הודעהעל ידי רב טקסט » ה' מרץ 02, 2017 8:50 pm
האם מותר לומר פורים תורה באשכול הזה?
על מנת שזה מותר, אני כותב מה שדרשתי פעם בענין זה בשבע ברכות בשנה מעוברת
הנה יש להתפלא על המן מה לו ולחדשי ישראל לגזור על שלשה עשר לחדש שנים עשר לפי קביעות ישראל, דהא ודאי היתה גזרתו לפי מניננו כי בו ביום היה הנס ונקבע יום טוב.
אמנם כבר מביאים שהפרסיים גם הם היו מחשבין את שנותיהם בדומה להבדיל אלף אלפי הבדלות לחשבוננו, ע"פ השמש והירח גם יחד, עם שנות עיבור.
אבל מכל מקום דבר חדש הוא שבאותה שנה קרה שקביעותן הושוה לקביעתנו, וגם לא משמע שהיה כן על דרך המקרה אלא הכל אותו י"ג אדר.
ועוד דעצם הדבר מתמיה שחשבון השנה שלנו שעליו נאמר כי הוא חכמתכם ובינתכם, וכהיום הזה אה"ע מחשבין או לשמש או לירח, מנא להם לפרסיים חשבון הזה.
והנראה דאדרבה התקיים אז כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אשר הכירו שרק חשבוננו הוא הנכון, והיו גם הם סומכים על קביעותן של בית דין.
וסמך גדול לדבר מהא דויאמר המלך לחכמים ידעי העתים, ששאל לבני ישכר מחשבי העתים, הרי שהכירו גם הם אשר ידעי העתים הן בני ישראל, ולא בכדי הזכיר הפסוק זאת כאן, אלא שהם היו ידעי העתים וקובעיהם גם לאחשורוש.
הלא מעתה אם מעברים את השנה מפני גליות שנעקרו וכו' אין ספק שמעברין מפני הצלת חיי שעה של כל ישראל, ואם כן ודאי עברו את השנה לדחות את גזרת המן לחדש אדר שני, שהוא העיקר בפשטות, אלא דמכיון שלא היו נזקקים לעבר את השנה אלא לצורך זה, ידעו בני ישראל שהם יכולים כבר לשלוח יד במבקשי רעתם באדר הראשון, ולבסוף יבטלו העיבור, כדין שיכולים לבטלו עד ר"ח ניסן/אדר שני. וממילא הגוי שרצה לשלוח יד באדר הראשון לא העיז כי יענישהו המלך שעוד אין זה חדש שנים עשר העיקרי, אך בני ישראל נקהלו בעריהם מיד ולא המתינו לחדש אדר ב', בידעם שאחר שיעשו כן יקום להיות זה חדש אדר מבלי אדר שני אחריו.
וזוהי השמחה באדר ראשון דהן אמנם שלבסוף לא היתה שנה מעוברת, עכ"פ ההצלה היתה תלויה בזה שמתחילה עברו השנה, והכריזו על זה כאדר ראשון.