל לבדה.
איזו מין מדידה זו לפי שנתון? הרי הרבה מדחויי הגיוס יוצאים אח"כ לעבוד עם או בלי צבא. אם כבר עושים את החשבון המוזר הזה צריך לחשב את היחס בין דחויי הגיוס לכלל האוכלוסיה, ולהוסיף את אלו שנשארים אברכים אחרי גיל הפטור.
היימישער כתב:כבר נכתב על כך פעמים רבות בפורום וכבר צוטטו דברי הרמב"ם בסוף הל' שמיטה ויובל יותר מפעם אחת, וז"ל: ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי.
בדברי הרמב"ם אין מגבלות על כמות האנשים, אין את החשבונות הרבים שבקשו בני האדם, אין את הדאגה לפרנסה, ואין כפיה לצאת לעבוד.
לומדי התורה מעל גיל 18 הרשומים כנתמכים ע"י המדינה הוא כ-140 אלף
היימישער כתב:אתה חולק על הרמב"ם?!
בברכה המשולשת כתב:הקב"ה בודאי ידאג לו- שכן השי"ת דואג לכל ברואיו,כל אחד לפום דרגא דיליה. אולם, כמדומני שהשאלה היא אם הרמב"ם אמר שהציבור ידאג לו, שזו שאלה אחרת.
אוצר החכמה כתב:בברכה המשולשת כתב:הקב"ה בודאי ידאג לו- שכן השי"ת דואג לכל ברואיו,כל אחד לפום דרגא דיליה. אולם, כמדומני שהשאלה היא אם הרמב"ם אמר שהציבור ידאג לו, שזו שאלה אחרת.
מצד שני, אז מה הרמב"ם כן אמר שהקב"ה ידאג לו כמו שדואג לכל ברואיו, זה מה שהרמב"ם חידש כאן?
לחשוב מחשבות כתב:לומדי התורה מעל גיל 18 הרשומים כנתמכים ע"י המדינה הוא כ-140 אלף
נתמכים ע"י המדינה כמו שבט לוי, מוחזקים ע"י הציבור כמו שאתה חוזר ואומר? בא נאמר שתמיכה מינימלית היא משכורת מינימום, שזה הגזמה גדולה לרעה שכן שים לב שהלויים קיבלו הרבה יותר, לפי חשבונך הם קיבלו ממעשרות פי כמה ממה שהרוויח כל אדם מקרקעו, עכ"פ לפי משכורת מינימום מדובר ב כ 50000 ש"ח בשנה ול 140,000 עולה החשבון 7 מליארד שקלים בשנה. זה הסכום שבו המדינה תומכת בלומדי תורה?
אוצר החכמה כתב:הסתכלתי במשך חכמה בפרשה בפנים ופשוט בכלל לא כתוב שם את מה שהביאו בשמו, הוא התייחס לנחלה ולא לפרנסה.
אוצר החכמה כתב:בברכה המשולשת כתב:הקב"ה בודאי ידאג לו- שכן השי"ת דואג לכל ברואיו,כל אחד לפום דרגא דיליה. אולם, כמדומני שהשאלה היא אם הרמב"ם אמר שהציבור ידאג לו, שזו שאלה אחרת.
מצד שני, אז מה הרמב"ם כן אמר שהקב"ה ידאג לו כמו שדואג לכל ברואיו, זה מה שהרמב"ם חידש כאן?
תרוויהו איתמר, וזה לשונו: אולם לדעתי כי לו נתכנו עלילות והיה צופה ומביט כי שבט לוי לגיון של מלך לא ינחלו נחלה רק ערי מגרש בתוך בני ישראל ואם בני לוי יהיו רבים במספר הלא יצעקו מדוע נגרע חלקם וגם על בני ישראל יהיה כבד הדבר לכלכל עם גדול כמוהו וכו'
לשאלתך הקודמת יש לומר שמצב כזה בו יש קבוצה גדולה באוכלוסיה שאינה יכולה לעבוד (לפחות בחקלאות, שהיתה העיסוק המרכזי אז) כי אין לה קרקע וממילא נמצאת במצב כלכלי דחוק הוא מצב בעייתי מבחינה חברתית, וכלשונו - הלא יצעקו מדוע נגרע חלקם (והיה מקום לומר, מה השאלה 'מדוע?' הלא כך צוו מפי הגבורה! ועדיין יצעקו, וז"פ). אמנם משכבר נתעוררתי בזה מכיוון הפוך (גם לולא דברי המש"ח) - הלא שבט לוי קבלו עשירית מן היבול, והיו במספרם הרבה פחות מעשירית - האמנם היו הלוויים עשירים מופלגים? אמנם לרוב שיטות מה"ת אין תרו"מ אלא בדגן תירוש ויצהר, ומ"מ בזמנם דגן תירוש ויצהר היוו רוב ההוצאה של אנשים רגילים למחיה. כמובן, יש הוצאות נוספות - דיור, ביגוד, חינוך וכו'. בזמננו הוצאה למזון היא רק כשישית מכלל ההוצאות (בממוצע, אצל עניים יותר, חלק המזון גדול יותר, עד כרבע), אבל קשה לקבל תירוץ כזה על התקופה ההיא, בה מחירי הקרקע, וכן הוצאות הדיור היו פחותים בהרבה.
