רבות דובר על יחודו של הרש"ש בהגהותיו הקולעות אל השערה, שעל ידן הוא מסקל קושיות ותמיהות והיה העקוב למישור.
היום עמדתי על הגהה אחת שלו, שלכאורה איש לא הרגיש בה (כמבואר להלן), והיא מפיצה אור ומסלקת שיטה שלימה שמייחסים לרש"י.
הדברים פשוטים וברורים גם למי שלא מונח בסוגיא
בזבחים נט, א אמרו: תניא: ביום ההוא קידש המלך תוך החצר וגו' כי מזבח שעשה משה קטן מהכיל. דברים ככתבן, דברי רבי יהודה;
ופירש"י: דברים ככתבן - שקדש את הרצפה כולה לשם מזבח להקטיר עליה לפי שהיה המזבח קטן מהכיל עולות ושלמים שהקריבו לחנוכת המזבח
ובזבחים שם דף יד, א: כרבי יהודה דאמר תוך עזרה מקדש. ופירש"י: כר' יהודה דאמר לקמן בפ' קדשי קדשים (דף נט) תוך עזרה מקדש כל רצפת העזרה בין האולם ולמזבח מקודשת להקטיר חלבים כמזבח עצמו דכתיב ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר ותניא לקמן דברים ככתבן דברי ר' יהודה.
העולה מדברי רש"י, שלר' יהודה לא נתקדשה רצפת העזרה אלא בין האולם למזבח בלבד ושאר הרצפה לא נתקדשה להקטרה .
וכך תפסו בדבריו כמה אחרונים. (וכך פירשו בפשיטות גם בש"ס שוטנשטיין)
וזו לא שמענו מעולם.
וגם לשון רש"י בזבחים נט,א דלעיל לא משמע כך,
וגם בדף ס' מוכח מהגמ' לא כך.
וגם בתוס' יד, א ד"ה הגהה מוכח שלא העלו בדעתם שיטה כזו,
וגם כל גדולי האחרונים שפלפלו בדברי התוס' שם לא העלו על דל שפתם שיטת רש"י זו.
וכ"ז אומר דרשוני !
הרש"ש על המקום כותב מילה אחת צ"ל: מבין. !
הרש"ש לא ראה צורך להסביר מה הביאו לטרוח להגיה ולהוסיף אות אחת, ופשוט שטעמו הוא כנ"ל.
אכן משום שלא ביאר דבריו ואת הרווח שיש מהם, לא זכה ולא זכינו שתקבע הגהתו בגליון הגמרות החדשות עתירות ההגהות (לרבות עוז והדר).