דעת הגרי"ז- האם יש עניין לאבד גוי מהעולם?

[גם זו לטובה]

מטו משמיה דהגרי"ז [חידושי הגרי"ז על התורה (סטנסיל) בראשית מ,יב] ויאמר לו יוסף זה פתרנו. צ"ב למה פתר יוסף לשר המשקים טוב, הלא כל החלומות הולכין אחר הפה, כדאיתא בברכות נ"ה ואם היה פותר לו רע היה מתקיים, וכי היה איכפת לו שיאבד גוי מהעולם. וזה קשה לומר שרצה יוסף שיזכרהו להוציאו מהבור, וכי בשביל זה ימנע מלאבד גוי מן העולם. שע"י פתרונו לרעה היה נאבד:
ונראה דאיתא לקמן (ט"ז) וירא שר האופים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי וגו', ובפרש"י על פסוק ה' שחלמו כל אחד את פתרון חברו ע"ש. והיינו שאם היה פותר לשר המשקים לרעה שר האופים לא היה מספר לו, ושר האופים היה ניצל. אבל עכשיו שפתר לשר המשקים טוב, שר האופים סיפר לו ועי"כ נאבד שר האופים הגוי. והיה לו מי שיזכירוהו מכיון שפתר שיוציאו אותו מהבור. אבל שר האופים אף אי היה ניצל ממות, אבל מכיון שלא פתר גם כן לטוב היה נשאר בבור ולא היה מי שיזכירהו:

"לאו מר בר ר"א חתים עליה" וקשה להאמין שיצאו הדברים מפיו של הגרי"ז.

[בברכה המשולשת]

למה לא?
מעין זה אומרים בשם רבינו התומים זיע"א על מרדכי ובגתן ותרש- שלמה אמר לאשוורוש והרי כך הציל גוי? תשובה: כך מתו שני גויים

[מ.ל.]

אולי יש הבדל בין לפני עמלק לאחרי. אבל לא הבינותי מה כל כך קשה להאמין שהגרי"ז עשה ליצנותא דע"ז

[בברכה המשולשת]

מה הכוונה "לפני עמלק ואחרי"?

[מ.ל.]

יוסף ושר האופים - לפני עמלק. מרדכי הצדיק ובגתן ותרש - אחרי מצוות מחיית זרע עמלק.

[בברכה המשולשת]

בגתן ותרש לא היו עמלקים.
ועמלק הוי דבר הלמד מעניינו

[איש רגיל]

איתא במסכת עבודה זרה (כו.):
בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים מפני שמגדלת בן לעבודת כוכבים. ולמד מזה הרשב"א בתשובה (ח"א סי' קכ) שמותר לעשות רפואה לנכרית כדי שתתעבר וזה משום איבה, משמע שלולא איבה אסור, והנה לנו שיש מעלה במיעוט הגויים בעולם.
--------
אגב, הרשב"א כתב שם שראה לרמב"ן שנתעסק במלאכה זו אצל הנכרית בשכר. האם הרמב"ן היה רופא?

[בברכה המשולשת]

א. הרמב"ן אכן היה רופא.
ב. על-פי ההלכה אסור גם ללמד גוי אומנות כי זה מחיה אותו.

[איש-אחד]

איך מסבירים "עניין" שכזה לחילוני או השואל בתמימות?

[בברכה המשולשת]

א. למי שבאמת רוצה לדעת- אפשר להתחיל במעלת עם ישראל, ובכך שהגויים כולם מקורם משורש הטומאה, כך שמיעוטם מקדש את שמו יתברך ומסיר טומאה מן העלם.
ב. למי שלא רוצה באמת- אין מה להשיב

[איש רגיל]

א. למי שבאמת רוצה לדעת- אפשר להתחיל במעלת עם ישראל, ובכך שהגויים כולם מקורם משורש הטומאה, כך שמיעוטם מקדש את שמו יתברך ומסיר טומאה מן העלם.
ב. למי שלא רוצה באמת- אין מה להשיב

החילוק שכתבת הוא נכון מאד כמעט לכל עניייני הסברה, אדם השואל כדי לקבל תשובה, ניתן להסביר לו [כמובן עם הרבה השקעה והתנסחות נכונה], אך מי ששואל שלא על מנת לקבל תשובה, אין מה לענות. כל מילה מיותרת.

