תוך כדי דיבור כתב:רבי שאול היה רב בעיירה מתרי"ח ועד תחילת תרמ"ב כשעזב לקוברין. ובאותו הזמן שימש רבי שמואל סלונימסקי לכל היותר כדיין, כי לא נשמע מעולם שכבר אז היו שני רבנים בקוסובה (ולמעשה זה גם מוכחש כי אנו יודעים מתי אירע הפילוג, כדלהלן). רק אחרי שעזב רבי שאול, נבחר על מקומו חתנו רבי שמריהו יוסף קרליץ, אלא שחלק מבני העיירה נמנו ובחרו רב אחר, והוא לפי מסורת המשפחה רבי שמואל הנ"ל - אלא שהוא נפטר זמן לא רב לאחר מכן (בתרמ"ג), ותיכף החליפו חתנו רבי מנחם מנדל שרשבסקי.
ומדוע אירע הפילוג הזה ברבנות? אחד מתומכי הצד הראשון צייר את הדברים כך: באביב תרמ"א היה שריפה גדולה בקוסובה שבעקבותיה איבדו רוב בני העיר את נכסיהם וכבר לא יכלו להחזיק את משכורת הרב (לכן קיבל רבי שאול קצנלבוגן את הזמנת הרבנות מקוברין, לאחר הפצרות הן מצד אנשי קוברין והן מצד בני ביתו); ועל מקומו בחרו רוב בני העיר בחתנו רבי שמריהו יוסף, שהיה מסתפק במועט ועוד עסק בצרכי עניים. אלא שאחד מהפרנסים בהנהגת הקהילה חפץ למנות רב אחר, והסתייע בקרן צדקה גדולה שקיבל עבור נפגעי השריפה כדי לקנות באמצעותה תמיכת חלק מאנשי העיירה, וכך הביא לבחירת הרב הנוסף על ידם. אמנם, כדרכם של מקרים כאלה אפילו בשעה שיש לפנינו גירסאות שתי הצדדים קשה לפעמים לשפוט, לא כל שכן כשאין בידינו אלא גירסת צד אחד בלבד (למעט מה שיטענו לימים שרוב הציבור דווקא תמך ברב השני).
מכל מקום, וכמו שכבר הוער כאן בקצרה כמו שציין איש ספר, אף שבשנה-שנתיים הראשונות היה הרבה סכסוכים בעיירה עקב הפילוג ברבנות, אחר כך הושכן שלום ושני הרבנים כיהנו יחד בעיירה אחת באורח מופת.
קליינער כתב:באשר לרב סלונימסקי, נראה לי די אמיתי לקבל את הגירסה העקשנית של משפ' אליביצקי, חשוב לדעת שהר"מ איליביצקי היה ממחנה משפ' קרליץ! הוא גם למד בישיבת הגרש"י קרליץ וזכה למכתב המלצה ממנו, וגם היה בקשרי ידידות מופלגים עם החזו"א. מלבד זאת יש לזכור שכמעט כל המקורות שבידינו ניזונים מאחת משתי המשפחות, מלבד כמה מקורות אובייקטיביים שאכן מתייחסים לשני הרבנים בשווה, ומספרים על מחלוקת שקולה. טבעי הדבר שכל משפחה תטען שהסבא שלה זכה לרוב, וכמובן שאין לייחס לכך משמעות של ממש.
קליינער כתב:א. לאחר הרב "יהודה מאיר", או "מאיר יהודה" או "יהודה" (אך בוודאי לא רבי "משה יהודה"), חתנו של רא"מ אפשטיין, אין לנו שום ידע על ה"רב דקוסובה". הברירות המושכלות שלפנינו הן 3: או שלא היה רב (הגיוני?) או שהיה רב ולא נותר ממנו שום זכר (הגיוני?) או שהיה רב בשם ר"ש סלונימסקי המכונה בחוברת של משפ' איליבצקי מרן ציס"ע וכו'. נניח שזה מקור בודד, (למרות שיש לי מקור אחר! אלא שגם הוא מקורב לאותה המשפחה, לכן איננו מעלה הרבה במשקל) אז מה? לכן עדיף להניח שלא היה לעיירה הזו רב בין הנ"ל לבין הגר"ש קצנלבוגן???
ב. אין (בינתים) חולק על כך שהמחלוקת התעוררה ב"שלב ב'". מכאן שכולנו מודים שבין הרב סלונימסקי לרב קצנלבוגן לא היתה מחלוקת. תהא הסיבה אשר תהא.
ו. קוסובה הגיעה לאלפיים יהודים בסוף דרכה. איזה נתון סותר את הטענה שבמאה הקודמת היו בה רק חמש מאות יהודים?
