אוצר החכמה כתב:לא מובן. הלא זו ברכת הראייה, וצריך לראות את השישים ריבוא, וכאן הלא לא היה מקום אחד שבו נראו שישים רבוא.
החזן כתב:אמנם חזן פשוט אני ולא איש שכוחו בשיטור ובהערכת מספרים מופרזים, אבל אני מתקשה כאן בחשבון הפשוט.
נניח שהיו בלוויה רק 750 אלף אנשים.
על פי ההערכות המופרזות ביותר, יש כמאתיים עד מאתיים וחמישים אלף חרדים בירושלים (כאשר נספרים גם השוליים המודרניים ביותר).
כל השאר, חצי מליון האנשים, הגיעו על פי הדיווחים מרחבי הארץ.
נניח שמאה אלף הגיעו ברכבים פרטיים ועוד ארבע מאות אלף הגיעו באוטובוסים מאורגנים.
על פי חשבון של 4 אנשים ברכב פרטי (בממוצע!) וחמישים איש באוטובוס, יוצא שנצרכו לשם כך 25 אלף רכבים פרטיים ועוד 8 אלף אוטובוסים.
ככל הידוע, יש בכל מדינת ישראל 16 אלף אוטובוסים בלבד. כלומר, מחציתם, מכל רחבי הארץ כולה, הגיעו ללוויה.
לגבי 25 אלף המכוניות, זו כמות גדולה בהרבה מכל המוניות, למשל, שיש בארץ (פחות מעשרים אלף), ואילו היו כל כבישי ירושלים חניון וכו' (אורכו של אוטובוס רגיל נע בדרך כלל בין 10 ל-14 מטרים, וכאשר מחשבים עוד מטר אחד בלבד בין אוטובוס למשנהו, כלומר 13 מטר בממוצע לאוטובוס, אם נדמיין טור ארוך כבר הגענו לפריסה של למעלה ממאה ק"מ!! על זה יש להוסיף 5 מטר לרכב ממוצע [עם רווח מינימלי של חצי מטר בין הרכבים] וכבר הגענו לעוד 125 ק"מ אורך).
מזמור שיר כתב:פשששש.. מאיפה שואבים את הנתונים הללו? מאיזה אתר זה?
חשבונות רבים כתב:ד. נבצר מבינתי מדוע העמיד החזן את כל המכוניות והאוטובוסים הנ"ל בשורה ארוכה ארוכה ארוכה, וכי ס"ד שכולם כיוונו והגיעו לירושלים בדיוק באותה השעה?
אוהב אוצר כתב:משטרת ירושלים מעידה בפה מלא שלא היה אירוע כזה מקום המדינה, אז לשם מה לבוא ולעשות את החשבון הזה, בגלל שלא היה אצל אחרים וקשה לעכל את זה?
כל זה קורה מהמנהג - אותיות גהנם שיש כאן לסטות מנושא פותח האשכול
שאלו שאלה הלכתית ולו רק בלו יצוייר אז למה לסטות???
מזמור שיר כתב:צר לי, אבל אנחנו לא תינוקות שסופרים כמה היה בלוויה של הרב שלי וכמה אצל הרב שלך.
אוהב אוצר כתב:פותח האשכול העלה כאן שאלה אם צריך לברך את הברכה
מזמור שיר כתב:צריך להוריד מהחשבון את האוטובוסים והרכבים שנכנסים בכל יום לירושלים ולא הגיעו ללוויה עצמה. מענין אם זה משמעותי.
אוצר החכמה כתב:כמובן. אפילו אם תעמיד כל אדם בשטח של אמה על אמה (גברא באמתא יתיב או תלתא בתרי, ולעמוד וודאי די בפחות) הרי בשטח מרובע של 800 אמות על 800 אמות יש יותר משישים ריבוא. וזה בערך שטח של חצי ק"מ על חצי ק"מ שוודאי אפשר לראותו.
אוצר החכמה כתב:אני לא דיברתי בכלל על הלוויה, אני עניתי על השאלה האם יתכן שברכת חכם הרזים היא כשרואים את הציבור וע"ז שאלו אם זה יתכן והשבתי.
