גאולה בקרוב כתב:
ומה שצ"ע מסוגיה דראש השנה, והיא הוכחת הש"ך- ע"ז כתב מרן הרב זצ"ל ש"הוה מצי לשינויי", והוא מושג ידוע בהרבה מקומות בראשונים ואחרונים, ומה תמיה גדולה בזה? [ולמעשה כבר העיר בזה הציץ אליעזר ט, מד, "וקשה מאד וכו'"]
.
גאולה בקרוב כתב:ממכתב מרן הגראז"מ זצ"ל:
ב"ה, ירושלים, יום ג' כ"ח לחדש מנ"א שנת תש"ה
הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גדלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות "ולדבקה בו", שלדבקותו בד' ותורתו אין מלים להעריך את ערכו .....
ערבי פסחים כתב:גאולה בקרוב כתב:ממכתב מרן הגראז"מ זצ"ל:
ב"ה, ירושלים, יום ג' כ"ח לחדש מנ"א שנת תש"ה
הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גדלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות "ולדבקה בו", שלדבקותו בד' ותורתו אין מלים להעריך את ערכו .....
בספר "מעשה איש" חלק ב׳ עמ׳ רט"ז: אמר פעם ה"חזון אי"ש": "הגיהנום שלו יהיה שיראו לו מה שעולל, ויגידו לו: קוק. תסתכל."
בבקשה אל תנסה לטשטש מה שאחזו ממנו גדולי הדור... עי' דת הציונות ח"א עמ' ק ואמכ"ל.
אוצר החכמה כתב:
סעיף ד לעניות דעתי אינו במקומו, החוקרים אנחנו לדון מה היה אופיו של של הראי"ה, הרבה יותר חשוב לדון על עצם הדברים כפי שעשית מאשר להמציא מסקנות מסוג זה.
.
מה שמצאת בספרי תשובות ענין אחד, ומה שראוי לנו הקטנים הוא ענין אחר.
אני עכ"פ מעולם לא אתבטא גם בדרך לימוד על מישהו שיותר גדול ממני שדבריו "מרפסין איגרא". קצת ענוה וכבוד תורה לא יזיק לנו הקטנים.
אוצר החכמה כתב:מה שמצאת בספרי תשובות ענין אחד, ומה שראוי לנו הקטנים הוא ענין אחר.
אני עכ"פ מעולם לא אתבטא גם בדרך לימוד על מישהו שיותר גדול ממני שדבריו "מרפסין איגרא". קצת ענוה וכבוד תורה לא יזיק לנו הקטנים.
כל אחד ומידותיו ודרכיו, אני עכ"פ לא כך קיבלתי מרבותי אלא להיפך שדווקא בדרך הלימוד ראוי להתבטא באופן המבהיר את עוצמת הקושייה ואינה דומה קושיית צ"ע לקושיית מרפסין איגרי, ואם לא נבהיר את זה, השיח והעיון יפחתו, ואין בזה מאומה להפחית בכבודם של רבותינו עליהם אנחנו מקשין, ואפילו אם אנחנו כאצבע בקירא לסברא נגדם, תורה כתיב בה אמת, ועיקר הלימוד הוא בירור העניינים לפי הבנתינו.
תוך כדי דיבור כתב:
נ.ב. מה שנכתב פעמיים שדברי הגראי"ה [הכוונה לביאורו בדעת הרמב"ם כנ"ל] "כנגד כל הפוסקים ראשונים ואחרונים", "וכ"ה פשוט בכל הראשונים והפוסקים", הוא פטומי מילי - מלבד מה שצויין לעיל יש להזכיר שלדעת סיעת ראשונים בסוגייה דר"ג לא נאסר עשיית חמה ולבנה אלא בולטת, ואף לאוסרים בשקועה יש סוברים שמצוייר בעלמא אינו כשקוע. ואף דלדינא נקטינן בשו"ע כהאוסרים בכל גווני, מובן שא"א לומר שהוא "נגד כל הפוסקים ראשונים" וכו'.
וחוזר לראש הדברים - עיין בשו"ת ציץ אליעזר הנזכר (אות ח') שהביא מספר א' בשם מהרי"ל דיסקין דמה שאסרו לעשות חמה וכו' הוא דווקא בכדור מצומצם כשיעור גודל כדור השמש הנראה בעינינו (עיי"ש שתהה בזה). וכמובן אילו היה נכתב דבר מחודש כזה דבר בתשובת הגראי"ה (או הגרע"י) מייד היה רץ כאן להקשות בכל התמיהות והלשונות עם זלזולים בין השיטין...
גאולה בקרוב כתב:[ועל החוצפה, השקר והבורות בענין מרן הרב והחזו"א, לא אגיב, רק בגלל בקשת פותח האשכול]
אוצר החכמה כתב:מצד שני ההערה על הלשון שכתב אפילו לא טרח היא הערה צודקת והווה ליה לכתוב שכנראה אישתמטיתיה דברי הש"ך.
אוצר החכמה כתב:אני לא מסכים עם זה, וצודק תוכ"ד שהלשון לא טרח אינה דרך כבוד.
