מורה צדק כתב:בינתיים לא הובא ממישהו מוסמך מדורינו שהדבר מותר.
מחילה מכבודו, כבודו צריך לעשות שיעורי בית.
מאת הרב משה עמיאל ראש כולל "מורשת התורה" בנימינה (בגוגל)
לבוש בגדי לבן בשבת
שאלה:
לכת"ר... ביקרא דאורייתא הנאוני דבריו וקבלתי בתודה את החיבור "בגדי לבן" להגאון המקובל הרב אברהם מרדכי יצחקי שליט"א הרב מפורת, יחד עם הקונטרסים של הרחבת הדברים בטוב טעם ודעת בעניין בגדי לבן בשבת. דברי כת"ר היקרים מפז נגעו בנימי לבי להרגיש את הלהט לכבודה של שבת לעורר אודות המנהג ללבוש בגדי לבן, והנאה רבה יש לי מעיון בשורשי המנהג ותוקפו במקורות, ואולם כת"ר העלה את הקושי של ההרגל במציאות המורגלת אצל ת"ח ובני תורה במלבוש הרווח בחליפה שחורה גם בשבת, ואין פוצה פה לשלול. מ"מ כיון שכת"ר צמצם בלשונו בדיון במקורות הדנים במנהג למעשה וכתבו עליו שהוא יוהרא, הנה מצאתי מקום להעלות אותם להרחיב שיח של תורה, על מנת להעמיד אמת על מקומה ולתת אחיזה למנהג הרווח ומצוי אצל בני התורה. כידוע יסודם של דברים מונח בתשובת הגאון הרב פנים מאירות זצ"ל שהאריך בצדדי המנהג של בגדי לבן בשבת ופסק שיש בו יוהרא. ואחריו פסקו כן כל הפוסקים וכמ"ש האליה רבא והאשל אברהם. וכ"כ מפורשות הגאון החיד"א, וכ"כ כדבריו הגאון הגר"ח פלאג'י, ומה לנו לעורר אחר דבר המלך ומאן מלכי רבנן. ומיניה וביה נדע שהוא בגד לבעלי תריסין היודעים בסוד ה' בתורת ח"ן והוא בבחינת מ"ש חז"ל לא כל הרוצה ליטול את השם יטול? וממילא כבר בטל המנהג וגם בעלי ח"ן לא נוהגים בו, והתקבל המנהג ורווח במה שנהגו בחליפה ואפילו החסידים מהדרים בה והשחור נאה להם? ובוודאי יש לכת"ר עוד לעיין בגמ' שבת דף קיט ע"א להוכיח ממנהגו של רב ענן, ועוד במנהגם של רבנן בגמ' שבת דף קמ"ז ע"א, ויש עוד לעיין. ואל תשיבני ממ"ש הרב כה"ח, שהנה חזיתי להרה"ג נכדו ראש הישיבה והוא לבוש בחליפתו השחורה ככל בני התורה ולא חש לדברי מו"ז במקום שרווח המנהג בישיבות וכמוהו עוד ת"ח. ואמ"ל וכבודה של השבת מתקדש אצל כל המקדש שבת כהלכתו ולאו דווקא בגוני לבושו, ובדרכם של ת"ח אחתום את והב בסופה, תבוא שמחה לרבנן ותלמידיהון לעסוק גם בעניין זה. ובוודאי תהא שמחתי בדברי תשובתו ולא לטורח, ושלום לכת"ר ועוז לתורתו.
תשובה: אחר דרישת שלום כת"ר ועמלו בקדש עם תלמידיו בני הישיבה היקרים...
[א] אפתח בעדות חיה שזיכני השי"ת וקבלתי מהגאון המקובל הרב אברהם מרדכי יצחקי שליט"א הרב מפורת, על הגאון רבי שמעון חירארי שליט"א הידוע לשם ולתהילה מזקני חכמי תוניס: מנהגו ללבוש בגדי לבן כמנהג בשבת. ומעשה היה שכת"ר הוזמן למוצאי שבת לשאת דברים בהיכל הישיבה המעטירה ישיבת כסא רחמים ע"י ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מזוז שליט"א, והוא השיב שכן מנהגו בקדש להמשיך והיות לבוש בגדי לבן של שבת עד שילך לישן במוצ"ש, ושמא הדבר יהיה לשוני בין תלמידי ישיבת כסא רחמים שמנהגם כבני הישיבות בחליפות שחורות. והגאון ראש הישיבה רבי מאיר מזוז שליט"א חיזק את בקשתו שאדרבא יבוא וידרוש מדברי תורתו, והוא ראש הישיבה יקדים ויחזק את מעלת המנהג ללבוש בגדי לבן בשבת לפני כל בני הישיבה.
ועוד עדות חיה מהגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א, מלבד מה שהביא כמה פעמים בשיעורו השבועי ונכתב בדפי הסיכום "קול צופיך" וגם העיד שכך היה מנהגו של מרנא הבבא סאלי זיע"א וכן הוא מנהג ירושלים, עוד שמח בחדוה רבה למראה הספר "בגדי לבן" וחיזק את הנוהגים בבגדי לבן בשבת והביע משאלתו בקדש שהלוואי ונזכה בדור שלנו לתקן את הענין. וכך היה מעשה ששמעתי מהגאון המקובל הרב אברהם מרדכי יצחקי שליט"א הרב מפורת, על ה"ה משה זכריה מתושבי עיה"ק צפת שלבש לבנים, והיה לצנינים בעיני מתפללי בית הכנסת בו נהג להתפלל. בדין ודברים הם קבלו על עצמם הכרעה של מרן הרשל"צ מהגאון הרב מרדכי אליהו שליט"א שהכריע לצד מנהגו של האיש ללבוש לבנים בשבת ואמר שאדרבא כך נאה וגם יאה.
