ערבי פסחים כתב:קראת המאמר על תשובת הגרשז"א, בא נתעלם כרגע מהרב דרזי [שזה לדעתי לבוא ולהגיד לא שמענו לא שמענו... הוא מספר לך ש 3 שבועות לפני פטירתו נודע לו על שינוי דברים, לא הולכים ברגע אחד לשנות ספרים והוצאות ובפרט לא בגיל זה, לא ככה עובד המערכת], התשובה נכתבה בתש"ח על המציאות של אז, והיום הכל שונה.
יש טרקטורים מסיעים כל היום פחם אל המבערים, יש צילומים בחוברת [עיי"ש והרבה מספיקותך יענו] ההוא, לא אוטומטי ולא כלום, רק טרקטורים כמו פעם.
הציץ אליעזר לא דן להדיא על נושא זה אלא האם ייצור חשמל נקרא נולד, תוך דבריו הכניס הענין שעובדים שם יהודים ומייצרים חשמל. אבל אין כאן שום הוראה מפורשת להיתר, אדרבה ראה צורך להזהיר להדיא שאין ללמוד כל היתר בנוגע להשתמשות בפלטה כאשר עובדים שם וקרה לזה "השאלה האחרת החמורה" . אם הנידון היה באיזה מאכל אם הוא כשר והרב היה כותב שיש בזה "שאלה חמורה" חושבני שלא היה כ"כ "טעים" לאכול כזה מאכל וה"ה בזה.
שמעתי מאחד שביקר שם אב תשע"ג שאמרו שבערך 60 % מהחשמל מיוצר ע"י הפחם והשאר ע"י גז טבעי [אולי גם אחוז קטן ע"י מפלי מים מלאכותיים].
הסעת הפחם הוא ברוב שעות היום וכמעט רצוף, אבל שאר מלאכות כגון טחינת פחם תיקונים תדיריים (היינו כמעט קבועים כמה פעמים ביום) חלקם ע"י תיקונים ממש בידים וחלקם ע"י לחיצות במחשב וכלשונם באתר הרשמי שלהם :
"האנשים עובדי החברה הם הם הדלק האמיתי המניע את מפעל ייצור החשמל הענק באתר. כמעט כל מקצוע ותחום התמחות מיוצגים בצוות הענק, המפעיל 24 שעות ביממה את האתר. מאות עובדים מאיישים קשת רחבה של מקצועות באתר: חלקם מטפלים בפחם, פורקים מובילים, עורמים וטוחנים. אחרים עסוקים בחשמל במתח גבוה, ונדרשים למערכות מיוחדות ואמצעי בטיחות חריגים. מומחי כימיה דוגמים את הפחם, את המים, הגזים ושמני הסיכה. אחרים עוסקים במלאכה לצד טורבינות הענק או הדודים הלוהטים. על כל אלה מנצחים המפעילים מחדרי הפיקוד והבקרה המתקדמים בתחנה. בנוסף לתפעול השוטף, עוסק חלק מעובדי האתר בתחזוקה, בין אם תקופתית ומתוכננת מראש, ובין אם מיידית, כדי למנוע השבתה פתאומית.
מעשה ייצור החשמל הינו מחייב ומפרך, ואינו נעצר לרגע. מאות עושים במלאכה, וכל חידושי הטכנולוגיה והמערכות הממוחשבות אינם מפנים את ידיהם ולו לרגע". רח"ל !!!
ערבי פסחים כתב:כפי שכתוב שם הרב זצ"ל נפטר מבלי שהתברר לו מה הלכה למעשה, הרב דרזי דיבר עמו על מציאות החדשה כמה שבועות לפני הפטירה. כך שאין פסק ברור בעניין, מה שבטוח שלהגיד שיש ע"ז תשובה במנחת שלמה זה כמו להגיד "גבי השתמשות במקררים ופתחיתם בשבת יש תשובה במנחת שלמה משנת תש"ח" היתכן לסמוך ע"ז מבלי לבדוק האם דבריו שייכים למקררים של היום שיש רישומים דיגיטליים ויש מהם שכל פתיחה גורמת באופן ישיר ומידי להפסקת פעולם המאורר וכו' ... ה"ה בזה צריך לדעת שעל צורת הייצור של היום אין תשובה במנחת שלמה.
יש אצלי קובץ זה אף שלא הבנתי מה בדיוק נפ"מ אם זה 50 50 ייצור ע"י פחם וגז או 60 ו-40 אחוז ?
