[מקור] כשגוזרין גזירה על האדם, נגזר גם ע"י מי יקבלנה

[הוצאת-אמת]

עוד מכתב יד הנ"ל
ולפיכך צריך לדעת שבית דין של מעלה כשגוזרין גזירה על אדם גוזרים גם כן על ידי מי יקבלנה (*)


האם זכור לכם מקור

[מאן מלכי]

לכאו' זה הגמ' של מגלגלין חוב ע"י חייב עיי"ש וע"ע רמב"ן בפר' לך לך טו יג בנושא למה נענשו המצרים אחרי שנגזר על עם ישראל להשתעבד

[חכם באשי]

כן דרשו חז"ל (במסכת עבודה זרה ועוד) על הפסוק: "וחליים רעים ונאמנים". תחפש על פי זה.

[הוצאת-אמת]

לכאו' זה הגמ' של מגלגלין חוב ע"י חייב עיי"ש וע"ע רמב"ן בפר' לך לך טו יג בנושא למה נענשו המצרים אחרי שנגזר על עם ישראל להשתעבד

אדרבה בנושא זה כתבו הרבה שהעונש שיקבלו המצרים זה לא על עצם השיעבוד כי זה הרי נגזר עליהם מן השמים, אבל לא נגזר שאתם צריכים להיות המשעבדים

[הוצאת-אמת]

כן דרשו חז"ל (במסכת עבודה זרה ועוד) על הפסוק: "וחליים רעים ונאמנים". תחפש על פי זה.

תודה

[מאן מלכי]

לכאו' זה הגמ' של מגלגלין חוב ע"י חייב עיי"ש וע"ע רמב"ן בפר' לך לך טו יג בנושא למה נענשו המצרים אחרי שנגזר על עם ישראל להשתעבד

אדרבה בנושא זה כתבו הרבה שהעונש שיקבלו המצרים זה לא על עצם השיעבוד כי זה הרי נגזר עליהם מן השמים, אבל לא נגזר שאתם צריכים להיות המשעבדים

יפה מאד בשביל זה רמזתי לרמב"ן ששם לכאו' כתב איפכא, שהביא מהרמב"ם שהמצרים לא נגזר שהם יעשו זאת ואם היו בוחרים לא להרעות לנו אזי היה בידם להמנע. ואף הרמב"ן לא חלק עליו אלא שסבר שס"ס כיון שזה רצון ד' שיקבלו עונש א"כ א"א להענישם וכל הקודם זוכה לקים רצון ד'. ואלא עונשם של המצרים על מה ששעבדו אותנו יתר על המדה יעו"ש דבריו הקדושים

[עזריאל ברגר]

בגמרא תענית יח,ב משמע להיפך, שאמרו לולינוס ופפוס לטורינוס שהם נתחייבו מיתה, ואם הוא לא יהרגם - "הרבה הורגים יש לו למקום והרבה דובין ואריות יש לו למקום בעולמו" וכו'.
(והוא כנראה מקור דברי הרמב"ם בסוגיא זו, ומקור דברי בעל התניא באגרת-הקודש סימן כה).

[לעמל יולד]

לכאו' זה הגמ' של מגלגלין חוב ע"י חייב עיי"ש וע"ע רמב"ן בפר' לך לך טו יג בנושא למה נענשו המצרים אחרי שנגזר על עם ישראל להשתעבד

אדרבה בנושא זה כתבו הרבה שהעונש שיקבלו המצרים זה לא על עצם השיעבוד כי זה הרי נגזר עליהם מן השמים, אבל לא נגזר שאתם צריכים להיות המשעבדים

יפה מאד בשביל זה רמזתי לרמב"ן ששם לכאו' כתב איפכא, שהביא מהרמב"ם שהמצרים לא נגזר שהם יעשו זאת ואם היו בוחרים לא להרעות לנו אזי היה בידם להמנע. ואף הרמב"ן לא חלק עליו אלא שסבר שס"ס כיון שזה רצון ד' שיקבלו עונש א"כ א"א להענישם וכל הקודם זוכה לקים רצון ד'. ואלא עונשם של המצרים על מה ששעבדו אותנו יתר על המדה יעו"ש דבריו הקדושים

הרמב"ן בהחלט חולק על הרמב"ם כמו שכתב במפורש (בראשית ט"ו י"ד) ז"ל
 והרב נתן טעם בספר המדע (הלכות תשובה ו ה) לפי שלא גזר על איש ידוע וכל אותם המריעים לישראל אלו לא רצה כל אחד מהם הרשות בידו לפי שלא נגזר על איש ידוע ולא נתכנו דבריו אצלי שאפילו גזר שאחד מכל האומות יריע להם בכך וכך וקדם זה ועשה גזרתו של הקב"ה זכה בדבר מצוה ומה טעם בדבריו כאשר יצוה המלך שיעשו בני מדינה פלונית מעשה מן המעשים המתרשל ומטיל הדבר על האחרים חומס וחוטא נפשו והעושה יפיק רצון ממנו וכל שכן שהכתוב אמר וגם את הגוי אשר יעבודו שיעבדו הגוי כולו והם הלכו מעצמם למצרים אבל הטעם כאשר כתבתי 

ודעת הרמב"ן הוא כדעת הראב"ד שם ברמב"ם, ע"ש.