ולמ"ש הזכיר את הגאון הרב סופר שליט"א זרע קודש לזקנו מרן הרב בעל כף החיים, הנה עדות חיה וברורה שקבלתי מה"ה חיים מזרחי (נתניה. ר"ח מנחם-אב ה'תשס"ז), שהשיב לחזק את הנוהגים בבגדי לבן בשבת וכמו שפסק זקנו בעל כף החיים שאין בזה כל צד יוהרא כלל.
עוד ממ"ש בספר הלכה "עריכת שולחן" להגאון הרב שלמה קרח שליט"א, רבה הראשי של בני ברק, והאריך בטוב טעם ודעת על מעלת המנהג ומקורותיו (ראה בסימן רמ"ב, הלכה ד בהערה עמ' כב. ובעיקר דבריו בסימן רס"ב הלכה ה' עמ' פא), ובסיום העיר: "ולצערינו עתה, בין אחינו ק"ק האשכנזים הי"ו יאמרו קדוש קדוש לבגדי שחורים, ואף עלינו רבו הנוטפים על הזוחלים, וע"ע בשערי תשובה סימן רסב סק"ג".
ועוד קבלתי שכך המנהג ידוע בק"ק יהודי לוב טריפולי, ממחבר ספר "תולדות יהודי לוב" שכתב כן בספרו ע"פ עדויות ברורות מפי חכמים וזקנים בעדה, ובהם רבי חיים חלפון שליט"א (נתניה), וכן רבי אברהם פדלון שליט"א (באר שבע).
ועוד עדויות בע"פ עמי מק"ק בכמה עדות וקבילות בישראל. עד כאן לע"ע, ולא הרחבתי צעדי בין הקוצרים מחצדי חקלא, ובוודאי עוד רבים תלמידי חכמים ותלמידיהון שהיו מגלים לב שומע לדברי המנהג ולשורשו בקדש ומשידעו בערכו ומעלתו גם ישתדלו לקיים את המנהג וללבוש בגדי לבן בשבת.
[ב]
ראשית חכמה– בהדגשת העיקר: כי המנהג בבגדי לבן הוא בגד של שבת ולכבודה של השבת, ואינו עניין לסוג הלבוש אלא לגוון הלבן המתאים ונכון לבחינת ומעלת יום השבת - אציע בפני כת"ר ראשי פרקים ללימוד ועיון בתוקף המנהג ללבוש בגדי לבן בשבת כדלהלן:
לתוקף מנהג מלבוש לשבת מעיקר מצוות כבוד שבת, הוא ע"פ מה שציוותה התורה בדיבור אחד של "זכור" ו"שמור": "את יום השבת לקדשו". הנה חז"ל נחלקו אי מדאורייתא או מדרבנן, ומ"מ לכל נדרש הכתוב לאמור: לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בעונג אכילה ושתיה, וכאמור בנביא ישעיה (נח, יג. ועיין שם בפירוש הרד"ק) "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וכבדתו...", ודרשו בו חז"ל בגמ' שבת קיג ע"א, "וכבדתו, שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול" (וכ"כ ברעיא מהימנא פרשת צו דף כט ע"ב ע"ש). וכן פסק הרמב"ם (שבת פרק ל' הלכה ב-ג), וכן הטור ומרן בשו"ע (או"ח סימן רס"ב סעי' ב-ג): "ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת...".
יסוד המנהג מפורש בזוהר הקדוש, ראה בלשון הרעיא מהימנא (זוהר פרשת צו דף כט ע"ב. ועוד שם פרשת עקב דף ערב ע"ב. וכ"כ בתיקוני הזוהר תיקון כד דף סט ע"ב. ועוד שם בתיקון מח דף פה ע"ב). ובלשון מפורשת היטב בזוהר חדש (פרשת יתרו דף לז ע"א, במאמר ענף דשבתאי וב' רוחות ונשמות ערטילאות. ומובא מלה במלה גם בהשמטות הזוהר ח"ב סימן ז' דף ערה ע"א, וכן נזכר בספר סתרי תורה פרשת יתרו לרבי אברהם אבולעפיא, כתבים): "... דעמא קדישא לית לון חולקא ואחסנתא בכוכבייא ומזלי, אלא בקב"ה בלחודוי. ואצטריך לון לאחזאה חדוה, ומיכלא ומשתייא, ולבושין חיורין, או דגוונין שפירין, ולתבנא ביתא ופתורא ביומא דא. דלאו הכי אינון דאחידן בכוכבייא דשבתאי, דאצטריך לון לאתענאה, ולאחזאה עציבו ודאגה, ולמלבש שחורין, ולכסאה שחורין, ולא למיכל בשרא וחמרא ומשחא. ולא לאתענגא בעינוגין דעלמא...". להבנת לשון הזוהר חדש עיין במ"ש מהרח"ו בספר שער הכוונות, דרושי סדר שבת דרוש א' (סג ע"א), ולביאורם עיין באבן יקרה על שו"ע הזוהר, סימן רסב אות יט עמ' קלא.
