רובץ בין המשפתיים כתב:שמעתי פעם שהגרשז"א התבטא על מה שאמר החזו"א שהחשמל אסור משום בונה: 'או שהוא לא יודע מה זה חשמל או שהוא לא יודע מה זה בונה'...
גם זו לטובה כתב:רובץ בין המשפתיים כתב:שמעתי פעם שהגרשז"א התבטא על מה שאמר החזו"א שהחשמל אסור משום בונה: 'או שהוא לא יודע מה זה חשמל או שהוא לא יודע מה זה בונה'...
כל מי שמכיר קצת את הגרשז"א, יודע, שהשמועה הנ"ל שקרית.
כ"א על עצם הסברא, שמי שאומר כך - או שאינו יודע מה זה בונה או שאינו יודע מה זה חשמל. וע"ז - גם אני יכול להסכים,
אוצר החכמה כתב:כ"א על עצם הסברא, שמי שאומר כך - או שאינו יודע מה זה בונה או שאינו יודע מה זה חשמל. וע"ז - גם אני יכול להסכים,
לי נראה שאחרי שהחזו"א אמר שחשמל זה בונה כבר אי אפשר לומר ביטוי כזה גם על עצם הסברא. וזה אע"פ שאנחנו לא מבינים מה הקשר בין חשמל לבונה.
יורה_דעות כתב:ק"ו כאשר אנחנו מבינים
יורה_דעות כתב:התורה אסרה בשבת מלאכה, ואין שום ספק לכל בר דעת ששימוש בחשמל הוא מלאכה, אתו עושים את כל מלאכת ששת ימי המעשה, והרי כל התעשיה בימינו מופעלת בחשמל, והיא המלאכה עצמה.
הלט' מלאכות אינן לט' איסורים, אלא לט' צורות של איסור אחד, ונקבע מנין לט' לפי מה שהיה במשכן, ונפ"מ להתראה ולקרבן, אבל אין איסור "בונה" בשבת, אלא איסור "מלאכה". וכשהיתה מלאכה שלא היתה א' מהלט', תלו אותה במה שהכי קרוב. עשיית גבינה למשל הגדירו חכמים כבונה. משום שמשנה את צורה החלב. ולהחזו"א היה נדמה חשמל לבונה, משום שמשנה את צורה החפץ. וגם אם למישהו זה לא דומה לבונה, מלאכה הוא בודאי ואסור מן התורה, וכל השאלה איזו מלאכה.
יורה_דעות כתב:התורה אסרה בשבת מלאכה, ואין שום ספק לכל בר דעת ששימוש בחשמל הוא מלאכה, אתו עושים את כל מלאכת ששת ימי המעשה, והרי כל התעשיה בימינו מופעלת בחשמל, והיא המלאכה עצמה.
הלט' מלאכות אינן לט' איסורים, אלא לט' צורות של איסור אחד, ונקבע מנין לט' לפי מה שהיה במשכן, ונפ"מ להתראה ולקרבן, אבל אין איסור "בונה" בשבת, אלא איסור "מלאכה". וכשהיתה מלאכה שלא היתה א' מהלט', תלו אותה במה שהכי קרוב. עשיית גבינה למשל הגדירו חכמים כבונה. משום שמשנה את צורה החלב. ולהחזו"א היה נדמה חשמל לבונה, משום שמשנה את צורה החפץ. וגם אם למישהו זה לא דומה לבונה, מלאכה הוא בודאי ואסור מן התורה, וכל השאלה איזו מלאכה.
ידידיה כתב:רבי יוחנן ור"ש בן לקיש עבדין הוויי בהדא פירקא תלת שנין ופלוג. אפקון מיניה ארבעין חסר אחת תולדות על כל חדא וחדא. מן דאשכחון מיסמוך סמכון הא דלא אשכחון מסמוך עבדוניה משום מכה בפטיש.
יורה_דעות כתב:התורה אסרה בשבת מלאכה, ואין שום ספק לכל בר דעת ששימוש בחשמל הוא מלאכה, אתו עושים את כל מלאכת ששת ימי המעשה, והרי כל התעשיה בימינו מופעלת בחשמל, והיא המלאכה עצמה.
הלט' מלאכות אינן לט' איסורים, אלא לט' צורות של איסור אחד, ונקבע מנין לט' לפי מה שהיה במשכן, ונפ"מ להתראה ולקרבן, אבל אין איסור "בונה" בשבת, אלא איסור "מלאכה". וכשהיתה מלאכה שלא היתה א' מהלט', תלו אותה במה שהכי קרוב. עשיית גבינה למשל הגדירו חכמים כבונה. משום שמשנה את צורה החלב. ולהחזו"א היה נדמה חשמל לבונה, משום שמשנה את צורה החפץ. וגם אם למישהו זה לא דומה לבונה, מלאכה הוא בודאי ואסור מן התורה, וכל השאלה איזו מלאכה.
