מ.ל. כתב:הגר"א מוכיח שכן דעת הר"ן והרשב"א. ובמ"ב הביא שכן דעת הגהות מרדכי והמאירי.
משולש כתב:מ.ל. כתב:הגר"א מוכיח שכן דעת הר"ן והרשב"א. ובמ"ב הביא שכן דעת הגהות מרדכי והמאירי.
שקיעה שניה אם אני זוכר טוב. אם לא אנא צטט את לשון הגר"א.
מ.ל. כתב:הגר"א מוכיח שכן דעת הר"ן והרשב"א. ובמ"ב הביא שכן דעת הגהות מרדכי והמאירי.
משולש כתב:האם יש עוד מקורות ברורים שסוברים להדליק בתחילת שקיעה? (ראשונה).
כמש"ל דעת הגר"א שמכיוון שהראשונים כתבו תחילת שקיעה ולדידיה אין שתי שקיעות ממילא צריך להדליק בתחילת שקיעה שלנו.ביני עמודי גרסי כתב:משולש כתב:האם יש עוד מקורות ברורים שסוברים להדליק בתחילת שקיעה? (ראשונה).
מקורות "ברורים" (בראשונים) - אין! מקורות הנתונים במחלוקת אחרונים יש. אך כאמר, רוב ככל האחרונים הבינו שאין ראשונים המדברים בפירוש (לגבי חנוכה) על תחילת שקיעה (ראשונה).
דניאל כתב:כמש"ל דעת הגר"א שמכיוון שהראשונים כתבו תחילת שקיעה ולדידיה אין שתי שקיעות ממילא צריך להדליק בתחילת שקיעה שלנו.ביני עמודי גרסי כתב:משולש כתב:האם יש עוד מקורות ברורים שסוברים להדליק בתחילת שקיעה? (ראשונה).
מקורות "ברורים" (בראשונים) - אין! מקורות הנתונים במחלוקת אחרונים יש. אך כאמר, רוב ככל האחרונים הבינו שאין ראשונים המדברים בפירוש (לגבי חנוכה) על תחילת שקיעה (ראשונה).
ביני עמודי גרסי כתב:משולש כתב:האם יש עוד מקורות ברורים שסוברים להדליק בתחילת שקיעה? (ראשונה).
מקורות "ברורים" (בראשונים) - אין! מקורות הנתונים במחלוקת אחרונים יש. אך כאמר, רוב ככל האחרונים הבינו שאין ראשונים המדברים בפירוש (לגבי חנוכה) על תחילת שקיעה (ראשונה).
היינו, שכך סבור הגר"א בדעת הרמב"ם, אבל הגר"א עצמו נהג בתחילת שקיעה שניה, כמובא במ"ב (תרע"ב סק"א).משולש כתב:כמדומני ששני המקורות העיקריים שעליהם מסתמכים המדליקים בשקיעה הם הרמב"ם והגר"א.
אכן. וז"ל: "אבל ברשב"א ור"ן משמע בהדיא שהוא תחילת השקיעה אלא דמשמע שם בשקיעה שניה".משולש כתב:שקיעה שניה אם אני זוכר טוב. אם לא אנא צטט את לשון הגר"א.
מ.ל. כתב:היינו, שכך סבור הגר"א בדעת הרמב"ם, אבל הגר"א עצמו נהג בתחילת שקיעה שניה, כמובא במ"ב (תרע"ב סק"א).משולש כתב:כמדומני ששני המקורות העיקריים שעליהם מסתמכים המדליקים בשקיעה הם הרמב"ם והגר"א.אכן. וז"ל: "אבל ברשב"א ור"ן משמע בהדיא שהוא תחילת השקיעה אלא דמשמע שם בשקיעה שניה".משולש כתב:שקיעה שניה אם אני זוכר טוב. אם לא אנא צטט את לשון הגר"א.
אמנם אח"כ הביא דעת המרדכי [וכוונתו להג' מרדכי, בשם היראים], שכ' דלשון משתשקע מוכח שהוא תחלת השקיעה וכו', וכן עיקר", עכ"ל. ולא כתב שהמשמעות היא על שקיעה שניה, וא"כ נוכל לצרפו לדעת הרמב"ם.
מ.ל. כתב:היינו, שכך סבור הגר"א בדעת הרמב"ם, אבל הגר"א עצמו נהג בתחילת שקיעה שניה, כמובא במ"ב (תרע"ב סק"א).
אחר מחכ"ת שעה אחרי שקיעה שלנו הוא שקיעה דר"ת ולא צה"כ. לא ברור לאיזה זמן הקדים הגר"א לפי עדות זו... צאה"כ חזו"א?)מ.ל. כתב:מ.ל. כתב:היינו, שכך סבור הגר"א בדעת הרמב"ם, אבל הגר"א עצמו נהג בתחילת שקיעה שניה, כמובא במ"ב (תרע"ב סק"א).