טעם המנהג מבואר בדברי הזוה"ח: "שעם הקדוש ישראל, אין להם חלק ונחלה בכוכבים ומזלות, אלא בהקב"ה בלבדו" (עיין מסכת שבת דף קנו ע"א. ובמ,ש במהר"ל, בגור אריה במדבר כא, לה. ובמ"ש בחידושי אגדות למסכת נדרים ע"ש. לענין כוכב שבתאי עיין בגמ' ברכות דף נט ע"ב ופירוש רש"י שם. ובזוהר, כי תצא, זוהר ח"ג רעט, א. ועוד בזוהר כי תצא דף רפא, ב. ועיין היטב בזוהר חדש, שמות, יתרו, מאמר עיינין חיוורין, דף מ ע"א). ומסקנתם בזוה"ח הנ"ל בזה"ל: "לכל אותם האוחזים ביום הזה בכוכב שבתאי, שהם צריכים להתענות ולהראות עצבות ודאגה ורוגז, וללבוש בגדים שחורים ולהתעטף בשחורים, ולא לאכול בשר ויין ודברים שמנים, ולא להתענג בשום תענוג שבעולם..." – אבל לעומת אלה הם "עמא קדישא", עם ישראל קדושים, בהם הוא אומר: "לפי שעם הקדוש ישראל אין להם חלק ונחלה בכוכבים ומזלות, אלא בהקב"ה בלבדו, והם צריכים להראות שמחה, ולאכול ולשתות, וללבוש בגדים לבנים, או של גוונים יפים, ולסדר את הבית והשלחן ביום השבת".
ליסוד המנהג המפורש בתלמוד: עיין בתקנה המפורסמת לעזרא הסופר, המובאת בגמ' בבא קמא דף פ"ב ע"א: "עשרה תקנות תיקן עזרא... ומכבסים בחמישי בשבת...". והנה, הרא"ש על אתר, בפרק ז' או י"ט, דייק בלשונו וכתב כך: "ושיהו מכבסים בחמישי בשבת מפני כבוד שבת ללבוש לבנים", ומשמע שכל עיקר תקנת עזרא היא, כדברי רש"י, מתוקף מצוות כבוד שבת, וכל זה על מנת שילבשו "לבנים" והם בגדי שבת. וכ"כ בפסקי הרא"ש. וכ"כ מהרש"ל בחידושיו, ים של שלמה לב"ק פרק ז, מג, והחיד"א הביאו במחזיק ברכה. וכ"כ הגאון בשו"ע הרב בהלכות שבת סימן רמ"ב. וכ"כ בלבוש. וכ"כ הגאון בעל משנה ברורה בסימן זה סק"ה כלשון הרא"ש: "מפני וכו', היינו כדי שיהיו לבנים לשבת".
ומעשה רב למדנו בתלמוד ג"כ ממנהגו בקדש של רבי יהודה בר אלעאי במסכת שבת דף כה ע"ב, ובמה שהעיר על אתר הגאון רבי עקיבא איגר בגליון הש"ס לעיין ברש"י לגמ' קידושין דף עב ע"א. ובדומה לרש"י, כתב גם הגאון רבי שמואל בעל השם משמואל (תצוה, תרעג. ובקשר זה מבואר גם ב"הנהגות הצדיקים" לרבי משה ליריאה ורבי אברהם הלוי, ע"ש).
עוד למשמעות הגוון שבלבוש ראה מ"ש בדברי רבי ינאי לבניו, בגמ' שבת קי"ד ע"א, ונזכר גם בנדה כ' כ"א. ועוד עיין במ"ש בגמ' בבא קמא דף נט ע"ב. והנה משמע ברור, כי לבגדים בגוון לבן יש חשיבות רבה עד שהם משמשים כלבושו של חתן בשמחתו, ולעומתם הבגדים בגוון שחור מסמלים צער ודאגה עד שנהגו האבלים ללבוש שחורים. ומכאן ברור מנהגו של רבי יהודה בר אלעאי, ומן הסתם נהגו בו רבים, מטעם ברור שהגוון הלבן מסמל הכנה של חשיבות ושמחה לכבודה של השבת.
יסוד מוסד למנהג בהוראה למעשה ולסוד טעמו ומעלתו, מפורש היטב בדברי האר"י (עיין בשער הכוונות, דרושי סדר שבת דרוש א', דף סג ע"א. וכ"כ בספר פרי עץ חיים שער השבת פרק ד', ושם פרק ו').
ומעתה להוראת המנהג למעשה: דברי מרן בשו"ע מבוארים במ"ש הרב באר היטב סי' רסב סק"ד: "והאר"י ז"ל כתב יש ללבוש ד' בגדי לבן, מלבוש העליון והתחתון ואיזור והחלוק, כנגד ד' אותיות הוי"ה". בזה הרב באר-היטב האיר בדבריו את לשון חז"ל והרמב"ם שנקטו לשון "כסות נקיה", וכן את לשון הטור והשו"ע דנקטו לשון "בגדים נאים", וביאר את כוונתם ע"פ דברי האר"י הקדוש בדווקא: "יש ללבוש ד' בגדי לבן". ומשמע, שעניין הנקיות והנאה לכתחילה ולהידור שלכבוד השבת איננו בסתם נקיות ולא בכל גוון נאה כלשהוא, אלא הוא דווקא ללבוש בגדי לבן, ועיקרם בד' בגדי לבן.
