בסי' תרנ"ח סעי' ו' מבואר שלא יתן ביום הראשון את ארבעת המינים לקטן במתנה לפני שיצא בו משום שהקטן קונה ואינו מקנה מה"ת.
ידועה השאלה מה יעשה מי שיש לו כמה ילדים (ואינו קונה להם ד"מ) הרי ברגע שהקנה לאחד מהילדים את הד"מ הרי הם שלו ללא יכולת להקנות אותם לשאר הילדים, ונמצא שהם מברכים ברכה לבטלה?
והתשובה היא שמעיקר הדין פוסקים אנו כהמחבר שם שיכול ליתן לקטן את הד"מ ללא שיקנה אותם לקטן.
והביאור אפשר לומר בכמה דרכים:
או שמאחר ומצד מעשה המצווה אין הבדל בין שלו לאינו שלו א"כ מצד חינוך ליכא נ"מ,
או שהחינוך לברכה הוא נפרד מהחינוך לנטילה,
או כדברי החכ"צ לענין חסר, שגם ביום הראשון - למי שאין אפשרות ליטול באופן המועיל מדאורייתא משום שאין לו אתרוג שאינו חסר, ולענינינו משום שאין לו ד"מ שלו - יש את הדין דרבנן כמו בשאר הימים, ויטול את הד"מ הפסולים מדאורייתא בברכה.
מלבד זאת אפשר להתנות שאם ההלכה כדברי הקצות שמתנה ע"מ להחזיר היא מתנה לזמן המועלת גם בקטן, הרי הוא נותן את הד"מ כמתנה לזמן, ואז לצד זה יש גם לשאר הילדים ד"מ שלהם.
אשמח למ"מ הן לשאלה והן לתשובות שהועלו.
תודה מראש