בברכה המשולשת כתב:אני כיוונתי למקרה של האמוראים, לא למקרה של רבי יהודה
ואף שם קשה אותה הקושיא, אם הם פטורים למה לא ישבו בבית?
לסיכום:
1. מי שפטור ממצות סוכה או שאנוס ואינו יכול לישב בסוכה שכשרה גם מדרבנן, האם צריך לו להטריח לכה"פ לישב בסוכה שפסולה מדרבנן וכשרה מדאורייתא?לדברי הרשב"א זו היא מחלוקת רבי יהודה ור"מ על מה שבשעת הסכנה ישבו בסוכה שסיככה בנסרים, ר"י ס"ל שמזה מוכח שכשרה אף מדרבנן דאל"כ אמאי ישבו בה, היינו שחז"ל העמידו דבריהם אף בשעת הסכנה ואינו מעלה ומוריד אם ישב בסוכה שפסולה מדרבנן יותר מאשר ישב בביתו.
ור"מ ס"ל שאין שעת הסכנה ראיה ושחז"ל לא העמידו דבריהם במקום סכנה ובשעת הדחק וכן נקטינן להלכה שכל שפסול משום גזירה לא גזרו בה בשעת הדחק, ואף מברכינן על הסוכה כזו (כ"כ הרשב"א מפורש). וכן מוכח מדברי התוס' דף ב' ע"א ד"ה כי עביד.
(ועי' בספר בית האוצר כלל קל"ד שהוכיח מזה שדבר שפוסל מדרבנן עדיין מיקרי ראוי מדאורייתא, אבל יש לומר שבכגון דא לא גזרו בה חז"ל כל עיקר ואין הסוכה פסולה אף מדרבנן)
2. במקום שאין לו סוכה כשרה ופטור משום אונס או משום שלוחי מצוה שפטורין מן הסוכה, אם יש ענין לכה"פ לישב בסוכה פסולה מלישב בבית?כן נראה מהאמוראים בדף י' ע"ב שישבו בסוכה שנויה מופלגין מן הסכך ד' טפחים, לדברי הפוסל. (אכן, במצפה איתן שם כתוב שגם זה אינו פסול רק מדרבנן ומשו"ז ישבו בה והוי כעין סוגיא דידן)