כ"כ הגאון רבי דוד משרקי זצ"ל כתב בשו"ע שם סק"ד ד"ה "ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת": "דכתיב וכבדתו, ודרשינן שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. וצריך שיהיו לבנים, שכפי גוון המלבושים שאדם לובש בעוה"ז, כן ממש מתלבש אחר פטירתו מדי שבת בשבתו. ואם אי אפשר לו, ילבש גוונים אחרים, לבד שחור ואדום לא יראו עליו. ואפילו מי שהוא אבל דהוי דברים שבפרהסיה...". וכ"כ הגאון הרב יעקב סופר זצ"ל בשו"ע שם אות כד, בזה"ל: "גם צריך האדם ללבוש בגדי לבן ולא של צבעים אחרים...". וע"ע במ"ש הרב שפתי כהן יו"ד סימן שעד סע"ז, וביאור עה"ת שפתי כהן ויקרא כו, א. וכן במטה אפרים סימן תרכה (סוכות) אות ל'. וספר קב הישר, צט. ושו"ע הרב סימן רמ"ב.
הראנו לדעת, כי תוקף המנהג ללבוש בגדים מיוחדים לשבת ולכתחילה בבגדי לבן, הוא מעיקר מצוות כבוד שבת, והכל נכלל בתוקף מצווה זו ובשורש מקראיה שבתורה. וממה שנקטו הגאון בעל השתילי זיתים והגאון בעל כף החיים לשון: "וצריך", "גם צריך אדם", משמע בפשטות שכן היא ההוראה יוצאת לכל אדם, ואינה עניין לבעלי ח"ן יחידים.
וכ"כ בספר "עריכת שולחן" להגאון הרב שלמה קרח שליט"א, בסימן רס"ב הלכה ה' (עמ' פא), באומרו: "בגדי שבת מיוחדים אך ורק לשבת, והם מצמר גפן לבן וזך", וסיים בזה"ל: "ויסוד מנהג זה הוא מעיקר הדין מחיוב כבוד שבת".
[ג]
ועתה שבתי למה שהעיר כת"ר ובס"ד אסתייעא מילתא להשיב על ראשון ועל אחרון.
אחר העיון ברור כי הפוסקים שהעירו בחשש יוהרא, סמכו דבריהם על תשובה אחת של הגאון הרב פנים מאירות זצ"ל שפסק כן, ועם כל זה ברור כי לא דחו ולא בטלו את המנהג אלא רק העירו במקום שיש לחשוש, ואילו במקום שאין לחשוש לא הכלילו דבריהם כלל.
ולעצם תשובת האי גאון הרב פנים מאירות זצ"ל התקשיתי בתמיהותיי, ואציען בפני כת"ר: תחלה וראש, הרי הגאון רבי יעקב סופר בכף החיים פסק בהיפך וכפי שכבר ציין הגאון הרב אברהם מרדכי יצחקי שליט"א בספר "בגדי לבן" וסמך דעתו על פסקו הברור שכתב בזה"ל: "מדברי האר"י ז"ל שכתב דדוגמת אותם הבגדים שלובש בשבת יתלבש בעוה"ב, נראה דליכא בזה יוהרא כיוון שחושש אל בחינת מלבוש נפשו בעוה"ב, והכתוב אומר וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו".
ואלפי מחילה מכת"ר הגאון הרב פנים מאירות, חשבתי בדעתי שיש מקום לחלק בין מה שנזכר בדברי חכמים מחשש ליוהרא, לבין הנידון דידן ללבוש בגדי שבת: כי בעניינים שחכמי הדורות החמירו מחשש ליוהרא, הוו עניינים של דין ומנהג שממקורו כבר הגדירו גדרו וקבעו את דינו, מה שאינו כן בנידון דידן, במנהג ללבוש בגדי לבן לכבוד שבת שאין בו חשש יוהרא, מכמה טעמי: שהרי מלכתחילה כן היה המנהג! וכן היא ההוראה לכל אדם ולא רק למיוחדים בעם! והיא מצד תוקף מצוות כבוד שבת! וכן מצד סוד המנהג שיש בו השלכה הנוגעת ללבוש הרוחני של כל אחד בעוה"ב! בכל זה לית לן לחשוש ליוהרא. ועיין שאפילו בדינים אלו יש שסברו בהיפך ולא חששו ליוהרא, וכ"ש בנידון דידן שהוא מנהג לכל דתלי בהרגל נכון של הבריות, ואדרבא יש מקום להיות זריזים להשיב מנהג למקומו וכבודה של השבת למקומו.
ולעיקר לשון התשובה של הגאון זצ"ל בעל פנים מאירות, עוד העיון מונח בה לחלק בין מה שכתב לבין הנידון דידן בכמה הערות, עיין בתשובתו וראה כדלהן:
מה שפתח "דע לך שבכמה מקומות חששו חכמינו ליהורא אפילו בהתנהגות איזה חומרא" – והא מנהג לבישת לבן בשבת אינו התנהגות של "חומרא" אלא של כבוד לכבוד השבת.
ומ"ש דהא בעניין מלאכה בט' באב" וכו' – והא שם חששו שלא יסיח דעתו מאבלות היום, והכא אין בלבישת בגדי לבן שום חשש להסיח דעתו או לגרוע מאורחות השבת ואדרבא יש בזה כדי לחזק כל אדם והדבר מוכח אצל כל מי שנשאו לבו לקיים את המנהג לכבוד קדושת השבת.