שו"ר בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' שלד) שכתב, שראה כת"י מהג"ר נתן צבי רבינוביץ זצ"ל אב"ד דליקעוו, וז"ל: בשנת תרמ"ג כתבתי בוילנא והושבתי עדות בשם חתן הגאון מו"ר יוסף מו"ץ זצ"ל שהוא היה מתפלל בקלויז של הגר"א, והמנהג להדליק נ"ח שעה אחרי שקיעת החמה, והגאון הנ"ל תיקן להקדים 21 מינוט. הרי עדות נאמנה שבבית המדרש הגר"א זצ"ל גופא איחרו עד צאת הכוכבים (ר"ת).
דניאל כתב:אחר מחכ"ת שעה אחרי שקיעה שלנו הוא שקיעה דר"ת ולא צה"כ. לא ברור לאיזה זמן הקדים הגר"א לפי עדות זו... צאה"כ חזו"א?)
ועכשיו בהיותי בלונדון הראה לי הרב יום טוב ליפמן רקוב שליט"א כת"י מהג"ר נתן צבי רבינוביץ זצ"ל אב"ד דליקעוו, וז"ל: בשנת תרמ"ג כתבתי בוילנא והושבתי עדות בשם חתן הגאון מו"ר יוסף מו"ץ זצ"ל שהוא היה מתפלל בקלויז של הגר"א, והמנהג להדליק נ"ח שעה אחרי שקיעת החמה, והגאון הנ"ל תיקן להקדים 21 מינוט. הרי עדות נאמנה שבבית המדרש הגר"א זצ"ל גופא איחרו להדליק עד שעה לאחרי השקיעה והיינו צאת הכוכבים".
לא ירדתי לעומק ההבדל. שעה אחרי שקיעה דידן היא שקיעה דר"ת.מ.ל. כתב:דניאל כתב:אחר מחכ"ת שעה אחרי שקיעה שלנו הוא שקיעה דר"ת ולא צה"כ. לא ברור לאיזה זמן הקדים הגר"א לפי עדות זו... צאה"כ חזו"א?)
הנך צודק בהערה זו, אבל הטעות נזקפת לחובתי, ששגיתי בהעתקת סוף דבריו, (התעצלתי מלהעתיק וניסיתי לקצר). זה לשונו: "הרי עדות נאמנה שבבית המדרש הגר"א זצ"ל גופא איחרו להדליק עד שעה לאחרי השקיעה והיינו צאת הכוכבים".
לפי הסוברים שאין שתי שקיעות יש שני צאה"כ.חמדת ישראל כתב:דניאל כתב:שאלה לי להרב משולש:
איפה מפורש בראשונים להדליק בצאת הכוכבים הראשון?
לרוב הראשונים ורובם ככולם של הגאונים ישנו צאת הכוכבים אחד כשם שישנה שקיעה אחת. כל העניין של שקיעה כפולה ואולי גם צאת כוכבים כפול, הוא רק לשיטת מיעוט הראשונים שהבולט בהם הוא רבנו תם.
יש גם ראשונים שאומרים להדליק בשקיעה אך משום מה כבודו מחפש דוקא ראשונים שאומרים במפורש להדליק בשקיעה שלנו ולא בקיעה של ר"ת.משולש כתב:ר' דניאל, לא הבנתי מה שאלתך אמורה להביע.
רוב הראשונים ואחרונים אומרים שצריך להדליק בצאת הכוכבים, וכן נפסק בשו"ע בהסכמת הרמ"א וכל הפוסקים אחריהם.
מ.ל. כתב:היינו, שכך סבור הגר"א בדעת הרמב"ם, אבל הגר"א עצמו נהג בתחילת שקיעה שניה, כמובא במ"ב (תרע"ב סק"א).
נוטר הכרמים כתב:
זמן הדלקת נר חנוכה
בסי' רלה: זמן הדלקת נר חנוכה משתשקע החמה קודם צאת הכוכבים, על כן מדליקין קודם תפילת ערבית. משמעות דבריו דאמנם אין מדליקין בתחילת השקיעה שהיא זמן רב קודם צאה"כ אלא זמן ידוע אח"כ קודם צאת הכוכבים, וביותר מוכח כן בנוסח תוס' מע"ר: אחר שקיעת החמה קודם צאת הכוכבים. וצ"ע דזה נגד הכרעת רבינו בביאורו בסי' רסא וסי' תערב דמשתשקע החמה היינו תחילת השקיעה ולא בצאת הכוכבים.
ומצינו בזה מבוכה גדולה, מחד, מנהג תלמידי הגר"א באר"י היה להדליק עם שקיעת החמה ממש, ועי' בספר מקרא סופרים עמ"ס סופרים (לר' יצחק אליהו מווילנא,פ"כ ה"ד). ומאידך, בחיי"א (כלל קנד,כ) ובמשנ"ב (תערב,א) משמע שמנהג הגר"א הוא להדליק בצאה"כ, וכל חידושו של הגאון הוא להדליק קודם מעריב, ועי' מועדים וזמנים ח"ב סי' קנד, ותשובות והנהגות ח"ב סי' שלד וסי' שמב).