[איש-אחד]

א. למי שבאמת רוצה לדעת- אפשר להתחיל במעלת עם ישראל, ובכך שהגויים כולם מקורם משורש הטומאה, כך שמיעוטם מקדש את שמו יתברך ומסיר טומאה מן העלם.
ב. למי שלא רוצה באמת- אין מה להשיב

דומני שהנקודה היא האם הוא מקבל את המוסריות כאנושית או כאלוקית. שאם בעיניו המוסריות היא אנושית, לכן הוא מעמיד את הדברים למול התפיסה המוסרית המודרנית, אבל אם המוסריות היא אלוקית, לכן אם רצונו ית' היא שיכלו אומות העולם, אזי הוא הנכון אף אם זה טף ונשים.

[פנימי]

גר תושב מצוה להחיותו
רק גוי עבריין לא מורידין ולא מעלין דהיינו שאסור להצילו אבל לא צריך להורגו.

בעצם מעיקר הדין היינו צריכים להיות חייבים להרוג כל גוי שעובר על 7 מצוות, שהרי הוא חייב מיתה - וביערת הרע מקירבך, וכתבו תוס' בע"ז שיש היתר מגזה"כ שלא נהיה חייבים להורגו, אבל להציל אותו אין היתר.

[איש-אחד]

האם יש היתר להציל גוי כדי שיאמרו הגוים שהיהודים מוסריים? ע"ד דברי הרמב"ם גבי אבידה -

אבידת עובד עכו"ם מותרת שנאמר אבידת אחיך והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק יד רשעי עולם. ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח" (רמב"ם גזילה ואבידה פי"א ה"ג)

[בין גברא לגברא]

בשו"ת בעי חיי (חו"מ ח"א סי' ע"ד) כ' ורבינו יונה כתב להרמב"ן ז"ל על מה שהיה מתעסק ברפואת נכרית שתלד תבא עליך ברכה שאתה מרבה זרעו של עמלק.

[בברכה המשולשת]

גר תושב מצוה להחיותו
רק גוי עבריין לא מורידין ולא מעלין דהיינו שאסור להצילו אבל לא צריך להורגו.

בעצם מעיקר הדין היינו צריכים להיות חייבים להרוג כל גוי שעובר על 7 מצוות, שהרי הוא חייב מיתה - וביערת הרע מקירבך, וכתבו תוס' בע"ז שיש היתר מגזה"כ שלא נהיה חייבים להורגו, אבל להציל אותו אין היתר.

יש תשובה מקיפה על זה בשו"ת משנה הלכות

[איש רגיל]

גר תושב מצוה להחיותו
רק גוי עבריין לא מורידין ולא מעלין דהיינו שאסור להצילו אבל לא צריך להורגו.

בעצם מעיקר הדין היינו צריכים להיות חייבים להרוג כל גוי שעובר על 7 מצוות, שהרי הוא חייב מיתה - וביערת הרע מקירבך, וכתבו תוס' בע"ז שיש היתר מגזה"כ שלא נהיה חייבים להורגו, אבל להציל אותו אין היתר.

לגוי תושב יש דינים מיוחדים, השאלה היא לא על גוי תושב ולא על מי שאינו שומר על ז' מצוות בני נח, אלא על גוי הדר בחו"ל ושומר על מצוות בני נח, האם יש מעלה באיבודו.

בשו"ת בעי חיי (חו"מ ח"א סי' ע"ד) כ' ורבינו יונה כתב להרמב"ן ז"ל על מה שהיה מתעסק ברפואת נכרית שתלד תבא עליך ברכה שאתה מרבה זרעו של עמלק.