ומ"ש "וכן גבי אלעזר זעירי דהוי מסיים מסאני אוכמי.." – הוא מנהג של חומרא, משא"כ הכא.
ומ"ש "ובסוף מרובה ב"ק דף פ"א ע"ב... ר' יהודא בן קנוסא.." וכו' – הוי מפורש מנהג חומרא כנגד תנאי שהתנה יהושע, משא"כ הכא אין במנהג שום נגיעה לחשש אחר.
ומ"ש והים של שלמה בב"ק פ' מ' סי' מ"א כתב.." – וכו' הזכרנו לעיל דהגאון יש"ש כתב במנהג של חומרה יתירה, משא"כ הכא. ואדרבא, האיר השי"ת עיננו מיניה וביה, במ"ש מהרש"ל עצמו על בגדי לבן לשבת, בחידושיו ים של שלמה ב"ק פרק ז, מג, בעניין תקנות עזרא וז"ל: "תקנה ד', לכבס הבגדים בחמישי לכבוד שבת.. ועוד תיקן, שיהיו מכבסים בחמישי בשבת, משום כבוד שבת, ללבוש לבנים...".
ועוד במ"ש "וא"כ שעכשיו שכמה גדולי ישראל הולכים במלבושים שחורים בשבת" – זהו כלשון קדשו רק מנהג של "עכשיו" שהשתנה ממה שנהגו לפנים, ואדרבא נאה להשיב עטרה ליושנה ובוודאי בכל הנוגע להוסיף קדושה בשבת ועאכו"כ במה דנקטי במקורות המנהג בטעמים גדולים במהותו של היום.
ועוד במ"ש "וא"כ אם אחד מני אלף רוצה לומר אקיים דברי המקובלים שכתבו שמצווה לילך במלבושי לבנים בשבת" – ולעניות דעתי הדלה, הגון זצ"ל כוון דבריו לומר שזה מנהג של מקובלים, ואולם ע"פ המבואר היטב במקורות המנהג וכמפורש בספר בגדי לבן, זה איננו מנהג רק למקובלים, אלא מנהג לכל יהודי. ומה שבאה ההוראה בדברי המקובלים, אינו מוגבל במה שנאמר מפורש כהוראה לכל. ואם כן, מהיכי תיתי לחשוש עד כדי כך במנהג שיסודו בקדש להוסיף לכל יהודי קדושה בכבודה של השבת, ולמה נרחיק לקבוע "אין לך יהורא גדולה מזו וראוי לנדותו".
ומ"מ מוכח ממ"ש "אם אחד מני אלף רוצה לומר אקיים" וכו' שעיקר הדיון נסב על היחיד בין המון עם כמו שציין בהמשך לש"ק על הבא "בפני המון עם בבית כנסת" – ולכן כן במ"ש מו"ר הרב יצחקי שליט"א בספרו בגדי לבן, שדברי קדשו מחזקים ציבור וקהל עם הבא לזכות בכל יום ובכל שבוע לעשרות ומאות לשמוע את שיעורי תורתו, ואין כאן כל עניין של יחיד אלא של קהל יראי ה' שקבלו ומקבלים עליהם להחזיר עטרת קדושת השבת למקומה.
ומ"ש "בר מכל דין אומר אני דאפשר בעיתים הללו אין כאן מצווה בלבישת לבנים.. וכיון דכ"ע נהגו האידנא במלבושי שחורים... והמקובלים לא דיברו אלא בימיהם שלא הי' לובשים שחורים משא"כ במדינותינו...". הנה פשוט שגם הגאון זצ"ל מודה דכל עניין הדבר נתון בשינוי "העיתים הללו", ורק מפני ש"כ"ע נהגו האידנא", ואם זה עניין להרגלי העם, יש מקום לברר ולחקור אחר סיבת השינוי, ולדעת שהוא אך גזירת לבוש ולא שינוי מהותי כלל וכלל. ובמקום שהגויים גזרו ובטלה גזירתם, הרי בוודאי נכון להזדרז ולתקן מה שכבר הורגל ולהשיב את ההרגל למנהגו הנכון, וביותר במקום שהמנהג נוגע בכבודה של השבת. ואם כוון במ"ש "נהגו האידנא במלבושי שחורים" לטעון שמחשיבים את הגוון השחור לנאה, תימה רבה למימר כך, ומני קדם ועד היום ידענו בכל דברי חז"ל בכל מנהגי העם שגוון הלבן עדיפא וחשיבא למעליותא בכל דבר ועניין, וכנגד הגוון השחור שנחשב פחות ערך וחולין בלבד. וכבר השיב בזה מו"ר הרב יצחקי שליט"א בחתימת הספר בגדי לבן, עיי"ש ודוק היטב.
ולמ"ש "והמקובלים לא דיברו אלא בימיהם" תמהתי לעצמי מאוד, תחילה מפני שעניין בגדי הלבן נלמד גם בתלמוד במעשה דרבי יהודה בר אלעאי, ולא רק מדברי המקובלים. וטעמו של המנהג יוכיח שאינו עניין לרזי הח"ן למי שזכה ונתעלה והואר בהם, אלא הוא עניין ממהותו של יום השבת וע"כ הוא נכון לכל יהודי כמו שבפירוש נזכר בהוראת המנהג. ולא הבנתי איך ידברו המקובלים "בימיהם", והנה דבריהם בקדש בכל המבואר בזוהר חדש ועד כתבי האר"י וגוריו דברו כהוראה מפורשת שכן "צריך" וכלל לא כתיאור מנהג הדור ההוא. ואפלו למ"ש "משא"כ במדינותינו.." לא הבנתי, שהרי חכמים רבים כתבו ונהגו ללבוש לבן גם בארצות פולין ואוסטריה, מקום מושבו ומנוחתו של האי גברא רבא בעל תשובה זו.