החשבון פשוט, בשטח של אמה על אמה עומד אדם ברווח (כל אחד יכול לראות את זה אם יסתכל על הבלטות) ריבוע שארכו 800 אמה ורחבו 800 אמה שטחו 640,000 אמות מרובעות כלומר מעט יותר משישים רבוא. 800 אמה זה כחצי קילומטר כלומר שבריבוע של 500 מטר על חמש מאות מטר עומדים שישים ריבוא ברווח. אין שום בעייה לראות שטח כזה אם מסתכלים ממקום גבוה קצת.
לפי חשבונך נכנסים יותר. 500*500 שווה 250,000 מ"ר *5 אנשים למ"ר הגענו למליון ורבע.
מזמור שיר כתב:אמת דברת לגבי המכשירים. הייתי עושה סטיקר "אוהבים את מרן, זורקים את האייפון".
מזמור שיר כתב:אמת דברת לגבי המכשירים. הייתי עושה סטיקר "אוהבים את מרן, זורקים את האייפון".
הסכם הגוזמאות בין שני חלקי המפה הפוליטית
היום ידוע שבהפגנת ה-400 אלף לא היו יותר מ-70 אלף איש, ומותר גם להודות שבהלוויית הרב עובדיה יוסף לא היו יותר מרבע מיליון
אורי אליצור | 18/10/2013 9:45 | מעריב
אף שהמספר - 850 אלף ויש אומרים "קרוב למיליון" - של המשתתפים בהלוויית הרב עובדיה יוסף, מוגזם ולא מתקבל על הדעת, בכל זאת זה היה אירוע ענק שישראל לא ידעה כמותו. לא רק שלא הייתה הלוויה כזו בתולדות המדינה, לא הייתה בישראל שום התכנסות המונית כזו לאיזשהו עניין. לא להפגנה, לא לאבל, לא לפסטיבל ולא להופעה.
התקשורת הישראלית, על שלל פרשניה ומביניה, התבוננה בהלוויה בהשתאות וחוסר הבנה, מלווה בקורטוב של פחד. לרגע אי אפשר היה להסתיר את העובדה שהאנשים הקרויים "מעצבי דעת הקהל" מעצבים רק את דעת הבועה, ואילו דעת הקהל מתעצבת במקומות ובכלים אחרים לגמרי.
בדרך כלל הבועה פותרת בעיה כזו בעזרת שקשוקה של הביצה והתרנגולת: מאירועים והתרחשויות שהיא לא מבינה התקשורת פשוט מתעלמת, ואז היא מאמינה לעצמה שהם בעצם לא קרו. למשל הלווייתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, שגם בה השתתפו רבבות רבות של בני אדם וגם היא שיתקה את ירושלים למשך שעות, כמעט לא סוקרה.
אלא שהפעם אי אפשר היה להתעלם גם בגלל העוצמה ללא תקדים של האירוע, וגם בגלל השפעתו של הרב עובדיה יוסף על הפוליטיקה. ומכאן צמחה התדהמה: מי שהבין את הרב עובדיה יוסף דרך משקפי הפוליטיקה לא היה יכול בשום אופן לעכל את הגודל, העוצמה והמשמעות של חייו ומותו בעיני המוני ישראלים, שפטירתו נגעה בהם באופן קיומי.
לבועה הסבורה בדרך כלל שהיא "דעת הקהל הישראלית", אין כלים להבין מהו גדול בתורה. כבר כתבתי כאן פעם או פעמיים שבעוד 500 שנה איש לא יזכור מי היה שמעון פרס או ברק אובמה, אבל את שמו של הרב עובדיה יוסף יכיר כל ילד יהודי. יצירתו התורנית הענקית, עוז הרוח שלו כפוסק הלכה, והגאונות הבלתי נתפסת של אדם שספרייה שלמה של מאות כרכים אצורה בזיכרונו, חפפו עליו סוג של גדולה שיהודים בכל הדורות, גם יהודים פשוטים, היו מצוידים באנטנות שיודעות לחוש בה.