אוצר החכמה כתב:לדעתי ברור שכיוון שקיבלו עשירית אינן עניים וכמו שכתבת, ולכן לא היתה כוונת האור שמח על הכלכלה אלא על הקרקע, ומ"ש שלכלכל היינו מחמת שאין להם קרקע וכדמשמע מהמשך דבריו.
אוצר החכמה כתב:ובכלל כל העניין הוא מגוחך לקחת הסבר של האו"ש על מצב שיצר הקב"ה בזמן מסויים של הכניסה לארץ ולהוציא מזה מסקנות מרחיקות לכת מהסוג הזה. במילים אחרות המסקנה ההגיונית לאדם שרוצה ללמוד מעניין הלויים ומדברי האור שמח היא, שצריך להפריש ללומדי תורה עשירית מכל הרווחים של כל הציבור כמו שהפרישו ללויים לא פחות, אמנם גם לא יותר, ואם לא יספיק ללומדי תורה הקב"ה ידאג בדרך נסית שלא יתרבו בדרך נס כמו שמתרבים כל החילונים!
אוצר החכמה כתב:אני לא למדתי ולא ניסיתי ללמוד כלום מהלויים, רק כתבתי שאם אתם רוצים ללמוד משהו מדברי האו"ש זה הדבר היותר הגיוני ללמוד. גם אלה שניסו ללמוד מהלויים למדו מהרעיון כפי שהציג אותו הרמב"ם ולא מחשבונות היחסים הכמותיים שאין להם שום משמעות, בפרט שברור שגם שאר השבטים למדו תורה
על עניין כמה לומדי תורה צריך וכל הנושא כבר התווכחנו דיינו.
אוצר החכמה כתב:בברכה המשולשת כתב:הקב"ה בודאי ידאג לו- שכן השי"ת דואג לכל ברואיו,כל אחד לפום דרגא דיליה. אולם, כמדומני שהשאלה היא אם הרמב"ם אמר שהציבור ידאג לו, שזו שאלה אחרת.
מצד שני, אז מה הרמב"ם כן אמר שהקב"ה ידאג לו כמו שדואג לכל ברואיו, זה מה שהרמב"ם חידש כאן?
היימישער כתב:לגבי כל הכותבים על תמיכה מהציבור ושהרמב"ם אסר זאת בהל' ת"ת וכו' וכו', יותר לי להזכיר שאין הנידון דומה לראיה כלל.
הן הרמב"ם והן המשך חכמה [בלי להיכנס לויכוח אם זאת כוונתו] לא מדברים ממצב שמכל אחד [כולל לומדי התורה בעצמם שהם לכאו' לפחות פטורים ממיסים] נלקחים מיסים בכמויות ההולכות וגדלות, והם מחולקים לכל צורך הנצרך יותר והנצרך פחות - בין אם מדובר בעניני ספורט וגרוע מכך, ובין אם מדובר על השחיתות בתקציבי משרד הביטחון, או תקציבי האונברסיטאות שם אף אחד לא בודק כמה שעות הסטודנטים באמת באוניברסיטה ומה בדיוק הם לומדים וכיצד זה יועיל למדינה - ורק ללימוד תורה לא נשאר, רק לומדי התורה נחשבים כנופלים על הציבור.
ובמילים אחרות הם לוקחים את כספנו, ומחלקים אותו כאוות נפשם כשהצדק והיושר אינם העקרונות המנחים את חלוקת הכספים, ואת דעתנו איך לחלק אותו הם לא מוכנים לשמוע תוך כדי הסתה שקרית בלתי פוסקת לבל חלילה יהיה מי שיחשוב כמונו.
הרי מטרתם היא לא שנצא לעבוד, עובדה ישנם הרבה מאוד חרדים בעלי תואר שרוצים לעבוד ומעגל העבודה החילוני לא מוכן להכניס אותם אל תוכו ואף אחד ממדברי הגבוהה לא נזעק לעזור להם, אף אחד לא חשב על יצירת אפליה מתקנת לטובת החרדים במשרות הציבוריות כמו שעשו לטובת הערבים, מטרתם האמיתית היא שנרד מהדרך וביינתים אם אפשר לגזול את כספנו למה לא.
כך שהדיון הוא לא אם הציבור מסוגל לכלכל את לומדי התורה, ביינתים הוא מסוגל, רק תנקו את השחיתות במשרד הביטחון ועוד ישאר עודף, הדיון האמיתי הוא אחר לגמרי וכל הטיעונים הנ"ל הם דמגוגיה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 259 אורחים