דברים כא:ב
אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל. בתרגום שבמהדורת תורת חיים: דִּבְסַרְחָנוּת קְטִילָא.
קלונימוס הזקן כתב:הערה כללית: משום מה, בחר הרי"ק, בכל מקום שטעם המילה הוא 'תביר' להניח אחריה פסיק בתרגום. ההגיון הראשוני בכך ברור שכן הטעם הוא טעם מפסיק, אך פעמים רבות הדבר לא מתאים לקריאת הפסוק ומחלק אותו לעין הקורא בצורה שאיננה נוחה לקריאה.
אולי הפיסוק הזה בכלל מיותר?
בראשית ט:י
וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל חַיַּת הָאָרֶץ
בתרגום שבמהדורת תורת חיים, נוספה וא"ו החיבור בהתנדבות... : בעופא וּבִבְעִירָא ובכל חית ארעא
אריסמנדי כתב:בני תימן נוהגים הפסק חשוב בטעם תביר, ומכאן הפסיקים שבנוסחאות התרגום שלהם (בשביל אתנחא וסו"פ מסמנים נקודות בתרגום).
התרגום שהגיה ר"י קאפח מבוסס על נוסח התאג' הישן שהדפיס רא"ח נדאף, וההגהה לא היתה דייקנית ביותר מבחינת ניקוד, דגשים ועוד 'זוטות' שכאלה, כמו הטעויות שהוער עליהן כאן שהן ט"ס פשוטות. (טעויות סופר ובעיות דקדוק ניתן למצוא גם בספרים אחרים שהוציא לאור הרי"ק ז"ל). חשיבותו היא בגירסאות שהובאו בו ע"פ כ"י ישנים, שלפעמים אין להם שריד בכל התאג'ין החדשים (שלא לדבר על שאר נוסחאות הדפוסים), אלא רק בכ"י עתיקים ומדוייקים.
המבקש דיוק רב יותר בהגהת הנוסח, בניקוד ודגשים וכיו"ב, ילך לו אצל התאג'ין החשובים תורת אבות, תורה קדומה וכיו"ב.
הם נוהגים בתביר הפסק יותר חשוב מטיפחא? קשה לי להאמין. זה ממש משנה את המשמעות ברוב המקומות.אריסמנדי כתב:בני תימן נוהגים הפסק חשוב בטעם תביר, ומכאן הפסיקים שבנוסחאות התרגום שלהם (בשביל אתנחא וסו"פ מסמנים נקודות בתרגום).
אשבמבש כתב:הם נוהגים בתביר הפסק יותר חשוב מטיפחא? קשה לי להאמין. זה ממש משנה את המשמעות ברוב המקומות.
יאיר אתמר כתב:קיימת גם 'שום' בעברית, בלשון חכמים
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 569 אורחים