היום היכולת החושית הזו קיימת רק אצל יהודים ספרדים או דתיים. מי שמנותק ממנה ראה בחיי הרב עובדיה רק את השוליים הפוליטיים של גלימתו, ואת הביטויים הפיקנטיים בבית הכנסת של היזדים. ראה ולא הבין מה הוא רואה, ולא ידע שהוא לא מבין. נדמה שעם מותו של הרב השתנה לפחות הדבר האחרון: אנשים רבים תפסו שיש כאן משהו שהם לא מבינים.
שקור לי ואשקור לך
ועכשיו להערה הקטנונית על המספרים. היא אינה חשובה בכלל לעניין של הרב עובדיה יוסף ולגודל המעמד של הלווייתו, אבל הגיע הזמן לכתוב אותה פעם. בהלוויה השתתפו כמובן גם נשים רבות וגם ילדים קטנים, אבל הרוב המכריע של המשתתפים היו גברים בוגרים. זה דבר הלמד מעניינו, וגם נראה בכל הצילומים והסרטונים.
לא ניכנס עכשיו לשאלה אם הרוב המכריע הזה היה 90 אחוזים או 75 אחוזים. זה לא חשוב. בירושלים חיים כ-600 אלף יהודים, ואם נוסיף עליהם את כל יישובי הסביבה הנסמכים על ירושלים, מגוש עציון ועד שילה ועלי וממעלה אדומים ועד מבשרת, נגיע ל-700 אלף. מחציתם נשים, נשארנו עם 350. סליחה שאני מתקטנן.
בערך שליש האוכלוסייה הוא ילדים קטנים, נשארו לנו כ-240 אלף גברים יהודים בירושלים וסביבותיה, וזה כולל את כל החילונים להכעיס וכל השמאלנים לתיאבון וכל הקשישים והחולים והרופאים, וכל אלפי הקונים והמוכרים בחנויות ובקניונים שאף אחד מהם לא הושבת ולא נעזב, ויושבי בתי הקפה שלא נסגרו באותו ערב, וכל העסוקים והמועסקים והשונאים והבזים והעצלנים. כולם בתוך החשבון. נניח שמחצית מכל הגברים היהודים שבירושלים היו בהלוויה, אתם יודעים מה? 70 אחוז. אז יש לנו 145 אלף. איך נגיע מכאן ל-850 אלף?
אלא מה תגידו, רק מיעוט המשתתפים היו אנשי ירושלים ועוד חצי מיליון הספיקו להגיע ממרחקים מכל ערי הארץ וכפריה? כדי להביא בבת אחת חצי מיליון אנשים בהסעות מאורגנות יש צורך ב-10,000 אוטובוסים , שזה בערך פי שלושה מכל צי האוטובוסים של אגד בכל רחבי הארץ. ואם תימצי לומר שחצי מיליון בני אדם באו במכוניות פרטיות, לזה צריך להכניס לירושלים מאה אלף מכוניות.
אם נסדר מאה אלף מכוניות בשיירה פגוש אל פגוש, אורכה יהיה 300 קילומטר. כלומר כשהראשונה חונה בבית הקברות בסנהדריה האחרונה תימצא באילת. עכשיו תרכיבו איזה תמהיל שתרצו, בכל מקרה מדובר במספרים בלתי הגיוניים בעליל, שהיו אמורים לשבש קשות את התנועה לא רק בירושלים אלא בכל הארץ.
מאז הפגנת ה-400 אלף של שלום עכשיו, מתקיים איזה הסכם גוזמאות בלתי כתוב בין שני חלקי המפה הפוליטית של שקור לי ואשקור לך, לאמור: אחרי שאתה הגזמת ב-500 אחוזים, אתה חייב להרשות לי לפחות 300, אחרת תצא שקרן. בחסות ההסכם הזה אנחנו מפריחים לחלל האוויר מספרים דמיוניים בסדר גודל של רדיו קהיר בימיו הכי גרועים, וזה לא מוסיף כבוד לאף אחד מהצדדים, וגם לא למשטרה ולתקשורת. אולי הגיע הזמן להפסיק עם זה.
הרי היום הרי כבר ידוע שבהפגנת ה-400 אלף לא היו יותר מ-60 או 70 אלף איש, ומותר גם להודות שבהלוויית הרב עובדיה יוסף לא היו יותר מרבע מיליון בני אדם. זה לא גורע מאומה מכבוד הנפטר ולא מעוצמת האירוע שגם כך הוא ענק וחסר תקדים.