[אני רואה שזה לא מהחברה אבל אבל לעת עתה זה מה שיש אם זה מאד דחוף אפשר להשיג מהם דוחו"ת כפי שראיתי בחוברת של רי"מ מורגנשטרן שהסתובב לאחרונה בדוכני מכירות של בלוי]
ערבי פסחים כתב:כפי שכתוב שם הרב זצ"ל נפטר מבלי שהתברר לו מה הלכה למעשה, הרב דרזי דיבר עמו על מציאות החדשה כמה שבועות לפני הפטירה. כך שאין פסק ברור בעניין, מה שבטוח שלהגיד שיש ע"ז תשובה במנחת שלמה זה כמו להגיד "גבי השתמשות במקררים ופתחיתם בשבת יש תשובה במנחת שלמה משנת תש"ח" היתכן לסמוך ע"ז מבלי לבדוק האם דבריו שייכים למקררים של היום שיש רישומים דיגיטליים ויש מהם שכל פתיחה גורמת באופן ישיר ומידי להפסקת פעולם המאורר וכו' ... ה"ה בזה צריך לדעת שעל צורת הייצור של היום אין תשובה במנחת שלמה.
ערבי פסחים כתב:יש אצלי קובץ זה אף שלא הבנתי מה בדיוק נפ"מ אם זה 50 50 ייצור ע"י פחם וגז או 60 ו-40 אחוז ?
[אני רואה שזה לא מהחברה אבל אבל לעת עתה זה מה שיש אם זה מאד דחוף אפשר להשיג מהם דוחו"ת כפי שראיתי בחוברת של רי"מ מורגנשטרן שהסתובב לאחרונה בדוכני מכירות של בלוי]
איש_ספר כתב:וכך סיפר לי הגר"ב:
הייתי בשמחה ביחד עם ר' חיים ונתכבדתי לדבר, ואמרתי לנוכחים במעמד ר' חיים כדברים האלה: ידוע שר' חיים נוהג להורות לשואלים שבאים עם בעייות שונות, להתחזק בענין של חשמל כשר או של זקן, או מים ללא חילולי שבת, ויש לחקור, האם ר' חיים ברוח קדשו יודע שדברים אלו יש בהם ענין סגולי להביא מזור ותעלה, ולהיפך ח"ו, או שמא ר' חיים רוצה להכניס את מורשת החזו"א, והוא רואה לנכון לעשות כן באופן זה. ונראה יותר כצד השני, וכיון שכן יש להקשות, האם רק זו מורשת החזו"א, האם בן אדם לחבירו אינו מורשת החזו"א? הרי ידוע שהחזו"א אמר, ככל שאתה יותר גומל חסד אתה יותר יהודי (המשפט נאמר באידיש), ויום שלא עשיתי בו טובה עם יהודי (איני זוכר את ההמשך. א"ס), ועוד שפעם באה אשה אחת לשאול האם מותר להחזיר את מצקת של החמין לסיר כדי להוציא עוד, או שיש לחוש לחזרה על הנותר במצקת, וכשיצאה חייך החזו"א ואמר, חבל שעל בן אדם לחבירו לא שואלים כאלה שאלות וכו' וכו', וכיון שכן, קשה למה לא יגיד ר' חיים לשואליו המבקשים תרופה לצרתם, להתחזק בעניין של ב"א לחבירו וכו'.
viewtopic.php?f=19&t=4021&hilit=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1
יתר10 כתב:איש_ספר כתב:וכך סיפר לי הגר"ב:
הייתי בשמחה ביחד עם ר' חיים ונתכבדתי לדבר, ואמרתי לנוכחים במעמד ר' חיים כדברים האלה: ידוע שר' חיים נוהג להורות לשואלים שבאים עם בעייות שונות, להתחזק בענין של חשמל כשר או של זקן, או מים ללא חילולי שבת, ויש לחקור, האם ר' חיים ברוח קדשו יודע שדברים אלו יש בהם ענין סגולי להביא מזור ותעלה, ולהיפך ח"ו, או שמא ר' חיים רוצה להכניס את מורשת החזו"א, והוא רואה לנכון לעשות כן באופן זה. ונראה יותר כצד השני, וכיון שכן יש להקשות, האם רק זו מורשת החזו"א, האם בן אדם לחבירו אינו מורשת החזו"א? הרי ידוע שהחזו"א אמר, ככל שאתה יותר גומל חסד אתה יותר יהודי (המשפט נאמר באידיש), ויום שלא עשיתי בו טובה עם יהודי (איני זוכר את ההמשך. א"ס), ועוד שפעם באה אשה אחת לשאול האם מותר להחזיר את מצקת של החמין לסיר כדי להוציא עוד, או שיש לחוש לחזרה על הנותר במצקת, וכשיצאה חייך החזו"א ואמר, חבל שעל בן אדם לחבירו לא שואלים כאלה שאלות וכו' וכו', וכיון שכן, קשה למה לא יגיד ר' חיים לשואליו המבקשים תרופה לצרתם, להתחזק בעניין של ב"א לחבירו וכו'.
viewtopic.php?f=19&t=4021&hilit=%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A1
ערבי פסחים כתב:וגם לדבריך, אבל זאת אומרת שיש פה הרבה הרבה שאסרו ומכנגד יש "יש לעיין" של הגרשז"א.