וממילא כבר תמה בכל זה הגאון הרב יצחקי שליט"א בספרו בגדי לבן תמיהה רבה מכמה טעמי: רבי ינאי אמר את דברו מתוך ענוה ומוסר ולא כהוראה. ועוד, אין להוכיח שלבישת לבן הוי כחתן בין אבלים כי דברי רבי ינאי מכוונים למצבו לעומת הרשעים בגיהינום ותו לא. ועוד, רבי ינאי דיבר על מה שלאחר מותו ועל זה אחז"ל משמת אדם נעשה חופשי מן המצוות, וממילא אין בכך כדי ללמד הוראה. ואדרבא, יש ללמוד אפילו ואפילו מראיה זו שצדיקים לובשים לבן, ועל כגון זה נאמר "ועמך כולם צדיקים". ועוד להוכיח שאין כל עניין ללמוד מהתם לענייננו על שבת, דהתם עניינו בגיהינום השובת בשבת, ואדרבא נלמד דאפילו רשעים בגיהינום אינם לובשים שחור כלל.
ועוד במ"ש "ועוד בדורות הללו יש לחוש לזחוחי לב... ומיד רוצים לדמות לאותן גדולים שהי' מימי קדם" – דלותי ולי יהושיע, וכשלעצמנו התחזקנו בהוראת רבותינו כמו"ר הרב בעל בגדי לבן שליט"א, ואין לזה כל עניין לזחיחות דעתי ולמידותיי, שכן עניין המנהג ברור מצד כבודה של שבת ולא הותנה בדברי הראשונים שהורו בו לא במידות ולא במעלות כלל אלא רק כאורח חיי האדם ביום השבת בלבד. וממילא ברור לכל כי אין במנהג ולא בנוהגים בו שום עניין "לדמות לאותן גדולים", ואדרבא רק לקיים הוראת מנהג שיסודו בקדש ועל הנוהג בו מתאימים דברי חז"ל שאמרו על רבי יהודה בר אלעאי "דומה למלאך ה' צבאות", וכמו שהערנו למה שהאיר הגאון רבי עקיבא איגר לפירוש רש"י בגמ' קידושין דף עב, עיי"ש.
וזה עיקר חשוב בכל התשובה במ"ש "ואם רוצה לצאת ידי שמים ראוי להתנהג כשיבא לביתו ללבוש בגדי לבן ושם אינו חשש יוהרא כולהו האי אבל בפני המון עם בבה"כ הוא כחתן בין אבלים ויש לחוש ליהורא" – הנה מבואר שאחרי הכל לא נקט הגאון בתשובתו בסכינא חריפתא נגד המנהג, אלא רק סייג אותו שלא בפני ההמון, אבל הסכים עם המנהג ביסודו, ורק מפני חשש יוהרא בפרהסיה המליץ ואמר "ראוי להתנהג כשיבא לביתו ללבוש בגדי לבן". ודוק בלשון קדשו, שלא אמר למי שרוצה או לאוחז במנהג בדווקא, אלא כתב לכל "ראוי להתנהג כשיבא לביתו ללבוש בגדי לבן".
ובמה שסיים בזה"ל "ע"כ אהו' ידידי ראוי להיות מכת הצנועים והצנע לכת וכל הלבבות דורש ה'.." – כבר השבנו במ"ש הגאון רבי יעקב סופר בכף החיים ובזה סיים שם: "כיוון שחושש אל בחינת מלבוש נפשו בעוה"ב, והכתוב אומר וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו".
ועל הכל נימא, דאם עיקר חששו של הגאון בתשובה זו ליוהרא, וציין שכן היא דעתו במה שנכון לזמנו בשונה מדרות קודמים, הרי לא נתקבעו הדברים במסמרות של ברזל כתקנה לדורות ונכון לשוב ולחקור על שינוי הזמן והמקום על מנת להשיב מנהג נכון לקדמותו. וייתכן ובזממנו היום, ובוודאי משזכינו לשוב ולהתיישב בארצנו הקדושה, נכון להבין כי הנה נשתנו הזמן והמקום לטובה, ואיכשר דרא לחזק ולהתחזק בקדושת שבת בפרט ובכללה גם בחיזוקים נוספים שתלו בטעמי המנהג, ולשוב לקיים את המנהג ללבוש בגדי לבן בשבת.
עוד למה שהעיר - "ואחריו פסקו כן כל הפוסקים" וכו' – תימה, שהרי כל הפוסקים שציין צעדו בעקבות תשובת הרב פנים מאירות ולא הוסיפו על דבריו, ויש עוד עיון להאיר בדבריהם ובמקום אחר הארכנו בפרטות. ועכ"ז עדיין אין בזה להכליל "כל" הפוסקים, ובנ"ל הראנו לדעת כי יש מגדולי הפוסקים שכתבו והורו על המנהג למעשה.
