רש"י מסכת פסחים דף נז עמוד א
אין נותנין פיאה לירק - משום דמפקע ליה ממעשר, דכתיב (דברים יד) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך - מי שאין לו נחלה עמך חייב לעשר, יצא פיאה שיש לו נחלה עמך, דהפקר נינהו, וכן בשביעית, דהפקר פטור ממעשר, דכתיב (שמות כג) ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה, מה חיה אוכלת ופטורה ממעשר - אף אביונים פטורין מן המעשר.
וצ"ע דגם בשביעית תיפוק ליה מהלימוד הנ"ל של פאה, דיש ללוי חלק ונחלה בפירות שביעית ומדוע צריך ללימוד מיוחד לשביעית?