אהרון כהן גדול ומעשיו

[שלח]

כתוב שמן המקדש לא יצא, אבל כתוב שאהרון היה עושה שלום בין אדם לחבירו, והולך מאחד אל השני, משמע שזה מחוץ למקדש, כיצד לישב הסתירה

[אמסטרדם]

שבעת ימים קודם יוה"כ מפרישין כ"ג מביתו ללשכת פרהדרין [ריש יומא].
כמדומה דקרא "מן המקדש לא יצא" קאי אשעת עבודה שלא יתבטל ממנה אפי' לצורך קבורת מת מצוה [או אביו ואמו], או שלא יתבטל מעבודה משום אנינות [?].

[אוהב אוצר]

היתה לו לשכת קבלת קהל בבית המקדש.
[אפ' לקבל מס' טל' באישי]

[יורה_דעות]

עי' ר"מ וראב"ד ריש ה' ביאת מקדש

[איש.dot]

כתוב שמן המקדש לא יצא, אבל כתוב שאהרון היה עושה שלום בין אדם לחבירו, והולך מאחד אל השני, משמע שזה מחוץ למקדש, כיצד לישב הסתירה

פשט הפסוק הוא שאינו צריך ואף אסור לו לצאת אחר מיטת א' מז' קרוביו. ראה רש"י לפסוק זה (ויקרא כא, יב): "וכן משמעו אף אם מתו אביו ואמו אינו צריך לצאת מן המקדש אלא עובד עבודה". אבל בסתם, כפי שציין אמסטרדם, היה כה"ג בביתו ואין לו איסור לצאת מביהמ"ק.

היתה לו לשכת קבלת קהל בבית המקדש.
[אפ' לקבל מס' טל' באישי]

אף לדברי חידוד יש להשיב - הלשון באבות דר"נ היא "שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, הלך אהרן וישב אצל אחד מהם . . והולך אהרן ויושב אצל האחר . . וכשנפגשו זה בזה" כו'. קצת קשה לדמיין את כל זה קורה בתוך לשכת קבלת-הקהל של הכהן משכין השלום.

[אוהב אוצר]

ולכן בעקבות זה לא שואלים שאלות על אהרון הכהן שמא עבר על איסור תורה מפורש.

[קולמוס הסופר]

כתוב שמן המקדש לא יצא, אבל כתוב שאהרון היה עושה שלום בין אדם לחבירו, והולך מאחד אל השני, משמע שזה מחוץ למקדש, כיצד לישב הסתירה

את זה היה אפשר לתרץ, שמפני השכנת שלום הותר לו, והרי מצאנו שמפני השכנת שלום מחקו את ה' המפורש.
אולם אי קשיא הא קשיא, אם אהרן הכהן היה כל היום במקדש, איך ידע בכלל על מריבות של אנשים סתם ברחוב, וזה דוחק שפרחי כהונה ריכלו בשבילו.
ומכאן מוכח כתירוץ הרב האוהב אוצר, שהיה לאהרן לשכת קבלת קהל, ושם באו יהודים מוכי נפש וממורמרי לב ושפכו את מועקתם בפני הכהן הגדול, וכיון שכך היה יכול להשכין שלום.

[איש.dot]

ולכן בעקבות זה לא שואלים שאלות על אהרון הכהן שמא עבר על איסור תורה מפורש.

אתמהה!!! האם פסחו עיניך על המחצית הראשונה של דברי? אין, ולא היה, איסור על אהרן לצאת מן המקדש. דו"ק ותשכח ואל תשכח.

[אוהב אוצר]

מחילה.