הגר"מ שטרנבוך ראב"ד 'העדה החרדית' ואמר שיכולים לברך גם אם לא רואים את כולם בבת אחת אך פקפק בנתון, ואמר כי שמע שהמשטרה אומרת שלא יכול להיות שיהיו במקום 600 אלף איש.
גם דעת הגר"ח קנייבסקי שאפשר לברך גם אם לא רואים את כולם, לאחר הלווית הגר"ע יוסף זצ"ל בו השתתפו כ-800 אלף איש, נשאל על ידי הגאון רבי בן ציון הכהן קוק האם ניתן לברך גם אם לא רואים. הגר"ח ענה: "אפילו שלא רואים הכל כי אין מצב כזה, בכל זאת יש לברך".
רבה של שכונת רמת אלחנן וחבר מועצת גדולי התורה הגאון רבי יצחק זילברשטיין נשאל האם יש לברך בשם ומלכות בעצרת האדירה ברכת "חכם הרזים", ברכה מיוחדת הנאמרת כאשר רואים שישים ריבוא מישראל במקום אחד.
צדדי השאלה הם, שמחד צפויים להשתתף כמות גדולה כזו של אנשים, אך מאידך מספרם המדויק לא צפוי להיות ברור וכן העובדה שלא יהיה ניתן לראות בבת אחת את כולם, ועל כן יש להסתפק האם ניתן לברך את הברכה הנדירה.
הגר"י זילברשטיין, השיב שבכדי לצאת מהספק ולברך לכתחילה לפי כל השיטות, כפי שכבר פסקו החת"ם סופר וכפי שנהג הרב מפוניבז' בספק ברכות בפדיון הבן, מאחר והיה כהן, הרי שיש ללמוד את ההלכה ואז בתוך הדברים לומר את הברכה בשם ומלכות.
אתר "כיכר השבת" מביא בפני הגולשים את ההלכה במלואה, אותה יש לומר לפי הוראת הגר"י זילברשטיין, מתחילתה ועד סופה, וכך ניתן לברך לכתחילה בשם ומלכות את הברכה הנדירה:
"הרואה שש מאות אלף בני אדם עומדין כאחד, אם גויים הם - אומר 'בושה אימכם מאוד, חפרה יולדתכם; הנה אחרית גויים, מדבר צייה וערבה' (ירמיהו נ,יב); ואם ישראל הם ובארץ ישראל - מברך: 'ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, חכם הרזים'. הרואה חכמי אומות העולם, מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שנתן מחכמתו לבשר ודם; חכמי ישראל, מברך שנתן מחכמתו ליראיו; מלכי אומות העולם, מברך שנתן מכבודו לבשר ודם; מלכי ישראל, מברך שנתן מכבודו ליראיו" (רמב"ם, הלכות ברכות, פרק י' הלכה י"א)
מאירי כתב:שמעתי הערב ממקור מהימן שהגרח"ק יבוא בע"ה לעצרת המליון ואמר שיברך בעצמו בשם ומלכות ברכת חכם הרזים!!!
איש.dot כתב:מאירי כתב:שמעתי הערב ממקור מהימן שהגרח"ק יבוא בע"ה לעצרת המליון ואמר שיברך בעצמו בשם ומלכות ברכת חכם הרזים!!!
נדיר מאוד. סביר יותר להניח שא' מנאמני ביתו שאל אם יבוא לעצרת, ואם יבוא - האם חושב שראוי לברך חכם הרזים שהרי אמורים להיות שם מיליון איש? וענה מרן שליט"א על כל זה: כנראה.
מאירי כתב:
אגב אשמח מאד אם מישהו יעלה את מכתבו של הגר"ש וואזנר שליט"א על דבר העצרת.
שיף כתב:ב"ה זכינו לשמוע את הברכה מפי הגרב"}מ אזרחי שליט"א בעצרת המליון.
מענין אם הוא קרא את זה מתןך ההלכה. השאלה היא האם עונים אמן על דבר הלכה ולא ברכה?.
ומה המקור שמאז חורבן הבית לא נאמרה ברכה זו??
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 515 אורחים