אוצר החכמה כתב:אחרי שנדחה היישוב הקודם שלי יש לי עוד יישוב בדוחק, שהיינו שהתשובה שלו לשאלה מה הקשר בין דברי הרמב"ם לעניין אם עובדים לאיסור לא תעשון אתי, היא שמאחר שהגמרא התירה את האיסור משום להבין ולהורות, והיתר זה לא נאמר בתורה אלא גבי ע"ז, א"כ ע"כ צ"ל שאין איסור לא תעשון אתי שייך אלא בדבר שיש בו מציאות של ע"ז, וממילא דברי הרמב"ם שייכים כאן, ולפי"ז גם מיושב קצת מש"כ בלא"ה משני שפיר כי עד שלא תירצה הגמרא להבין ולהורות לא היה אפשר לתרץ גם את זה. וצ"ע, כי נראה שקושיית גילוי יותר טובה מהתירוץ הזה.
אוצר החכמה כתב:ראה שם בתשובה שכתב שמזה שאסרו חז"ל משום חשד משמע שצריך להיות בזה עניין ע"ז, ואולי דבריו אלה הם קצת ראייה לביאורי בדבריו.
תוך כדי דיבור כתב:[אגב עוד לעניין מרפס איגרא, מה לעניין הדעות שאסרו עשיית צורות חו"ל דווקא בצבע תכלת או בצבע אדום?]
דניאל כתב:אוצר החכמה כתב:ראה שם בתשובה שכתב שמזה שאסרו חז"ל משום חשד משמע שצריך להיות בזה עניין ע"ז, ואולי דבריו אלה הם קצת ראייה לביאורי בדבריו.
אולי זו כוונתו אבל זה לא עונה על קושייתי.
אוצר החכמה כתב:דניאל כתב:אוצר החכמה כתב:ראה שם בתשובה שכתב שמזה שאסרו חז"ל משום חשד משמע שצריך להיות בזה עניין ע"ז, ואולי דבריו אלה הם קצת ראייה לביאורי בדבריו.
אולי זו כוונתו אבל זה לא עונה על קושייתי.
למה לא עונה? הוא שואל אותך מדוע חז"ל אסרו להשהות דמות ארבע חיות אם לא עובדים אותם, באותה תשובה שתענה על השאלה הזאת הוא ישתמש לטענה שלו.
תוך כדי דיבור כתב:אוצה"ח, את כל זה אפשר להגיד באותה מידה גם על ביאור הר"ן: אם אין איסור בלהבין ולהורות (עד כדי שמחמת זה לא נזקק הרמב"ם לפירוקא בתרא שבגמ') א"כ אין בכלל קושיה מעיקרא שהרי מפורש שעשה הצורות על מנת להבין ולהורות, ומה כל האריכות שבגמ'.
[כמובן אין כוונתי ש"המקשן" (כוונתך להגמ'?) לא ידע וכו', אלא הדברים רמוזים בגמ' בהך דחשדא שבסוף הסוגיא, דאם לא היה זה דומה כלל לצורות שעבדום א"כ מאי חשדא איכא, וכנ"ל].
תוך כדי דיבור כתב:אולי מרפס איגרא עד כדי השתוממות, אבל אין זה שמועות בשם איזה אחרונים, אלא כדבר הראשון (תכלת) הביא המאירי בסוף הסוגיה: " וכן יש מתירין עשיית חמה ולבנה כל שאינו מצבע תכלת שהוא כעין הרקיע ומטעם זה סמכו להקל לצורפי נחשת לעשות צורות בכלי כסף וזהב וכן בצורות הספרים שבחכמת התכונה שמותר אף בעשיית עצמו שזהו גוף הלמוד ואינו בכלל עשיית צורה ויראה כן אף בכלים הצריכים לה." (וכדבר השני, אדום, הביא העין יעקב בב"ק פ"ד - כן ראיתי בדע"ת ולא בפנים).
.
דניאל כתב:לא הבנתי. אני עונה את התשובה של הש"ך שגם במקום שלא עובדים אסור בשהיה כי למה משהה וכו' כמו שכתב מר לעיל.
גילוי כתב:תוך כדי דיבור כתב:אולי מרפס איגרא עד כדי השתוממות, אבל אין זה שמועות בשם איזה אחרונים, אלא כדבר הראשון (תכלת) הביא המאירי בסוף הסוגיה: " וכן יש מתירין עשיית חמה ולבנה כל שאינו מצבע תכלת שהוא כעין הרקיע ומטעם זה סמכו להקל לצורפי נחשת לעשות צורות בכלי כסף וזהב וכן בצורות הספרים שבחכמת התכונה שמותר אף בעשיית עצמו שזהו גוף הלמוד ואינו בכלל עשיית צורה ויראה כן אף בכלים הצריכים לה." (וכדבר השני, אדום, הביא העין יעקב בב"ק פ"ד - כן ראיתי בדע"ת ולא בפנים).
.
דברי היש מתירין באמת צ"ע דאין נראה כלל שר"ג הוצרך בשביל חקירת העדים דוקא צבע תכלת, ובאמת ידוע שבמאירי מובאים כל מיני שיטות מחודשות ולפעמים גם תמוהות.
והנה אם יבוא כיום מאן דהוא ויסמוך על דברי היש מתירין לדינא, פשוט שצריך לצאת כנגדו בחרב ובחנית ולו רק בגלל דהוי דעת יחיד ופשוט דהראשונים והפוסקים לא ס"ל הכי.
אוצר החכמה כתב:הרי את זה ביארתי כבר שכנראה לא סבר את תשובת הש"ך שבאמת אפשר להתווכח איתה (מה פירוש למה הוא משאיר אולי בגלל שרוצה לשאול את העדים, וזה גם בלי הרעיון של להבין ולהורות)
אוצר החכמה כתב:ועל שאלתך ענה שכנראה היה ידוע לגמרא שיש שעובדים את ארבע החיות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 176 אורחים