האם מאן דהוא דכיר פתגמא בעניין השמחה מההתפטרות מחובות? (לדוגמה: אין שמחה כהחזרת החוב*)
*פתגם מומצא לצורך המחשה.
מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו מזמור לדוד קינה לדוד מיבעי ליה אמר ר' שמעון בן אבישלום משל למה הדבר דומה לאדם שיצא עליו שטר חוב קודם שפרעו היה עצב לאחר שפרעו שמח אף כן דוד כיון שאמר לו הקב"ה הנני מקים עליך רעה מביתך היה עצב אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי כיון דחזא דאבשלום הוא שמח משום הכי אמר מזמור:
ארי במסתרים כתב:זה לא ממש דומה, שם השמחה היא מחמת הספק שלא ידע מה כתוב בשטר, משא"כ בסתם פריעת חוב
אמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי
ארי במסתרים כתב:זה לא ממש דומה, שם השמחה היא מחמת הספק שלא ידע מה כתוב בשטר, משא"כ בסתם פריעת חוב
אשבמבש כתב:מי הסביר לך כזה פשט בגמרא?
ארי במסתרים כתב:כך הבנתי פשוט ממה שכתובאמר שמא עבד או ממזר הוא דלא חייס עלי
ואח"כ מצאתי כן במהרש"א בח"א שם.אשבמבש כתב:וכוונת הגמרא שהזכרת דאם היה עבד או ממזר הרי זה כאילו אינו יכול לפרוע השטר דיהרגנו.
חכם באשי כתב:ביקשוני להכניס תגובה זו:
דברים השייכים קצת בהיפוך לשאלה דלעיל הם דברי ר' יצחק פאלאג'י ז"ל בספרו 'נפש היפה' מערכת ה אות ו:
"הלואה. כשיקח הלואה, בתחילה קודם שיקח יתן דעתו אם יוכל לשלם בעתו שקצב לפרוע אזי יקח, הא לאו הכי לא יקח ולא ישים עצמו רשע, כמו שכתב רבינו יונה בפירוש אבות פרק ב' משנה י"ד. וכתב בספר עיר מקלט [פרשת משפטים] במצוה ס"ט [דף יב ע"ב], וז"ל: בעלי החרוזים אמרו בתחילת הלואה אחוה ואהבה • ובשעת הפרעון קטטה ומריבה • ואנכי אומר: בתחילת הלואה • נותן הודאה • ובשעת הפרעון • יוצא בגרעון • אי נמי: תחילת הלואה אהבה • ולבסוף איבה •
אמר השמונה עשר: ההלואה ראשית אהבה, וסופה מריבה ואיבה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 545 אורחים