הודעהעל ידי ניים ושכיב » ו' פברואר 14, 2014 4:36 pm
נשמע טוב. ואבאר:
את הקושיה הקשיתי מלשון הקצוש''ע סו,י: "שטר עיסקא לא מהני להתיר, אלא אם האמת כן הוא שהוא נוטל את המעות לעשות בו איזה עסק, אבל אם אינו נוטל את המעות לצורך עסק, אלא לפרוע איזה חוב וכדומה, אז לא מהני שטר עיסקא כיון שהוא שקר".
ולפי''ז אם הוא לא לווה ע''מ לממש את עליית הערך ולחלוק עם הבנק את הרווחים, לכאו' עדיין השטר שקר.
אני לא יודע מה המקור של הקצוש''ע, וגם בדבר הלכה לא ציינו מקור לדינם, אבל נקטו שם את המילים 'למישתי שיכרא', ולכאו' כוונתם לגמ' בב''מ קד: רבא אמר להכי קרו ליה עיסקא דאמר ליה כי יהבינא לך לאיעסוקי ביה ולא למשתי ביה שכרא, ופירש''י דמתוך שתשתכר בשלך תטרח ותעסוק בה יפה. ותוס' פירשו שכשמוציאה מפסיד המלוה שאין קרן שלו קיים ואין לו על מה לסמוך. (אמנם הגמ' הזאת מדברת על השאלה האם בכלל מותר ללוה להוציא לצורך עצמו, ולא אם זה פוסל את ההסכם בדיעבד).
בכל אופן, לפי הרעיון של ארי במסתרים לכאו' נוכל לומר שפה אין חסרון, משום שהלווה מנסה לקנות דירה שיעלה ערכה, וגם הקרן קיימת.