בכמה מספרי בעל מנחת אלעזר ממונקאטש הרבה להביא את הפיסקא הבא (בכל מקום בלשון שונה קצת) והנה ידוע כי מדת מלכות הוא כשושנה בין החוחים, וכמו שאמר דוד מלכנו (תהלים פט, נא) שאתי בחיקי כל רבים עמים, וצריכה שימור,
אבל בחפשי בספרי קבלה לא מצאתי על פסוק זה כלום
[אכן בספר הליקוטים לרבי משה דוד וואלי הנדפס לראשונה מכתב יד בשנת תשנ"ח איתא וזה לשונו: "וז"ס גם כן שאמר דוד המלך ע"ה שהוא בחינת המלכות "זכור ה' חרפת עבדך שאתי בחיקי כל רבים עמים" כי הוא נשא אותם בחיקו ממש מאחר שנקשרו בו כל הקליפות בי אתרא הוא דקא גרים ומוטל עליו לברר מהם ולכלותם", וזה ממש מה שהביא המנחת אלעזר כנ"ל, אבל לכאורה אינו מקורו, האם מישהו יודע מקור אחר גם?