חכם באשי כתב:לא ידעתי שחילוני הוא יותר גרוע מחול, שמשה רבינו הכיר לו תודה ולא הכהו, כדרשת חז"ל.
במיוחד הדברים תמוהים, אחרי שכל החילונים של היום הם תינוקות שנישבו, במלוא מובן ההגדרה.
חכם באשי כתב:לא ידעתי שחילוני הוא יותר גרוע מחול, שמשה רבינו הכיר לו תודה ולא הכהו, כדרשת חז"ל.
במיוחד הדברים תמוהים, אחרי שכל החילונים של היום הם תינוקות שנישבו, במלוא מובן ההגדרה.
חכם באשי כתב:לא ידעתי שחילוני הוא יותר גרוע מחול, שמשה רבינו הכיר לו תודה ולא הכהו, כדרשת חז"ל.
במיוחד הדברים תמוהים, אחרי שכל החילונים של היום הם תינוקות שנישבו, במלוא מובן ההגדרה.
הכהן כתב:למה לא נאמר שזה תלי בשאלה אם בתר מחשבתו אזלינן וגברא לאיסורא קא מיכוין או בתר מעשיו אזלינן (מנחות סד א)?
גילוי כתב:משמע מדבריו שאסור להכיר טובה לחילוניים ואפילו לא באמירת 'תודה', אלא צריך להראות לחילוניים כאילו הוא מודה להם אך אסור לו לבטא זאת במילים.
רחמים כתב:
ב. שם מדגישה הגמ' שמדובר ששמע שתינוק טבע לפני שפרש את הרשת ולכן יש צד לפותרו אבל אם היה פורש את הרשת ללא ידיעה שיש תינוק בים ברור שהיה חייב לכל הדעות.
גמרא שם כתב:ואיכא דאמרי א''ל היינו פלוגתייהו דרבה ורבא דאיתמר (לא) שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב להעלות דגים והעלה תינוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו ורבא אמר חייב זיל בתר מחשבתו
רש"י כתב:לאו היינו פלוגתייהו. כלומר לרבה פטור ולרבא חייב האי שוחט דטעמא דרבה דפטר לאו משום דשמע אלא משום דאזלינן בתר מעשיו וה''ה אפי' לא שמע והאי דנקט שמע לאשמועינן דאפי' שמע כי העלה דגים בלא תינוק חייב:
הכהן כתב:רחמים כתב:
ב. שם מדגישה הגמ' שמדובר ששמע שתינוק טבע לפני שפרש את הרשת ולכן יש צד לפותרו אבל אם היה פורש את הרשת ללא ידיעה שיש תינוק בים ברור שהיה חייב לכל הדעות.גמרא שם כתב:ואיכא דאמרי א''ל היינו פלוגתייהו דרבה ורבא דאיתמר (לא) שמע שטבע תינוק בים ופרש מצודה להעלות דגים והעלה דגים חייב להעלות דגים והעלה תינוק ודגים רבה אמר פטור ורבא אמר חייב רבה אמר פטור זיל בתר מעשיו ורבא אמר חייב זיל בתר מחשבתורש"י כתב:לאו היינו פלוגתייהו. כלומר לרבה פטור ולרבא חייב האי שוחט דטעמא דרבה דפטר לאו משום דשמע אלא משום דאזלינן בתר מעשיו וה''ה אפי' לא שמע והאי דנקט שמע לאשמועינן דאפי' שמע כי העלה דגים בלא תינוק חייב:
תוכן כתב:ספרי ר' יצחק זילברשטיין אינם ברי סמכא מכיון שלא נכתבו על ידו.
ולעצם הענין, איני מבין מה קשור פה שני הדברים. א', הוא מחלל שבת, ב', הוא טיפל בו. על הטיפול הוא צריך להכיר טוב, ועל החילול שבת הוא צריך לקיים מצות תוכחה. שמא תאמר שבגלל שהוא מחלל שבת אז אין צריך להכיר לו טוב בכלל מדין מורידין ולא מעלין, א', לא נוהגין היום עם חילוני דין מורידין ולא מעלין, וב', יש לחוש לאיבה, שאם לא יכיר טוב פעם הבא כבר לא ישתדל בהצלת יהודי שומר תומ"צ. וג', מדין דרך ארץ פשוטה, יש להכיר טוב, וכדאשכחן דר' אלעזר הלביש לעכו"ם מדין דרך ארץ.
גילוי כתב:תוכן כתב:ספרי ר' יצחק זילברשטיין אינם ברי סמכא מכיון שלא נכתבו על ידו.
ולעצם הענין, איני מבין מה קשור פה שני הדברים. א', הוא מחלל שבת, ב', הוא טיפל בו. על הטיפול הוא צריך להכיר טוב, ועל החילול שבת הוא צריך לקיים מצות תוכחה. שמא תאמר שבגלל שהוא מחלל שבת אז אין צריך להכיר לו טוב בכלל מדין מורידין ולא מעלין, א', לא נוהגין היום עם חילוני דין מורידין ולא מעלין, וב', יש לחוש לאיבה, שאם לא יכיר טוב פעם הבא כבר לא ישתדל בהצלת יהודי שומר תומ"צ. וג', מדין דרך ארץ פשוטה, יש להכיר טוב, וכדאשכחן דר' אלעזר הלביש לעכו"ם מדין דרך ארץ.