ערבי פסחים כתב:מעניין אם כך תפסוק בכל הדברים ? יהיה רשימה של אוסרים דוגמא מג"א ט"ז גר"א וכו' ומאידך "יש לעיין" של הפר"ח... גם אז תרגיש בסדר גמור לאכול את המאכל הנידון ?
אין אדם אוסר כתב:אינני פה לרב ערבי פסחים, אבל ניתן להציג את זה כדבריך ממש, ומצידי שתכתוב: ואם היה גר"א גר"א ועוד גר"א שאסרו ורק יש לעיין של הגר"א וכי הייתה מיקל ?
כולם מבינים את עיקר טענתו
צרפתי פה סיפור מעניין שנוגע לנד"ד
הגרשז"א אמר סברא כזו לגבי מנורה אבל לא לגבי הזרם חשמל הכללי.זנב לשועלים כתב:לאחרונה חשבתי על סברא חדשה בעניין ולא שמעתי על מישוה שאומר אותה. הייתי רוצה לדעת מה הציבור חושב.
הנה ידוע ההלכה שמי שהייתה לו קדירה חמה ומבושלת כל צרכה ועשה מלאכות שבת כדי לשמור על חומה במשך כמה שעות לא נאסרה הקדירה. דלא מקרי שנהנה ממלאכת שבת אלא רק משמר את המצב הקיים.
אם כך יש לומר שה"ה בחשמל בשבת שבכניסת שבת יש לי מתח חשמלי בחוטים ונעשו מלאכות שבת כדי לשמר את המתח הזה אין בזה דין של נהנה ממלאכת שבת.
(רק שעדיין שייך משום חילול ה' כמובן אבל נפק"מ במקום שא"א וכדומה).
הלא אם הייתי זוכר במדוייק הייתי כותב כבר בהודעה הראשונה!מאיר סובל כתב:הרה"ג ר' חשבונות, לפי הפנייתך פתחתי שו"ע הלכות שבת, אבל זה כרך שלם עב כרס מלא סימנים... אולי תמקד אותי לאיפה כוונתך?
סינון כתב:בירושלים הרי לא היה חשמל זמן רב, כמה באמת מתו בבתים מחמת מחמת חסרון חשמל ? כמה מתו בבית חולים בגלל זה ?
אין היום שום מכשיר חשמל שבתי חולים מספקים, שהוא תלוי אך ורק בחשמל, אף אחד לא תולה חיי אביו באם יהיה איזה הפסקת חשמל קטנה מיד ימות,
יש לכל מכשיר כזה גם בטריות שברגע שהחשמל נופל מיד הם נכנסים לפעולה לכה"פ לכמה שעות עד שיעבירו אותו לבית החולים במדה והחשמל הכללי לא שב לעבוד.
קשר של קיימא כתב:לא כ"כ מבין את הטענות גבי הגרשז"א, הרי גם הוא כ' להדיא שזה מכוער ואורות של חושך וזה לא נעים לשבת בליל ליד אור של חברת החשמל והגרשז"א כותב שזה 'מכוער'. ולבר מן דין יש אריכות בקונטרס הנ"ל על איזה תחנה הוא דיבר (פועל ע"י מזוט ושמן והיה המפעל נפעל לפעמים ע"י גוי. והוספה על נר הוי דרבנן וכח שני וכו' כמה צירופים שכ' הגרשז"א והקדים שזה בכדי ללמד זכות. וגם כ' שם על כל צירוף אפשר שזה לא נקרא מעשה שבת אפשר ואפשר יעו"ש היטב היטב וגם ע"ז סיים שהוא מכוער ואורות של חושך כנ"ל) ואילו היום זה פועל ע"י פחם שעובדים שם במלאכות דאו' של הבערה טחינה ועוד ואין ספק שמא גוי מפעיל את התחנה. ובקיצור הגרשז"א מצא לימוד זכות על תחנה א' ואתם רוצים להתיר עם זה תחנה ב'.
ערבי פסחים כתב:דברי הגרשז"א אינם נוגעים כלל וכלל למציאות של היום וחבל לתלות בו דברים שאינם קשורים עי' במצורף [נמצא בחוברת שבתחילת האשכול - ע"ע שם עמ' לב שהרב דרזי ביאר לו בסוף ימיו את המציאות החדשה ועדכן אותו באופן הייצור של היום]
קשר של קיימא כתב:עכשיו אני רואה שערבי פסחים כבר כ' את כדברי [היינו להתעלם מהרב דרזי] אז למה לי להאריך עי' דבריו בריש עמ' זה - עמוד 6 באשכול זה
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: ברוךהשם ו־ 434 אורחים