וכי תימא כיון דאית ליה היתר מן התורה קא חייל
והתנן וכ' שאני התם דאמר קרא וכ'
משמע שהגמרא מקבל הסברא שכיון דיש לו היתר מן התורה חל עליו השבועה
אבל לכאורה מושבע ועמוד על לא תסור ?
בטח דנו בזה אשמח אם מישהו יעתיק לכאן, שורה בלי ספרים
ואליבא דר' עקיבא דאמר. במס' שבועות (דף יט:) אדם הנשבע שלא אוכל סתם אוסר עצמו בכל שהוא דהכי תנן שבועה שלא אוכל ואכל כל שהוא ר' עקיבא מחייב וחכמים פוטרים הלכך הא דקתני חייב אי כרבנן סבירא ליה מוקמינן ליה במפרש ואי כרבי עקיבא סבירא ליה מוקמינן ליה אפי' בסתם ורבי שמעון פוטר ר' שמעון לטעמיה דאמר בכל שהוא נמי מושבע מסיני הוא דתניא במסכת מכות (דף יז.) ר' שמעון אומר כל שהוא למכות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן ואי סבירא ליה לריש לקיש דחצי שיעור אסור מדרבנן היכי מוקי לה להא דתני חייב באוכל חצי שיעור והרי אף עליו מושבע משום לאו דלא תסור (דברים יז)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 53 אורחים