הודעהעל ידי גם זו לטובה » ב' ספטמבר 02, 2013 2:57 am
א' גרשז"א [שש"כ ס' יז הערה קלט] מוטב לא לפרסם שהעירוב נקרע כי רבים לא ישמעו בקולם ומוטב שיהא שוגגים וקיל משוגגים כיון דהוי מתעסק בדרבנן כמבואר שבת עג' מכיון שחושבים שהטלטול במקום מותר, וחושבני דאין זה דוקא למי שטועה בראייתו אלא ה"ה כשטועה מפני שמעמיד את העירוב על חזקתו עכ"ל לכ' דברי הגרשז"א מרפסין איגרא הרי הרבה יראים ושלמים כשישמעו שהעירוב נקרע יפרשו מהאיסור , וכן הוא המנהג שמפרסמים שנקרע העירוב
לכ' לדברי הגרשז"א ה"ה בעירוב שמוחזק ככשר אין לפרסם את האמת שהוא פסול
ב' סיפר הגראי"ל ששאל ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי שלמה ברמן זצ"ל את החזון איש, למה כשנקרע העירוב באמצע השבת זה לא נחשב 'מתעסק'. ולמה יוצאים להכריז שלא לטלטל, הרי גם אם יטלטלו אין זה אלא 'מתעסק' באיסור דרבנן. אלא שהחזון איש לא השיב לשאלת אחיינו, ובמקום תשובה סטר לו קלות על לחיו!
בני ביתו של הגראי"ל שאלו אותו "ומה באמת התשובה לשאלתו של הגר"ש ברמן?" ענה להם הגראי"ל ש'מתעסק' זה רק במקום שחסר לו ידיעה ב'חפצא' של הדבר, למשל מי שמתכוון לקחת ירק תלוש ותלש את המחובר וכדומה, אבל כשכל הנידון הוא חילוק בדין, כזה דבר לא נחשב 'מתעסק'. ומכיוון שהחילוק בין רשות הרבים לרשות היחיד הוא חילוק בדין, ולפעמים ההבדל אף אינו נראה לעין - לא אומרים על כזה דבר שהוא 'מתעסק'.
גמ' שבת עג, מבואר כסבור שהיא רה"י ונמצא רה"ר הוי מתעסק.[וכתב הגר"ש (ארחו"ש פכ"ג הערה קנז) דבכה"ג הוי רק מתעסק דכך התורה כולה ואין כאן חיסרון מלאכת מחשבת , ולרעק"א הוי איסור תורה רק פטור מחטאת (והנתיבות חולק והדברים עתיקים).]
וע"ע- מעשה איש א, קי, הגרשז"א מאור שבת ח"ג עמ' שעא, מחשבות בעצה סט"ז, נתיבות לשבת סו"פ ט"ו.