עוד למה שהעיר - "ומה לנו לעורר אחר דברי מלכים ומאן מלכי רבנן" - יש לנו לעורר על מנת להחזיר עטרה ליושנה, כאשר נשתנו הזמנים לטובה ומותרים אנו לכבד את השבת כמנהג הראוי והנכון לה להיראות במנהג פשוט של מלבושים "כמלאכי ה' מבאות".
עוד למה שהעיר - "ומיניה וביה נדע שהוא בגד לבעלי תריסין...", וכו' - טעות רבה בידך, ובנ"ל הנה כל המקורות דברו לכל אדם במנהג השווה לכל נפש.
עוד למה שהעיר - "וממילא כבר בטל המנהג וגם בעלי ח"ן לא נוהגים בו" - בוודאי טעות יצאה בזה, כי המנהג לא נתבטל כלל, ויש מבעלי הפשט כמו גם מבעלי הח"ן שנוהגים בו.
עוד למה שהעיר - "והתקבל המנהג ורווח במה שנהגו בחליפה ואפילו החסידים מהדרים בה והשחור נאה להם" - תימה איך נפלו גיבורים במנהג שמעלתו רבה, במה שנגעה בו יד הגזירה הידועה כ"גזירת המלבוש" בגלות מלפני כ-300 שנה בקהילות אשכנז, ולא היה ממנה כלל בכל קהילות הספרדים ושאר עדות ישראל שהמשיכו במנהגם ללבוש לבן בשבת. ונתחזקה הגזירה ופרצה לה פרצה בין עדת המתנגדים לחסידים, ופרצה במנהג עד שטעו להחשיב את השחור כ"מתקבל" ו"נאה" בהיפך מדעת חז"ל הנ"ל כי השחור מורה על צער ואבלות, ולעומתו הלבן נאה לכבוד ולתפארת בסוד מידות החסד והרחמים. ואם יש מי שמעלה בדעתו כי השחור מתקבל ונאה לו, האם יעלה על דעתו ללבוש "חולצה" שחורה ולהניח מפה שחורה על שולחנו?! אין זו טענה כלל, וטעות עלתה בה מיסודה.
עוד למה שהעיר - "עוד לעיין בגמ' שבת דף קיט ע"א להוכיח ממנהגו של רב ענן, ועוד במנהגם של רבנן בגמ' שבת דף קמ"ז ע"א, ויש עוד לעיין" - תמיהני על דבריו שלא דק כלל בפשט הגמ', ואדרבא מוכח בהיפך מכוונתו ויש בדברי הגמ' הללו כדי להוסיף ולחזק את המנהג. הנה מה שלבש רב ענן שחור מפורש שם שהוא בשעה שהיה מכין לכבוד שבת, ומיניה תלמד ששינה מלבושו בשבת להיפך משחור אל בגדי לבן. והגמ' בדף קמ"ז דחוקה בפירוש המכוון ברש"י וראה מ"ש בחידושי השפת אמת, ואדרבא לעומת חכמי פומבדיתא הנה מנהגם של חכמים בכלל נכון להילמד בראיה שהביא הגאון הרב אברהם מרדכי יצחקי שליט"א בספר "בגדי לבן", מהמבואר בכתוב עה"פ בבראשית ויחי מט, יא: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ..", וכאן עיין רש"י ובמ"ש הרב שפתי חכמים: "רצה לומר, דקאי פסוק זה אתלמידי חכמים, וצחורות פירושו לבנות, תלמידי חכמים שלובשים בגדים לבנים".
עוד למה שהעיר – "ואל תשיבני ממ"ש הרב כה"ח, שהנה חזיתי להרה"ג נכדו ראש הישיבה.." – טעות גדולה טעה בדבריו. כי מה שפסק הרב כף החיים הוא נר לעינינו ברובי פסקיו, ולמה נחוש לדברי הפני"מ ולא נחוש לדברי כה"ח?! ודברי הרב כף החיים ברור מללו לקבוע שאין כל יוהרא בדבר. ולמה שהעיר על מנהד נכדו ראש הישיבה שליט"א, כבר ציינתי עדות ברורה בידי בנ"ל שאדרבא כת"ר מחזק את המנהג ללבוש לבן וטעמו במנהגו הוא בכורח עניינו שלו בלבד.
עוד למה שהעיר – "וכבודה של השבת מתקדש אצל כל המקדש שבת כהלכתו ולאו דווקא בגוני לבושו" – טעות רבה היא: כי צורת המלבוש היא בעיקרה מעוגנת בהלכות צניעות האדם, אך הגוון נתבאר במקורות הנ"ל בסוד מעלה במהות קדושת יום השבת.
ותימה לי עוד על הכל: כי בזמן הזה קנה לו השינוי שביתה והרגל, עד שדנו ותלו במנהג קדש זה של בגדי לבן חשש יוהרא וגאווה. ויצא הדבר מפה קדוש בעל שו"ת פנים מאירות והוא לבדו מאז, ומני אז החזיקו אחרי החשש שהעלה עוד מגדולי הפוסקים, ולא העירו ולא עוררו להשיב המנהג להיכלו.
ותימה דמה נשתנינו בזה, שהקדמונים ועד האר"י הקדוש לא מצאו לחשוש בזה ליוהרא כלל וכלל, ואפילו הגאון כף החיים פסק להדיא כן שאין בזה כל חשש יוהרא, ואעפ"כ נותרו תלמידי חכמים בלבושם שהשתנה. והתימה רבה, שעם המנהג ללבוש בגדי לבן לשבת עוד אסרו לגמרי ללבוש גוון שחור, ואעפ"כ תלמידי חכמים ומהם קהל עם נשתנו בזה ללבוש שחור בשבת, ויש שהרחיקו עוד לטעון שגוון שחור נהיה לנאה בעיניהם, וכל זה ההיפך מהמנהג שיסודו בקדש בקדושת שבת.
