מסקנת הגמרא:
והלכתא שומא הדר לעולם משום שנאמר ועשית הישר והטוב
פירושו של המונח 'שומא הדר' מבואר ברש"י שכששמו את ביתו של הלווה ונתנוהו למלוה בחובו, ואחר זמן השיגה יד הלווה לשלם דמים, מבטלים את הגביה והלווה מקבל את ביתו חזרה
ובעניותי לא הבנתי כעת, בגמרא מובאת דעת נהרדעי שהיו אומרים שיש להחזיר השומא עד י"ב חודש. פתרון זה הוא לכאורה נוח יחסית גם עבור המלוה, אך האפשרות להחזיר את השומא לעולם, יוצרת למלוה בעיה קשה, כי יתקשה למכור את הנכס וכדו'.
מעתה, לפי הידוע שבעניני ממונות לא שייך קולא וחומרא, כי כל קולא לזה היא חומרא לזה. מדוע 'ועשית הישר והטוב' מצדיק הטבה כזו ללווה שיש בה הרעת תנאים ברורה למלווה??