תלוי אם מדובר בפיוט או בכל שאר עניניםחכם באשי כתב:בעקבות השאלה הפותחת את האשכול נתעוררתי בשאלה נוספת:
האם לרב, או לכל אדם, מותר לעיין בספרים נדפסים או שהוא חייב לעיין רק בספרים כתבי יד?
חכם באשי כתב:בעקבות השאלה הפותחת את האשכול נתעוררתי בשאלה נוספת:
האם לרב, או לכל אדם, מותר לעיין בספרים נדפסים או שהוא חייב לעיין רק בספרים כתבי יד?
שאני אעקוץ את החכם מכל אדם??! ח"ו! רק התחכמתי איתו מעט...אוהב אוצר כתב:אני מוחה על כב' של חכם באשי.
פה זה לא מקום לעקיצות אישיות.
חשבונות רבים כתב:שאני אעקוץ את החכם מכל אדם??! ח"ו! רק התחכמתי איתו מעט...אוהב אוצר כתב:אני מוחה על כב' של חכם באשי.
פה זה לא מקום לעקיצות אישיות.
ב"ה שהחכם הבין אותי נכון.
קודם כל יש לעיין אם ראוי לכתוב תואר אדם על בן ימינו.איש רגיל כתב:חשבונות רבים כתב:שאני אעקוץ את החכם מכל אדם??! ח"ו! רק התחכמתי איתו מעט...אוהב אוצר כתב:אני מוחה על כב' של חכם באשי.
פה זה לא מקום לעקיצות אישיות.
ב"ה שהחכם הבין אותי נכון.
עם על הכבוד לחכם באשי, אין זה ראוי לכתוב תואר זה על אדם בן ימינו.
חשבונות רבים כתב:קודם כל יש לעיין אם ראוי לכתוב תואר אדם על בן ימינו.איש רגיל כתב:עם על הכבוד לחכם באשי, אין זה ראוי לכתוב תואר זה על אדם בן ימינו.
שלח כתב:אנו למשל יודעים שאוצר החכמה יש בו כ60 אלף ספרים,ונשאלת השאלה בדורינו כאשר שואלים רב שאלה, האם ראוי שיחפש במאגרים התורניים תשובות בנושא,או שיפסוק מדעתו הרחבה בענין, ברור שגדולי הדורות כגרי"ש אלישיב זצ"ל לא הצטרכו מחשבים לפסיקתם, אבל רבנים שכותבים ספרים או שמשיבים האם יש חיוב עליהם או רצוי שיחפשו, מה דעת רבני הפורום האם יש בזה הבדלי גישות או שתלוי באיזה רבנים רב שכונה,או בית כנסת או דיין ופוסק,וגם כמה זמן להקדיש לחיפוש כי אפשר לשבת ימים רבים מול המחשב
קולמוס הסופר כתב:בכדי לענות על השאלה אכן חשבתי ש'ראוי לחפש במאגרים התורניים תשובות בנושא', וחיפשתי באוצר החכמה, ולתדהמתי לא מצאתי מי שיתייחס לשאלה.
בן החבורה כתב:אצל הגאון רבי העניך פאדווא זצ"ל אב"ד לונדון וגדול פוסקי אירופא היו ספרי המשנ"ב מונחים במדף העליון של הספריה בצמוד לתקרה.
ויהי כי ארכו לנו הימים.. ואזלת יד התורה ולומדיה, כי לא נעשית התורה כב' תורות אלא כתורות אין מספר לסבת רוב הספרים הנמצאים בביאור משפטיה ודיניה.. ואם יאמר אדם בכל דין שיצטרך לחקור שרשו ומוצאו בדברי הגמ' והמפרשים והפוסקים כולם, יכבד הדבר עליו מאד. כל שכן כי ילאה למצא הפתח לדעת מקום הדין בתלמוד.. ואם רבינו ירוחם להיותו מקצר לפעמים מלהביא כל הדיעות הנאמרות בדין ההוא.. וילאה המעיין לבקש כל החלקים במקום ההוא.. וזה דבר מבואר בעצמו שהוא דבר שאין לו קצבה.
מ.ל. כתב:בן החבורה כתב:אצל הגאון רבי העניך פאדווא זצ"ל אב"ד לונדון וגדול פוסקי אירופא היו ספרי המשנ"ב מונחים במדף העליון של הספריה בצמוד לתקרה.
נגעת כאן בנקודה אחרת. והיא בשאלת המחויבות לפסוק ולנהוג כהוראת המשנ"ב, וזו לא מעניין האשכול.
גאולה בקרוב כתב:תיקון קטן:
מפני שנוגע לעניני הלכה, היה צ"ל "הרב בעל המשפט כהן/ דעת כהן/ עזרת כהן/ אורח משפט/ מצות ראיה/ חבש פאר/ עץ הדר/שבת הארץ, זצ"ל"
ולא קשור ל"אורות הקודש"
שלח כתב:אנו למשל יודעים שאוצר החכמה יש בו כ60 אלף ספרים,ונשאלת השאלה בדורינו כאשר שואלים רב שאלה, האם ראוי שיחפש במאגרים התורניים תשובות בנושא,או שיפסוק מדעתו הרחבה בענין, ברור שגדולי הדורות כגרי"ש אלישיב זצ"ל לא הצטרכו מחשבים לפסיקתם, אבל רבנים שכותבים ספרים או שמשיבים האם יש חיוב עליהם או רצוי שיחפשו, מה דעת רבני הפורום האם יש בזה הבדלי גישות או שתלוי באיזה רבנים רב שכונה,או בית כנסת או דיין ופוסק,וגם כמה זמן להקדיש לחיפוש כי אפשר לשבת ימים רבים מול המחשב
שלח כתב:אנו למשל יודעים שאוצר החכמה יש בו כ60 אלף ספרים,ונשאלת השאלה בדורינו כאשר שואלים רב שאלה, האם ראוי שיחפש במאגרים התורניים תשובות בנושא,או שיפסוק מדעתו הרחבה בענין, ברור שגדולי הדורות כגרי"ש אלישיב זצ"ל לא הצטרכו מחשבים לפסיקתם, אבל רבנים שכותבים ספרים או שמשיבים האם יש חיוב עליהם או רצוי שיחפשו, מה דעת רבני הפורום האם יש בזה הבדלי גישות או שתלוי באיזה רבנים רב שכונה,או בית כנסת או דיין ופוסק,וגם כמה זמן להקדיש לחיפוש כי אפשר לשבת ימים רבים מול המחשב
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 114 אורחים