על זה כתב הרשב"א שהבאתי לעיל שעשה כן בשכר ולכן מותר.

[בברכה המשולשת]

אין כמעט גויים בעולם ששומרים על ז מצוות ב"נ

[עתניאל בן קנז]

הערה קצרה, שלא ממין הטענה:

בין אם נכריע שיש ענין לאבד גוי, או בסה"כ לא להחיותו (לא מורדין ולא מעלין). בכל אופן צריכים לעשות זאת בצער רב, ועגמת נפש.
שהרי מי לנו גרוע מהמצריים שאבדו את עם ישראל, ואעפ"כ הקב"ה הצטער בשעת מיתתם 'מעשי ידי טובעים בים...'.
לא לשכוח שמדובר בבני אדם, בצלם אלוקים (בהנחה שאדם הראשון היה 'בן נח')...
וזילות בחיי גוים, מחלחל גם לזילות בחיי אדם מישראל...

[בברכה המשולשת]

א. צלם אלוקים יש רק לישראל, כמו שלימדונו רבותינו המקובלים. ואדם הראשון לפני החטא לא היה כגוי אלא כישראל (וכל נפשות הגויים היו כלולות בנחש ולא באדה"ר).
ב. יש מפרשים מעשי ידי וכו' על ישראל (טובעים= עומדים/עלולים לטבוע).
ג. גם אם נפרש על מצרים- הרי הוא אינו שש אבל אחרים משיש.
ד. מי שאינו מקיים ז' מצוות בני נח הרי איבודו מן העולם הוא טובה גם עבורו- שלא ימשיך לחטוא.

[אוצר החכמה]

וזילות בחיי גוים, מחלחל גם לזילות בחיי אדם מישראל...

הא מנא לך.. היהודים תמיד זלזלו בחשיבות חיי גויים וחשו מאד לחיי כל אדם מישראל.

[פנימי]

צריכים לעשות זאת בצער רב, ועגמת נפש.
שהרי מי לנו גרוע מהמצריים שאבדו את עם ישראל, ואעפ"כ הקב"ה הצטער בשעת מיתתם 'מעשי ידי טובעים בים...'.

הקב"V מצטער. המלאכים לא אומרים שירה, אבל בני ישראל אומרים שירה!

[איש-אחד]

מענין לענין באותו ענין, האם המן היה באמת רשע, שהרי כיוון שהיה עמלקי ידע שכל עוד העם היהודי קיים מרחפת גזירת כלייה עליו ועל עמו. כך שמה שרצה "להשמיד להרוג ולאבד טף ונשים ביום אחד", אולי לא היה אלא מדין "הבא להרגך השכם להרגו"?

[איש רגיל]

וזילות בחיי גוים, מחלחל גם לזילות בחיי אדם מישראל...

הא מנא לך.. היהודים תמיד זלזלו בחשיבות חיי גויים וחשו מאד לחיי כל אדם מישראל.

צודק הרב אוצה"ח שזילות בחיי גויים אינה מביאה לזילות בחיי ישראל, וכפי שזילות בחיי בהמות אינה מביאה לזילות בחיי ישראל.
אלא שהתנהגות אכזרית כלפיהם מולידה אכזריות בליבנו, וכמו שכתבו הראשונים לגבי שוחט, וכ"ש.

נמצא שכשיש אסון בפיליפינים, למשל, צריכים לשלוח עזרה לא בשבילם, אלא בכדי שלא נהיה אכזריים הרואים אנשים טובעים ושותקים. והוא פלא.

[בברכה המשולשת]

אלא שהתנהגות אכזרית כלפיהם מולידה אכזריות בליבנו, וכמו שכתבו הראשונים לגבי שוחט, וכ"ש.

מרן הנצי"ב כתב שיש הבטחה אלוקית שלא ישפיע הדבר עלינו לרעה (וכמדומני שכן כתב גם האוה"ח הק')

[איש-אחד]

וזילות בחיי גוים, מחלחל גם לזילות בחיי אדם מישראל...

הא מנא לך.. היהודים תמיד זלזלו בחשיבות חיי גויים וחשו מאד לחיי כל אדם מישראל.

צודק הרב אוצה"ח שזילות בחיי גויים אינה מביאה לזילות בחיי ישראל, וכפי שזילות בחיי בהמות אינה מביאה לזילות בחיי ישראל.
אלא שהתנהגות אכזרית כלפיהם מולידה אכזריות בליבנו, וכמו שכתבו הראשונים לגבי שוחט, וכ"ש.

נמצא שכשיש אסון בפיליפינים, למשל, צריכים לשלוח עזרה לא בשבילם, אלא בכדי שלא נהיה אכזריים הרואים אנשים טובעים ושותקים. והוא פלא.

כעין מה שאמרו כמה פוסקים בדורנו דאף דס"ל שמותר 'לגנוב' מהמדינה מצד ההלכה, אבל הוא מרגיל את האדם לגניבה. ולכאורה המציאות מראה שצדקו שאף בישובים חרדיים אנשים מסויימים מנסים לרמות את העירייה החרדית וכדומה רח"ל.

[עתניאל בן קנז]

א. האם גוים הם בצלם אלוקים, תליא בפלוגתא (איני זוכר השמות). אבל סתמא דמתני' אבות מורה כדעת הסוברים שכן. // חביב אדם שנברא בצלם. ורק אח"כ 'חביבין ישראל'. מוכח שאדם שנברא בצלם הוא כל אדם.ץ

ב. השמחה באיבוד המצרים היה כמובן לאחר כל הצרות והרדיפות שרדפו את ישראל, כפי שנראה משירת השם (הקטעים שמדברים על המצרים, ולא על גדלות הנס). / אבל על גוי פיליפיני שאין לך דבר נגדו. מה השמחה...

ג. הזילות בחיי אדם כן מחלחלת, כפי שהביא קודמי אודות 'גניבה בהיתר' שמחלחל לגניבה באיסור.


ולצורך המחשה מצמררת!! נא נסו לדמיין מה דעתם על גוי אמריקאי שקורא עתון בארה"ב בשנות מלחמה"ע השניה, על רציחת בני עמינו באירופה, ותגובותיו מעין הנכתב למעלה... / אז למה מתפלאים למה שתק העולם...
(סליחה על ההשוואה.. אני בטוח שקוממתי כמה מן הקוראים... (אני בן לניצולי שואה). אבל תחשבו היטב על כוון המחשבה שלנו על שמיעת אסונות ורציחות במדינות הרחוקות. והאם זהו המחשבה התורנית האמיתית...).

[זנב לשועלים]

הערה קצרה, שלא ממין הטענה:

בין אם נכריע שיש ענין לאבד גוי, או בסה"כ לא להחיותו (לא מורדין ולא מעלין). בכל אופן צריכים לעשות זאת בצער רב, ועגמת נפש.
שהרי מי לנו גרוע מהמצריים שאבדו את עם ישראל, ואעפ"כ הקב"ה הצטער בשעת מיתתם 'מעשי ידי טובעים בים...'.
לא לשכוח שמדובר בבני אדם, בצלם אלוקים (בהנחה שאדם הראשון היה 'בן נח')...
וזילות בחיי גוים, מחלחל גם לזילות בחיי אדם מישראל...

כל מצוה עושים בשמחה. אפילו כשהורגים בבי"ד את המחוייב מיתה כתוב שקרוביו לובשים לבנים וכו'.
צריך להצטער על כך שבן אדם הגיע למצב כזה שמצוה להרוג אותו (או לא להציל אותו) אבל לא על עצם המעשה.

[מ.ל.]

א. האם גוים הם בצלם אלוקים, תליא בפלוגתא (איני זוכר השמות). אבל סתמא דמתני' אבות מורה כדעת הסוברים שכן. // חביב אדם שנברא בצלם. ורק אח"כ 'חביבין ישראל'. מוכח שאדם שנברא בצלם הוא כל אדם.

מקרא מלא דיבר הכתוב (בראשית א, כו): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ

[בברכה המשולשת]

כבר הבאתי לעיל שלפני החטא אדה"ר כלל רק את נשמות ישראל ונפשות הגויים היו כלולות בנחש, כך שלגויים אין צלם אלוקים

[איש-אחד]

כבר הבאתי לעיל שלפני החטא אדה"ר כלל רק את נשמות ישראל ונפשות הגויים היו כלולות בנחש, כך שלגויים אין צלם אלוקים

הגוף גם הוא "בצלם אלקים":

ד"א "וְכִי יָמוּךְ" הה"ד (משלי יא, יז): "גומל נפשו איש חסד" זה הלל הזקן שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך עמם אמרו לו תלמידיו ר' להיכן אתה הולך אמר להם לעשות מצוה אמרו לו וכי מה מצוה זו אמר להן לרחוץ בבית המרחץ אמרו לו וכי זו מצוה היא אמר להם הן מה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות מי שנתמנה עליהם הוא מורקן ושוטפן והן מעלין לו מזונות ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי מלכות אני שנבראתי בצלם ובדמות דכתיב (בראשית ב, ו): "כי בצלם אלהים עשה את האדם" על אחת כמה וכמה." (ויק"ר לד, ג)

וכן "רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו" (שבת נ' ע"ב), וכ' רש"י "בשביל קונהו - לכבוד קונהו דכתיב (בראשית ט) כי בצלם אלהים עשה וגו' ועוד דהרואה בריות נאות אומר ברוך שככה לו בעולמו".

[בברכה המשולשת]

גוף של ישראל הוא גם בצלם אלוקים, אבל גוף של גוי הרי הוא גם כל כולו מכוח זוהמת הנחש.

[עתניאל בן קנז]

הערה קצרה, שלא ממין הטענה:

בין אם נכריע שיש ענין לאבד גוי, או בסה"כ לא להחיותו (לא מורדין ולא מעלין). בכל אופן צריכים לעשות זאת בצער רב, ועגמת נפש.
שהרי מי לנו גרוע מהמצריים שאבדו את עם ישראל, ואעפ"כ הקב"ה הצטער בשעת מיתתם 'מעשי ידי טובעים בים...'.
לא לשכוח שמדובר בבני אדם, בצלם אלוקים (בהנחה שאדם הראשון היה 'בן נח')...
וזילות בחיי גוים, מחלחל גם לזילות בחיי אדם מישראל...

כל מצוה עושים בשמחה. אפילו כשהורגים בבי"ד את המחוייב מיתה כתוב שקרוביו לובשים לבנים וכו'.
צריך להצטער על כך שבן אדם הגיע למצב כזה שמצוה להרוג אותו (או לא להציל אותו) אבל לא על עצם המעשה.

סליחה, האם עיינת במקור שציינת?
הלא זה ראיה מפורשת לסתור.
שמפורש במשנה שם ובגמ' שם, שכל הטעם שהקרובים לבשו לבנים, זה רק להורות שאין בליבם על הדיינים. ואדרבה הדיינים היו מתענים כל היום. ובמשנה שם מבואר, שאף על מיתת רשעים השכינה בוכה קלני מראשי קלני מזרועי.

נא לעיין שוב!

[בברכה המשולשת]

זה בישראל שחטא, שבפנימיות אין חטא.
משא"כ הגויים שבפנימיות הם טמאים ורשעים- ואדרבה האהבה להם היא להשמידם מן העולם

[עתניאל בן קנז]

זה בישראל שחטא, שבפנימיות אין חטא.
משא"כ הגויים שבפנימיות הם טמאים ורשעים- ואדרבה האהבה להם היא להשמידם מן העולם

מקור בבקשה!

[בברכה המשולשת]

מתוך דברים שכתבתי בעבר בס"ד:

האדם שהוא זורע מחשבתו על התבואה לא על הקש כי הקש אחר שהוציא את התבואה זורק את הקש ונותן את התבואה באוצר וכך ה' יתברך שברא את העולם בראו בשביל ישראל ובשבילם העולם קיים וכיון שבשבילם קיים ג"כ הם קיימים כל ימי העולם אבל עמלק הוא קש כדכתיב ובית עשו לקש בשביל שהוא ראשית הוא נאבד כדכתיב ואחריתו עדי אבד
מדברי מרנא המהר"ל עולה כי קיום ישראל הוא לנצח ואילו הגויים, שהם מכוחו של עשו, שעמלק הוא ראשיתם, וללמד על הכלל כולו יצא, יימחו מן האדמה, וכן הוא מפורש במדרש: "וכל המכות שנעשו במצרים עתיד הקב"ה לעשות באדום שנאמר כאשר שמע למצרים יחילו בשמע צר, כל צר חסר במקרא ברומי הכתוב מדבר." אולם, בעז"ה בעוד שבמכות מצרים רק השי"ת הכה במצרים וישראל לא פעלו עם אל במכות, הרי שלעתיד לבוא יתקיים בנו הפסוק "ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל", שאנחנו בעצמנו, בעז"ה, נכה בגויים את מכות מצרים, ויהיו גם ניסים גלויים מננו יתברך וגם פעולות מצידנו, "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיתה לה' המלוכה." וכל משפט האמור בעשו אינו אלא כליה גמורה, כאמור לעיל.
ולכן פורים הוא תמיד חודש בדיוק לפני פסח, לחבר גאולה לגאולה, ולרמז שכשם שבפורים עם ישראל הרג בגויים בעצמו, בס"ד, כן יהיה בגאולה העתידה, שבניסן נגאלו בניסן עתידים להיגאל, ונהרוג אנחנו בעצמו, בעז"ה, בגויים, ובכך יתקיים מה שנאמר בספר נצחון ישן "עתיד הקדוש ברוך הוא להשמיד להרוג ולאבד את כל הגויים", שאנחנו נהרוג מה שביכולתנו והשי"ת יהרוג את שאר הגויים, מלבד אלו שיקבלו על עצמם ז' מצוות בני נח בבית דין כיאות.
וכפי שכבר כתבנו בעבר, כל זה נובע מאהבתנו לכל האומות, וכפי שכתב מרן, מרא דארעא קדישא, הראי"ה: "הרע הגמור המוחלט, שאין בו שום ניצוץ של טוב, הוא שמח בכליונו, ואבודו ואפסותו זוהי שלמות התפתחותו היותר גדולה. ואנו צריכים להתרומם למדת-חסד מקיפה כזאת, עד אשר נשאף להיטיב לכל, וגם עם הרע אנו חפצים להיטיב במה שנכלהו, וכל הרשעה כולה כעשן תכלה" ובכל הגויים נאמרו הדברים, וכפי שכתב תלמידו המובהק, מרן הגרי"מ חרל"פ: "ולעתיד לבוא כאשר יתגלה אורו של משיח יתעלו כל הפרטים שבישראל למדרגת הכלל, ומושיעי ישראל בעצמם יוכלו לשפוט את כל הגויים ולעשות בהם נקמה...."

[ארי במסתרים]

סבורני שמאוד לא כדאי שאשכול כזה יתנוסס בפורום כאן הזמין לכל יושבי תבל.

[איש רגיל]

סבורני שמאוד לא כדאי שאשכול כזה יתנוסס בפורום כאן הזמין לכל יושבי תבל.

