אין מטריחין אותו לעלות

[ארזי ביתר]

בדף כט. מוגדרת הכניסה לסוכה כעליה לסוכה, מספר פעמים. במקרים הפוכים, כלומר, ביציאה מהסוכה, מוזכרת לשון ירידה.

מלבד רעיון חסידי - שייתכן שכבר נאמר וייתכן שנפל ברעיוני - על גדלות הסוכה, המרוממת את האדם וכו' וכו', האם יש סיבה לאזכור הסוכה כמקום גבוה, אליה עולים וממנה יורדים?

[איש רגיל]

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א

מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא.

[ארזי ביתר]

ומשם ראיה? האם משם ניתן להביא ראיה שסוכותיהם היו בראש הגג?

יישר כח.

[איש רגיל]

משם ראיה שכך היה דרכם.
אך אינני יודע מדוע.

[מיללער]

במתני' דף כ"ו ע"ב "ואמרו העלום לסוכה" ציינו על הגליון לדברי רש"י שבת קנ"ד ע"ב ד"ה שתים בידי אדם, ושם כתב רש"י בזה"ל "כל כניסה דסוכה נקיט בלשון עליה במס' סוכה לפי שרובן עושין סוכותיהן בראש גגן, דבכמה דוכתין תנן בה הכי, אין מטריחין אותו לעלות, אמר להם העלום לסוכה, אבל מוריד הוא את הכלים, וכן הרבה" עכ"ל

וכן כתב רש"י לעיל דף כ"ה ע"ב ד"ה משום יחוד, דסתם סוכה היו עושין בגגותיהן וכו'

[ארזי ביתר]

יישר כח!!!