רובץ בין המשפתיים כתב:אוצר החכמה כתב:כ"א על עצם הסברא, שמי שאומר כך - או שאינו יודע מה זה בונה או שאינו יודע מה זה חשמל. וע"ז - גם אני יכול להסכים,
לי נראה שאחרי שהחזו"א אמר שחשמל זה בונה כבר אי אפשר לומר ביטוי כזה גם על עצם הסברא. וזה אע"פ שאנחנו לא מבינים מה הקשר בין חשמל לבונה.
אנחנו - לא, הגרשז"א (שע"ז קאי פותח האשכול, ובפרט כאשר אין כהגרשז"א בדיני שבת, והדברים ידועים לכל) - למה לא?
גם זו לטובה כתב:יורה_דעות כתב:התורה אסרה בשבת מלאכה, ואין שום ספק לכל בר דעת ששימוש בחשמל הוא מלאכה, אתו עושים את כל מלאכת ששת ימי המעשה, והרי כל התעשיה בימינו מופעלת בחשמל, והיא המלאכה עצמה.
הלט' מלאכות אינן לט' איסורים, אלא לט' צורות של איסור אחד, ונקבע מנין לט' לפי מה שהיה במשכן, ונפ"מ להתראה ולקרבן, אבל אין איסור "בונה" בשבת, אלא איסור "מלאכה". וכשהיתה מלאכה שלא היתה א' מהלט', תלו אותה במה שהכי קרוב. עשיית גבינה למשל הגדירו חכמים כבונה. משום שמשנה את צורה החלב. ולהחזו"א היה נדמה חשמל לבונה, משום שמשנה את צורה החפץ. וגם אם למישהו זה לא דומה לבונה, מלאכה הוא בודאי ואסור מן התורה, וכל השאלה איזו מלאכה.
אפשר להבין שהפעלת מכשיר חשמלי הוי מלאכה וחשיב בונה על הפעלת המכשיר, אבל החזוו"א טען טענה חדשה שעצם חיבור החוטים הוי בונה, ועפ"ז מורים כיום גדולי תלמידי החזו"א, לאסור חיבור מעגל חשמלי אע"פ שלא מפעיל שום דבר, ודו"ק.
קולמוס הסופר כתב:יורה_דעות כתב:התורה אסרה בשבת מלאכה, ואין שום ספק לכל בר דעת ששימוש בחשמל הוא מלאכה, אתו עושים את כל מלאכת ששת ימי המעשה, והרי כל התעשיה בימינו מופעלת בחשמל, והיא המלאכה עצמה.
הלט' מלאכות אינן לט' איסורים, אלא לט' צורות של איסור אחד, ונקבע מנין לט' לפי מה שהיה במשכן, ונפ"מ להתראה ולקרבן, אבל אין איסור "בונה" בשבת, אלא איסור "מלאכה". וכשהיתה מלאכה שלא היתה א' מהלט', תלו אותה במה שהכי קרוב. עשיית גבינה למשל הגדירו חכמים כבונה. משום שמשנה את צורה החלב. ולהחזו"א היה נדמה חשמל לבונה, משום שמשנה את צורה החפץ. וגם אם למישהו זה לא דומה לבונה, מלאכה הוא בודאי ואסור מן התורה, וכל השאלה איזו מלאכה.
כך אתה לומד תמיד? למה לא לבנות עוד הרבה הלכות בקו הזה? אתן לך כמה רעיונות: אין איסור "נדה", אלא איסור להתעסק עם עריות, וא"כ גם מי שיש לו אינטרנט פרוץ חייב כרת, ואם לא נמצא גדר בתורה נתלה את זה במה שהכי קרוב, ועבירה חמורה היא בוודאי ואסור מן התורה בחומר כרת.
אין ארבעה אבות נזיקין, יש איסור להזיק, וא"כ היזק בזכויות יוצרים הוא מזיק גמור, ונמצא דרך לתלות את זה בגדרי התורה איך שהוא, ואין צורך ליישב את זה עם גדרי מזיק, כי מזיק זה בוודאי ואסור מן התורה.
יורה_דעות כתב:גם זו לטובה כתב:יורה_דעות כתב:התורה אסרה בשבת מלאכה, ואין שום ספק לכל בר דעת ששימוש בחשמל הוא מלאכה, אתו עושים את כל מלאכת ששת ימי המעשה, והרי כל התעשיה בימינו מופעלת בחשמל, והיא המלאכה עצמה.