רואים שהאינטרנט שלך חסום [גם שלי].
אתה יודע מה הולך בפורומים אחרים? הדרכות להכנת מטעני חבלה, זנות, איך לגנוב את חברות הטלפון ושאר ירקות. כך שאף אם לא ימצא חן בעיני איזה גוי, עדיין אין זה חילול השם כיון שרואה שדנים פה מה היא דעת התורה ולא סתם פורקן יצרים כבשאר הפורומים. ואם התורה לא מוצאת חן בעיניו, שילך לכותל להתלונן.
איך שלא יהיה, גוגל לא מביא תוצאות מפורום אוצר החכמה, ואם תסתכל ב'מי מחובר' תראה שהמשתמש google bot תמיד צופה בפרטי משתמש. כך שהוא לא מחפש בפורום עצמו אלא רק בפרטי המשתמשים.
חיפשתי עכשיו בגוגל את המילים 'אוצר החכמה ארי במסתרים' ומצא אותך. אך בחיפוש 'אוצר החכמה האם יש עניין לאבד גוי מהעולם?' לא מצא שום תוצאה שקשורה. אך אולי יש לחשוש שבעתיד גוגל יחפש גם בתכני הפורום. ושמא חיישינן למיעוטא שמחפשים ב'בינג' ש[נראה לי שלפעמים]כן מחפש בתוכן הפורום.
אגב, מי זה המשתמש Baidu Spider?

[זנב לשועלים]

הערה קצרה, שלא ממין הטענה:

בין אם נכריע שיש ענין לאבד גוי, או בסה"כ לא להחיותו (לא מורדין ולא מעלין). בכל אופן צריכים לעשות זאת בצער רב, ועגמת נפש.
שהרי מי לנו גרוע מהמצריים שאבדו את עם ישראל, ואעפ"כ הקב"ה הצטער בשעת מיתתם 'מעשי ידי טובעים בים...'.
לא לשכוח שמדובר בבני אדם, בצלם אלוקים (בהנחה שאדם הראשון היה 'בן נח')...
וזילות בחיי גוים, מחלחל גם לזילות בחיי אדם מישראל...

כל מצוה עושים בשמחה. אפילו כשהורגים בבי"ד את המחוייב מיתה כתוב שקרוביו לובשים לבנים וכו'.
צריך להצטער על כך שבן אדם הגיע למצב כזה שמצוה להרוג אותו (או לא להציל אותו) אבל לא על עצם המעשה.

סליחה, האם עיינת במקור שציינת?
הלא זה ראיה מפורשת לסתור.
שמפורש במשנה שם ובגמ' שם, שכל הטעם שהקרובים לבשו לבנים, זה רק להורות שאין בליבם על הדיינים. ואדרבה הדיינים היו מתענים כל היום. ובמשנה שם מבואר, שאף על מיתת רשעים השכינה בוכה קלני מראשי קלני מזרועי.

נא לעיין שוב!

סולח.
לגוף הדיון פלא על חכם כמוך שנעלם ממך מה שאמרו רז"ל באבוד רשעים רינה. ומה שהבאת ראיה להיפך כבר עניתי על זה בשורה השניה של הודעתי.

[גם זו לטובה]

סיכום
א' גוי העובד ע"ז לכ' מצווה לאבדו מהעולם [וצ"ע מדברי הנצי"ב וראיותיו]
ב' גוי המקיים ז' מצוות אין ענין לאבדו ואדרבה מצויים להחיותו.
ג' הכותב (בסטנסיל) הבין שהגרי"ז סבר שכל גוי יש לאבדו מהעולם, אולם מסתבר שהגרי"ז מיירי דוקא בעובד ע"ז [וסתם מצרי ומכ"ש שר, יש להניח שהיה עובד ע"ז]
ד' מאוד יש להצטער על הטעות של הכותב (סטנסיל) שמלבד מה שביזה בזה הגרי"ז, גם משריש השקפות פסולות ובלתי מסוריות.
ה' האם ידוע מי הוא הכותב?