[ובנותן טעם להעתיק בזה מש"כ בספר מנוחה וקדושה (להג"ר ישראל איסר מפוניבז', שער התורה ח"ב עמ' 52 בהגה"ה), וז"ל: עוד רגע אדבר על ענין הדלקת נר חנוכה שנחפזים להקדימו, עבור שכן כתבו בהנהגת הגר"א, ויש שתחילת הוראתם לקלקולא להקדים ק"ש ערבית לפני זמנה שהוא מדאורייתא עבור מנהגם שאין לו סמך, כי אף לפי פסק הגר"א בשו"ע סוף השקיעה הוא לילה, ומשמעות הפוסקים כמו בזמן שהיו מדליקין בחוץ היה המצוה דווקא קודם שיתפזרו בני השוק, כן עתה כשמדליקים בפנים המצוה בהיפך בזמן שבני הבית מקובצים יחד.
ואפילו אותם שמקדימים להדליק קודם תפילת ערבית, מ"מ נחוצים תיכף אחר ההדלקה למהר לבית הכנסת להתפלל, גם זה אינו נכון, הא למה זה דומה למי שבא אצלו אורח הגון וחשוב ונתן לו שלום ואח"כ הניחו והלך לו לדרכו. הלא מדה בתורה ללמוד סתום מן המפורש. ומצינו שהיו עוסקים ביציאת מצרים עד שבאו תלמידיהם וכו', הלא בחנוכה ג"כ מברכים שעשה ניסים, ובצד אחד היה הנס גדול יותר מיציאת מצרים כי גזירת נס חנוכה היה להשמיד ולהרוג למי שיחזיק בתורת משה וכל בתולה הנכנסת לחופה תבעל לטפסר תחילה, הדין נותן להתעכב איזה זמן אחר ההדלקה עם ב"ב או בעצמו להכין לבו לשמוח על פטרונינו העומד לנו בעת צרותינו, ולפחות כל זמן שהנרות דולקות, והגר"א בודאי היה ממתין הזמן הזה קודם מעריב.
ואפשר לומר הטעם על הקדמתו ההדלקה ידוע (בהקדמת ספרא דצניעותא) מגודל קדושת כוונתו בתפילה, ואם היה מאחר ההדלקה היה לו טירדא בתפילתו, הלא לפנים היה חתן פטור מק"ש מטעם טירדא דמצוה. וכן כל מנהגיו שהיה נוהג א"א לידע טעמו של דבר. ואני יודע פחיתת ערכי מלחוות דעת בפני ת"ח, אבל לכם בני אני כותב את כל זה, ואתם מחויבים לשמוע לי, ונר חנוכה תדליקו אחר מעריב, וח"ו להקדים ק"ש עבור זה, וכן היה מנהג אבותינו ואבות אבותינו, זולת מי שדר בכפר].
משולש כתב:ר' דניאל,
איני רוצה להכנס כאן לויכוח על שיטת רבינו תם. אבל המציאות בשטח מוכיחה שבאירופה נהגו להמתין 72 דקות מהשקיעה (הראשונה), וכשנבדוק את עצמת האור באירופה 72 דקות אחרי השקיעה. זה ישווה לקצת פחות מחמישים דקות בארץ ישראל.
וזה צאת הכוכבים קרוב מאוד לזמן החזו"א, וגם קצת קרוב לזמן טוקצינסקי.
וכנראה זו השעה שבה צריך להדליק הערב.
משולש כתב: וכנראה זו השעה שבה צריך להדליק הערב.
עוד לא הבנת? המנהג האמיתי היחיד אליבא דהמשולש הוא מנהג פפד"מ וק"ק מעייני הישועה.בברכה המשולשת כתב:משולש כתב: וכנראה זו השעה שבה צריך להדליק הערב.
ועדיין לא הבנתי- מנהג גדולי וצדיקי היישוב הישן (מהפרושים) אינו נחשב בעיני כתר"ה?
גם זו לטובה כתב: פשוט שאין כוונתם לצה"כ כהבנת כל האחרונים.
דניאל כתב:שאלה לי להרב משולש:
איפה מפורש בראשונים להדליק בצאת הכוכבים הראשון?
גם זו לטובה כתב:א' לדידן דנהגינן כגאונים והגר"א ודלא כר"ת, ליכא ב' שקיעות, וכל הנידון האם לפרש דשקעה"ח הכוונה צה"כ, ודעת נבון נקל, דהפשטות- דשקיעה אין הכוונה צה"כ, ובאמת רוב הראשונים הבינו דאין הכוונה לצה"כ אלא לשקיעה, אלא דלשיטתם היינו שקיעה שנייה, ולדידן הכוונה שקיעה ראשונה
ב' הטור והשו"ע שכתבו סוף שקיעה, פשוט שאין כוונתם לצה"כ כהבנת כל האחרונים, אלא כוונת הטור לשקיעה שנייה (כדברי התוס' במנחות כ:) וכן מבואר בב"י ותו לא מידי, לעת עתה לא מצאתי למי שעמד בז.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים