ממצאים שהעליתי מתוך עיון בקטלוג של 'קדם' כאן:
http://www.kedem-auctions.com/auction-i ... 052?page=2
חנוכיה שנבנתה "בהשראת מבנה ידוע"
האם ידוע למישהו על איזה בית מדרש או בית כנסת מדובר בקטע הראשון???
ומיהו הגלגול המופיע בקטע השני???
חנוכית כסף מפוארת – מזרח אירופה, המאה ה-19 – דגם ארכיטקטוני יחיד מסוגו
פריטים נדירים ומיוחדים
חנוכית כסף מפוארת. [מזרח-אירופה. פולין?], המאה ה-19. דגם יחיד מסוגו שנעשה, כפי הנראה, בהזמנה פרטית של יהודי אמיד.
כסף (לא חתום), טכניקות שונות. מלאכת צורפות אמנותית מרשימה.
דופן רחבה במיוחד, מעוצבת בדגם ארכיטקטוני של חזית מבנה מפואר בעל שער וחלונות מקושתים. ייתכן שנעשתה בהשראת מבנה ידוע (כבית כנסת או בית מדרש).
במרכז הדופן שער רחב ומשני צדיו ארבעה חלונות, בעלי דלתות ותריסים הניתנים לפתיחה ולסגירה. בין הדלתות ובין החלונות מפרידים עמודים המוברגים על הדופן, שני "עמודי תווך" קמורים ומובלטים מעוצבים בדגמי עלים ופרחים; בעמוד הימני מקום לשָמש (חסר). הפתחים (השער והחלונות) נגזרו מן הדופן ועליהם הוברגו מסגרות מעוטרות בעיטורים שונים. בראש כל מסגרת מעוטרת ניצב נשר. חלקה העליון של הדופן תחום בחגורה פרחונית ובגדר מסורגת. בקדמת הדופן מגש אובלי שבמרכזו ניצבים בזיכים דמויי גביעים, חזיתו תחומה אף היא בגדר מסורגת.
ניכר כי מחשבה רבה הושקעה בכל פרט מפרטי החנוכיה, עד כי גם חלקה האחורי מעוצב בקפידה ומקושט קישוטים נאים [ייתכן שכוונת האמן הייתה כי מאחר ובדרך כלל מקומה של החנוכיה ליד החלון, כשפניה אל הרחוב, יוכלו גם בני הבית הרואים את גבה להנות מיופיה]. צדה האחורי של הדופן מכוסה כולו בעבודת חקיקה נאה, כמעין שטיח של פרחים ועלים, ואף קצות הברגים מכוסים ב"אוּמים" המעוצבים כפרחים ומשולבים בשטיח הפרחוני. את הדופן תומכים בצדה האחורי שני פסי חיזוק מוזהבים הפרוסים לכל רוחבה.
גובה: 22 ס"מ. רוחב: 48 ס"מ. מצב טוב. מספר אוּמים חסרים. שמש חסר.
הערכה: 25,000-30,000$
Opening- $15000 חנוכית כסף מפוארת – מזרח אירופה, המאה ה-19 – דגם ארכיטקטוני יחיד מסוגו
*****
פנקס מאוייר – חברת החייטים "פועלי צדק" – באקוי, תקצ"ב – מכתבי הסכמה מגדולי החסידות ורבנים פריטים נדירים ומיוחדים
פנקס חברת החייטים "פועלי צדק". באקוי (Bacău, רומניה), תקצ"ב [1832]. איורים נאים בדיו בצבעים שונים. שער מאוייר: "פנקס הטהר של החבורה פועלי צדק". בדף שאחריו "שער" נוסף, עם איור נשר דו-ראשי ומגן שעליו נכתב "בשנת תקצ"ב לפ"ק", זוג אריות מחזיק מדליון שבו נכתב שם הסופר והמאייר: "אני הכותב והמחוקק הק' אשר דוד במוהר"ר מרדכי מק"ק חאטין". בדף הפותח מאמר על "גודל מעלת המלאכה" ממקורות חז"ל. אחריו ששה דפים עם תקנות החברה. לאחר התקנות מופיע מכתב אישור לפנקס, עליו חתומים ככל הנראה ראשי הקהל בבאקוי. בדפים הבאים נכתבו שמות החברים [חלקם בחתימות ידיהם], "מדור להשמשים של החבורה". דפים אלו מקושטים ומאויירים, במסגרות נאות, דמויות חיות ועופות ועוד. בהמשך דפים נוספים עם רישומי החלטות החברה, מינויי גבאים לחברה וכדומה. בפנקס מופיעים חמשה מכתבי רבנים שנותנים את הסכמתם וברכתם לחבורת "פועלי צדק", לפי הפירוט הבא: * מכתב "הק' אהרן משה מגזע צבי מבראד" – הגאון הקדוש רבי אהרן משה מגזע צבי (תקל"ה-תר"ה), מגדולי החסידות, תלמיד "החוזה מלובלין" ורבי אורי מסטרליסק, ראשון העולים החסידיים לירושלים. החתימה שלפנינו היא משנת תקצ"ח, בשעה שעבר בבאקוי בדרכו לארץ ישראל (הגיע לארץ בשנת תקצ"ט). רבי אהרן משה מחזק את ידי החבורה ומברך אותם ש"תהא מלאכתם מתברכת בברכה כפולה וחיים עלינו ועל כל ישראל...". [9 שורות בכתב ידו]. * מכתב "הק' יחיאל מיכל בהרב מ' יצחק זללה"ה ממעזיבוז" – האדמו"ר הקדוש רבי יחיאל מיכל (דראהביטשער) מיאמפולי, בן רבי יצחק דראהבטישער ממעזיבוז'. מצד אביו נכד רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשטוב. מצד אמו נכד רבי יחיאל אשכנזי חתן הבעש"ט [סבו של רבי נחמן מברסלב]. חתן רבי מרדכי מטשרנוביל בן רבי נחום מטשרנוביל. רבי יחיאל מיכל כותב כי הזדמן לבאקוי, קרא את התקנות בפנקס והוטבו בעיניו, ולכן מברך את החברה ב"ברכת ד' שפע ברכה והצלחה במעשה ידיהם בב'[ני] חיי ומזוני ויזכו לעלות לציון ברנה...". [6 שורות בכתב ידו]. * מכתב הגאון רבי יוסף לנדא, מגדולי החסידות. תלמידם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי ברוך ממעזיבוז, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא והאדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. רב בעיר ליטין וקאמניץ ועל פי המלצת רבו רבי ישראל מרוז'ין התמנה בשנת תקצ"ד לאב"ד יאסי שברומניה. מחבר שו"ת ברכת יוסף. [13 שורות בכתב ידו]. * שני מכתבים נוספים מרבי משה אב"ד העיר בארלאד הסמוכה [תקצ"ח, 8 שורות בכתב ידו], ורבי יצחק [באטאשאני] אב"ד באקוי [משנת תקצ"ט, 9 שורות בכתב ידו]. בהמשך הפנקס, בין הדפים הריקים, מסתתר מכתב מעניין וחידתי, שמסתיים במילים הבאות: באתי על החתום אני הדואג על צרות צרות ישראל ומצפה לישועת השכינה ונחמת ציון וירושלם, נאום שפל אנשים וכלי אין חפץ בו, גילגול ברוך בן אליעזר. לא ברור מי הוא הכותב ואם היה דמות חשובה. נראה כי הסתיר את שמו במעין צופן. לחברת החייטים בבאקוי נודעה השפעה רבה על חיי העיר, בין היתר הנהיגו החייטים היהודים את הלבוש האירופי המודרני, שתפס את מקומו של הלבוש התורכי. לרשות החברה עמד בית כנסת [באחד מדפי הפנקס מופיע חוזה על מכירת ספר תורה לבית הכנסת של החברה], ומלבד היותה התאגדות כלכלית [גילדה], הושם דגש גם על הצד הרוחני, כגון שמירה על איסור מלאכה בחול המועד, אמירת תהלים ולימוד חומש עם רש"י בכל שבת. [ראה מאמר מצורף על חברת החייטים בבאקוי, המסתמך על תרגום רומני של הפנקס משנת 1887: יצחק שווארץ-קארא, פנקס חברת 'פועלי צדק' חייטים, בקאו תקצ"ב, בתוך: קהילת בקאו, תל אביב תש"ן, עמ' 225-228]. בדפי הפנקס הריקים נעשה שימוש משני לתיעוד לידות ופטירות ורישומים משפחתיים של בעל הפנקס, שהביא את הפנקס מבאקוי לארץ ישראל. דפים אלה [21-34] יוסרו מן הפנקס לאחר המכירה ויוחזרו לבעלים. כרך, 120 דף [עיקר הרישומים והאיורים הנזכרים לעיל מופיעים בעשרים הדפים הראשונים, רוב דפי הפנקס נותרו ריקים]. 33 ס"מ. מצב טוב, כתמים, בלאי קל. סימני עש במספר דפים. כריכת עור [פגומה]. הפנקס תואר חלקית ובצורה לא מדוייקת במאמרו של אליהו פלדמן, 'זיקתן של חברות בעלי-מלאכה במולדאביה לקהילה ולרבנות', סיני, כרך פו, תשרי-אדר תש"מ, עמ' עג-פה, על פי העתקה משובשת שעמדה לרשותו. הערכה: 25,000-30,000$
Opening- $18000 פנקס מאוייר – חברת החייטים "פועלי צדק" – באקוי, תקצ"ב – מכתבי הסכמה מגדולי החסידות ורבנים