מניין שאין להכיר טובה למחלל שבת במזיד ואפילו בזמן שמורידין ולא מעלין?
פלתי כתב:צריך להוריד אותו לבור כדי להורגו, וכל זמן ההורדה לומר לו תודה תודה ושוב פעם תודה. אני הורג אותך בגלל שכך אני מצווה, אבל אני מודה לך מקרב לב.
צדק תרדוף כתב:חילוני שהוא כתינוק שנשבה וגדל בניתוק מתו"מ אינו גרוע יותר מהמצרים שרצחו את ילדי עם ישראל ועינו את הבוגרים יותר בעינויים קשים ביותר, ואעפ"כ ציווה הקב"ה בתורתו: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" וכותב רש"י ש'אעפ"י שזרקו זכוריכם ליאור, כי היו לכם אכסניה בשעת הדחק' . וכן בגלל זה לעומת עמוני ומואבי שלא יכולים לבוא בקהל ה', המצרים בדור השלישי מיציאת מצרים כבר יכולים היו לבוא בקהל ה' (ראו בבבלי ברכות ס"ג).
צדק תרדוף כתב:חילוני שהוא כתינוק שנשבה וגדל בניתוק מתו"מ אינו גרוע יותר מהמצרים שרצחו את ילדי עם ישראל ועינו את הבוגרים יותר בעינויים קשים ביותר, ואעפ"כ ציווה הקב"ה בתורתו: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" וכותב רש"י ש'אעפ"י שזרקו זכוריכם ליאור, כי היו לכם אכסניה בשעת הדחק' . וכן בגלל זה לעומת עמוני ומואבי שלא יכולים לבוא בקהל ה', המצרים בדור השלישי מיציאת מצרים כבר יכולים היו לבוא בקהל ה' (ראו בבבלי ברכות ס"ג).
רחמים כתב:צדק תרדוף כתב:חילוני שהוא כתינוק שנשבה וגדל בניתוק מתו"מ אינו גרוע יותר מהמצרים שרצחו את ילדי עם ישראל ועינו את הבוגרים יותר בעינויים קשים ביותר, ואעפ"כ ציווה הקב"ה בתורתו: "לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו" וכותב רש"י ש'אעפ"י שזרקו זכוריכם ליאור, כי היו לכם אכסניה בשעת הדחק' . וכן בגלל זה לעומת עמוני ומואבי שלא יכולים לבוא בקהל ה', המצרים בדור השלישי מיציאת מצרים כבר יכולים היו לבוא בקהל ה' (ראו בבבלי ברכות ס"ג).
אין ציווי להכיר טובה למצרים אלא רק לא לתעב אותם ופירשו המפרשים שלא תרחיק אותם מלהתגייר אבל אה''נ אין צורך להכיר להם טובה כלל. אבל לגבי חילוני אני סבור שצריך להכיר טובה וצריך גם להוכיח אותו בדרכי נועם ואפשר לקיים שניהם.
צדק תרדוף כתב:כאמור לעיל בדברי מפורש בדברי חז"ל בברכות ס"ג וברש"י על "לא תתעב מצרי" כתוב שזה משום הכרת הטוב למצרים על שמצרים שימשה כאכסניה, אז איך אתה אומר שלפי המפרשים זה רק לא להרחיקם מלהתגייר?
רחמים כתב:צדק תרדוף כתב:כאמור לעיל בדברי מפורש בדברי חז"ל בברכות ס"ג וברש"י על "לא תתעב מצרי" כתוב שזה משום הכרת הטוב למצרים על שמצרים שימשה כאכסניה, אז איך אתה אומר שלפי המפרשים זה רק לא להרחיקם מלהתגייר?
תרגום יונתן דברים פרשת כי תצא פרק כג פסוק ח
(ח) לָא תְרַחֲקוּן אֱדוֹמָאָה דְאָתֵי לְאִתְגַיְירָא אֲרוּם אֲחוּכוֹן הוּא לָא תְרַחֲקִין מִצְרָאָה דְּאָתֵי לְאִתְגַיְירָא אֲרוּם דַּיְירין הֲוֵיתוּן בְּאַרְעֲהוֹן:
ומה שאמרו חז''ל משום שהיו אכסניה באו בזה להסביר את הסיבה שלא לרחקם אבל לא באו לומר שיש להכיר להם טובה.
צדק תרדוף כתב:לא כך הבינו בקישורים שהבאתי המתייחסים לנושא זה. וזה שאונקלוס פירש כך כמובן שזו אפשרות, אך אין זה אומר שלא אפשרי להבין אחרת.
גילוי כתב:מה היתה תשובתו של הרב יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן בבני-ברק?
תוכן כתב:ספרי ר' יצחק זילברשטיין אינם ברי סמכא מכיון שלא נכתבו על ידו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 263 אורחים