הלט' מלאכות אינן לט' איסורים, אלא לט' צורות של איסור אחד, ונקבע מנין לט' לפי מה שהיה במשכן, ונפ"מ להתראה ולקרבן, אבל אין איסור "בונה" בשבת, אלא איסור "מלאכה". וכשהיתה מלאכה שלא היתה א' מהלט', תלו אותה במה שהכי קרוב. עשיית גבינה למשל הגדירו חכמים כבונה. משום שמשנה את צורה החלב. ולהחזו"א היה נדמה חשמל לבונה, משום שמשנה את צורה החפץ. וגם אם למישהו זה לא דומה לבונה, מלאכה הוא בודאי ואסור מן התורה, וכל השאלה איזו מלאכה.
אפשר להבין שהפעלת מכשיר חשמלי הוי מלאכה וחשיב בונה על הפעלת המכשיר, אבל החזוו"א טען טענה חדשה שעצם חיבור החוטים הוי בונה, ועפ"ז מורים כיום גדולי תלמידי החזו"א, לאסור חיבור מעגל חשמלי אע"פ שלא מפעיל שום דבר, ודו"ק.
החזו"א לא אמר דבר זה מעולם, וזה חדוש של הגרח"ג, ועי' לרב הלפרין שתמה עליו מצד המציאות. אבל גם לדעתך, אם החשמל הוא מלאכה, מנין לך באיזה גדר נאסרת המלאכה, כל עוד החשמל הוא הכח שמשתמשים בו מנ"ל מתי מותר ומתי אסור.
יורה_דעות כתב: מלאכה הוא בודאי ואסור מן התורה, וכל השאלה איזו מלאכה.
יורה_דעות כתב:התורה אסרה בשבת מלאכה, ואין שום ספק לכל בר דעת ששימוש בחשמל הוא מלאכה, אתו עושים את כל מלאכת ששת ימי המעשה, והרי כל התעשיה בימינו מופעלת בחשמל, והיא המלאכה עצמה.
הלט' מלאכות אינן לט' איסורים, אלא לט' צורות של איסור אחד, ונקבע מנין לט' לפי מה שהיה במשכן, ונפ"מ להתראה ולקרבן, אבל אין איסור "בונה" בשבת, אלא איסור "מלאכה". וכשהיתה מלאכה שלא היתה א' מהלט', תלו אותה במה שהכי קרוב. עשיית גבינה למשל הגדירו חכמים כבונה. משום שמשנה את צורה החלב. ולהחזו"א היה נדמה חשמל לבונה, משום שמשנה את צורה החפץ. וגם אם למישהו זה לא דומה לבונה, מלאכה הוא בודאי ואסור מן התורה, וכל השאלה איזו מלאכה.
גם זו לטובה כתב:ד' יש מקום לומר דאף אם יתכן שאילו חז"ל היו בימינו היו אוסרים את החשמל מה"ת, מ"מ עתה שחז"ל לא אסרו, הדבר נשאר בהתירו, והדברים עמוקים.
איש רגיל כתב:גם זו לטובה כתב:ד' יש מקום לומר דאף אם יתכן שאילו חז"ל היו בימינו היו אוסרים את החשמל מה"ת, מ"מ עתה שחז"ל לא אסרו, הדבר נשאר בהתירו, והדברים עמוקים.
מה כוונתך שחז"ל היו אוסרים מן התורה?
עד כמה שזכור לי הגרמ"פ דן לאסור מדרבנן (בשעון שבת) ולא לעניין איסור תורה. הבדל קטן...בברכה המשולשת כתב:כמדומני שיש תשובה של מרן הגרמ"פ (בעניין מחשב וכן בעניין מיקרוגל וכן בעניין שעון שבת) שמשמע קצת כדברי הרב יורה דעות
יורה_דעות כתב: ידידי גזל"ט, [א] האם החזו"א דיבר על סגירת מעגל שלא מפעיל כלום? החו"ב ניסה להוציא מזה חדושים, ועל זה תמהו עליו שלא מצא היכי תימצי טובה, כי מה שהוא מדבר אינו אלא חצי מעגל. אבל בחזו"א לא כתוב מיניה ולא מקצתיה.
[ב] ומה שכתבת עוד שהחזו"א כתב שקרוב הדבר, הוא דרך המו"מ, אבל מסקנתו היתה בודאי לאסור בלי ספק. ואולי תוכל לטעון כדבריך שמעיקרא לא נאמר קרוב אלא על ענין בונה, עכ"פ המסקנה ברורה.
[ג] ועל שאלתך למה החזו"א לא כתב כן לגרשז"א, משום שדברים כאלו קל היה להגרשז"א לדחות כי הם תלויים בסברא. ועוד שלהחזו"א באמת הדמיון לבונה נכון ומוצלח, וכל מה שכתבתי שאפי' אם הדמיון לבונה לא היה מוצלח, אין מקום לדון שיהיה מותר.
[ד] ואת אות ג' שלך לא הבנתי לעמקו, ואשמח אם תפרט.
יורה_דעות כתב:הרב חשבונות רבים. לא ירדת לסוף דעתי, מלאכה אינו מאמץ, אלא המעשים שנעשים כדי לייצר ולפרנס. והרי גם להדליק חשמל אינו מאמץ. ועל דבריך שמעולם לא נשמע שום פוסק, אולי אתה מאלו שסוברים שמה שלא שמעת לא קיים. ולא צריך ללמוד את מסכת שבת ולחפש שם את המלה 'תעשיה', בשביל לחפש מלה מסויימת לא צריכים ללמוד, אפשר להשתמש בתכנת חיפוש. ובשביל להבין לא יעזור לימודים מכריכה לכריכה. יבקש ממי שהחכמה שלו. ואולי באמת איני 'משלך'.
מלאכה אינו מאמץ, אלא המעשים שנעשים כדי לייצר ולפרנס
ולגבי מה היא מלאכה, מומלץ לעיין בספר קטן בשם "חומש", בו מוגדרים הדברים באופן נפלא ובהיר: "ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך".
חשבונות רבים כתב:יורה_דעות כתב:התורה אסרה בשבת מלאכה, ואין שום ספק לכל בר דעת ששימוש בחשמל הוא מלאכה, אתו עושים את כל מלאכת ששת ימי המעשה, והרי כל התעשיה בימינו מופעלת בחשמל, והיא המלאכה עצמה.
הלט' מלאכות אינן לט' איסורים, אלא לט' צורות של איסור אחד, ונקבע מנין לט' לפי מה שהיה במשכן, ונפ"מ להתראה ולקרבן, אבל אין איסור "בונה" בשבת, אלא איסור "מלאכה". וכשהיתה מלאכה שלא היתה א' מהלט', תלו אותה במה שהכי קרוב. עשיית גבינה למשל הגדירו חכמים כבונה. משום שמשנה את צורה החלב. ולהחזו"א היה נדמה חשמל לבונה, משום שמשנה את צורה החפץ. וגם אם למישהו זה לא דומה לבונה, מלאכה הוא בודאי ואסור מן התורה, וכל השאלה איזו מלאכה.
אני ממש מופתע מכך שאדם 'משלנו' טוען כאלו טענות!
לפי דעתי דבריך לא ניתנו להיאמר וכ"ש להיכתב, הרי לפי קו החשיבה שלך מותר להדליק גפרור בשבת כי היום זה לא מלאכה...
אני מאמין באמונה שלמה בקבלת חז"ל הקדושים שיש ל"ט מלאכות בשבת ונמנו במשנה פרק כלל גדול ומעולם לא נשמע משום פוסק שיאמר שדבר מסויים נראה לו מלאכה כי משתמשים בזה לעשות דברים ביום חול! מה עניין התעשיה לכאן? למדתי מסכת שבת מכריכה לכריכה ולא מצאתי שם את המליה תעשיה!ידידיה כתב:רבי יוחנן ור"ש בן לקיש עבדין הוויי בהדא פירקא תלת שנין ופלוג. אפקון מיניה ארבעין חסר אחת תולדות על כל חדא וחדא. מן דאשכחון מיסמוך סמכון הא דלא אשכחון מסמוך עבדוניה משום מכה בפטיש.
כבודו הוא ר' יוחנן או ר"ל? יש לך איזה מקור בפוסקים שגם אנחנו יכולים לעבוד לפי סברות כאלו??
אנחנו מחליטים מה נקרא מלאכה לפי הדמיונות שלנו?
קולמוס הסופר כתב:בס"ד
אני רואה כל יום הרבה יהודים יקרים שמדקדקים להניח תפילין של ראש באיזשהוא מקום לא נוח וקשה לאיתור.
באתי להאיר עיניהם שישנו ספר קטן 'חומש' שמו ושם מצאתי להדיא שמקום התפילין הוא, 'והיו לטטפת בין עיניך', וחבל להשקיע כ"כ הרבה זמן בטרחת שווא, פשוט להוריד את המשקפיים ולשים את התפילין...
חשבונות רבים כתב:עד כמה שזכור לי הגרמ"פ דן לאסור מדרבנן (בשעון שבת) ולא לעניין איסור תורה. הבדל קטן...בברכה המשולשת כתב:כמדומני שיש תשובה של מרן הגרמ"פ (בעניין מחשב וכן בעניין מיקרוגל וכן בעניין שעון שבת) שמשמע קצת כדברי הרב יורה דעות
אין הענין היפך בדווקא כגון ללבוש את הכובע הפוך
אלא להימנע מ"עובדא ועמל מלאכה",
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 266 אורחים