וגבר החשש על המנהג, ומנהג של כבוד שבת נאחז בטענה של גאווה ויוהרא, ומנהג שהיה במקורו לכל נדחק בטענה של מנהג יחידים ופרושים, ומנהג שתוקף יסודו הוא לכבוד שבת נהפך בטוענה המאשרת ללבוש שחורים, וכל הדוחקים במנהג הסתמכו בעיקר דבריהם על תשובה אחת בדעת הגאון פני"מ, עוד במ"ש האליה רבה, ונדחק המנהג שיסודו בדברי הזוהר חדש והתלמוד והאר"י ועוד רבים. ואם בקשנו מורה ללמד ולהורות את המנהג, הנה משיבים שכבר התפשט המנהג וכבר נשתנינו בשינוי והמנהג נדחק מפני ההרגל, ואנחנו לא נדע מה נעשה.
ובוודאי, ואדרבא, כעת שזכינו בחסדי ה' לשוב לארץ הקדושה ולשבות בה בקדושת השבת, נכון לשוב ולהשיב אבידה לבעליה ולתקן בדק הבית בעניין יקר כל כך שתלוי ועומד במהותו של היום הקדוש, וכבר בעצם המנהג מתעורר תיקון גדול לפרט ולכלל, וזוכים כמ"ש האדמו"ר ממונקאטש בס' דרכי חיים ושלום עמ' קו, בגדי לבן בשבת הם תיקון לעוון עריות ופגם הברית. וכשם שאבותינו נגאלו ממצרים גם בזכות שלא שינו את מלבושם, וזכו שהיו ענני כבוד מכבסים לבושיהם לזכות לבגדי לבן עליהם להיות כמלאכי השרת לפני ה, בוודאי תיקון וחיזוק במנהג זה שיסודו בקדש ישראל וקדושת השבת יעורר עלינו חסדי שמים להביא גאולה במהרה.
[ד]
ולחיבת קודש אסכם לפני כת"ר את מנהג בגדי השבת של ישראל עם קדושים, תחילה בטעמים עצומים דתלו ביה:
1. מכבד את השבת בהידור נכון ונאה בבגד לבן של שבת, "כי זה כבודו שמכבד השבת"! מובטח לו בדברי הנביא ישעיה (נח, יד): "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".
2. זכות זו מצטרפת לתיקון האדם "ומוחלין לו על כל עוונותיו"! כך כתב הצדיק רבינו משה הנזכר בהערות לספר שולחן טהור: "כשאדם לובש ארבעה בגדי לבן לשבת מוחלין לו על כל עוונותיו".
3. זוכה לתקן עוונות חמורים באיסורי עריות ופגם הברית! כך כותב מפורש האדמו"ר ממונקאטש בס' דרכי חיים ושלום (עמ' קו:), כי "בגדי לבן בשבת הם תיקון לעוון עריות ופגם הברית".
4. "ניצל מכל עבירות ומיצר הרע ומאש של גיהנום"! כך כתוב בספר שולחן טהור, סימן קע"ה אות ח': "ישתדל ללבוש בשבת ארבעה בגדים לבנים... ואיצטלית זאת ראוי לכל בר ישראל כידוע... וילבש לבנים בשבת ויהיה ניצל מכל עבירות ומיצר הרע ומאש של גיהנום..".
5. מקרב את הגאולה בבחינת 'אחישנה'! עוד בספר שולחן טהור שם: ""ישתדל ללבוש בשבת ארבעה בגדים לבנים... ויקרב הגאולה!!! ואילו היו כל ישראל לובשים לבנים בשבת כבר היה הגאולה בבחינת 'אחישנה'..."! וכמו שזכו אבותינו להיגאל ממצרים גם בזכות שלא שינו את לבושם.
ומכאן בסיכום הוראת המנהג למעשה:
1. כל אדם ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת. ילבש בגדיו הנאים וישמח בביאת שבת כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה.
2. ייחד לו בגדים לשבת נאים משל ימי החול, ולא ילבשם בימי החול כלל.
3. מי שזכה לדעת, יכוון בעת שילבש כוונה נכונה להמשיך קדושת שבת אליו.
4. לכבוד יום השבת יהיו הבגדים בצבע לבן.
5. ילבש (לפחות) ד' בגדי לבן, בעיקר מלבושיו שבהם הוא מתראה: מכנס וחולצה וכיפה וטלית/מעיל.
6. המהודר לכבוד שבת שילבש גוון הלבן יותר מגוונים אחרים.
7. ובמה שלובש בשבת מגוונים אחרים, יימנע עצמו ולא ילבש גווני אדום ושחור כלל שע"ז רמזו בכתוב לא תבערו א"ש (אדום שחור).
8. וכפסק הרב כף החיים: "אין בזה יוהרא כלל, כיוון שחושש אל בחינת מלבוש נפשו בעוה"ב, והכתוב אומר וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו".
9. וע"כ כותב מהרח"ו בשם האר"י הקדוש: "שכפי הגוון המלבושין שאדם לובש בשבת בעה"ז, כך מלבישין אותו אחר פטירתו בימי השבת תמיד".