ז. ...ואני הקליינער עדיין לא ראיתי את שפע המקורות שלכם על הרבנים האחרים. מסכים אני כי מוזר משהו העדר המקורות על הרב סלונימסקי. אך מתקשה אני לפרוך גירסה כה עקשנית מחמת "לא שמענו".
ח. ...שמישהו יאיר את עיניי בשאלה המרתקת מי כיהן בעירה בנקודה שבין הרב יהודה מאיר לבין הרבנים סלונימסקי וקצנלבוגן.
קליינער כתב:ובכן, חזקו עלי דבריכם, אחי ורעיי.
הרשו לי לסכם את דבריי בעצמי:
א. לאחר הרב "יהודה מאיר", או "מאיר יהודה" או "יהודה" (אך בוודאי לא רבי "משה יהודה"), חתנו של רא"מ אפשטיין, אין לנו שום ידע על ה"רב דקוסובה". הברירות המושכלות שלפנינו הן 3: או שלא היה רב (הגיוני?) או שהיה רב ולא נותר ממנו שום זכר (הגיוני?) או שהיה רב בשם ר"ש סלונימסקי המכונה בחוברת של משפ' איליבצקי מרן ציס"ע וכו'. נניח שזה מקור בודד, (למרות שיש לי מקור אחר! אלא שגם הוא מקורב לאותה המשפחה, לכן איננו מעלה הרבה במשקל) אז מה? לכן עדיף להניח שלא היה לעיירה הזו רב בין הנ"ל לבין הגר"ש קצנלבוגן???
ב. אין (בינתים) חולק על כך שהמחלוקת התעוררה ב"שלב ב'". מכאן שכולנו מודים שבין הרב סלונימסקי לרב קצנלבוגן לא היתה מחלוקת. תהא הסיבה אשר תהא.
ג. "השיב רעה תחת טובה" אלו מילים שלך. במילים שלי: בהנחה שיתברר כי הגר"ש עצמו התערב בענין הרי שהגר"ש סבור היה שחתנו מתאים יותר לתפקיד. לאחר שראינו את הדורות המבורכים של משפחת רש"י קרליץ אתפלא על מי שיתפלא על כך.
ד. על הרב לייקין תוכל למצוא חומר היכן שתוכל למצוא על הרב סוויטיצקי והרב יצחק קרליץ...
ה. מי המהדיר של כו"ח להגרע"א? עכ"פ לא אליו כוונתי.
ו. קוסובה הגיעה לאלפיים יהודים בסוף דרכה. איזה נתון סותר את הטענה שבמאה הקודמת היו בה רק חמש מאות יהודים?
ז. "על חותנו וחתנו לא ראינו דברים מן הכתב", צויין כבר "אהל שרה", ואני הקליינער עדיין לא ראיתי את שפע המקורות שלכם על הרבנים האחרים. מסכים אני כי מוזר משהו העדר המקורות על הרב סלונימסקי. אך מתקשה אני לפרוך גירסה כה עקשנית מחמת "לא שמענו".
ח. את הקשר המשפחתי שלי, אסכים לגלות לכם (וזה יהיה לכם תדהמה רבתי), רק לאחר שמישהו יאיר את עיניי בשאלה המרתקת מי כיהן בעירה בנקודה שבין הרב יהודה מאיר לבין הרבנים סלונימסקי וקצנלבוגן.
קליינער כתב:מתענייין כתב:קליינער כתב:באשר לרב סלונימסקי, נראה לי די אמיתי לקבל את הגירסה העקשנית של משפ' אליביצקי, חשוב לדעת שהר"מ איליביצקי היה ממחנה משפ' קרליץ! הוא גם למד בישיבת הגרש"י קרליץ וזכה למכתב המלצה ממנו, וגם היה בקשרי ידידות מופלגים עם החזו"א. מלבד זאת יש לזכור שכמעט כל המקורות שבידינו ניזונים מאחת משתי המשפחות, מלבד כמה מקורות אובייקטיביים שאכן מתייחסים לשני הרבנים בשווה, ומספרים על מחלוקת שקולה. טבעי הדבר שכל משפחה תטען שהסבא שלה זכה לרוב, וכמובן שאין לייחס לכך משמעות של ממש.
הודעתך בהשפעת חודש אדר?...
איך בכלל קשור לכאן הרב משה אילביצקי? וכי הוא זה שכתב את הקונטרס? הלא אחד ממשפחתו כתבו לאחר פטירתו [ובזמן שאשתו -נכדת הרב שרשבסקי- הייתה בין החיים].
מהם האינטרסים של אותו כותב נינו או בן נינו של הרב שרשבסקי? כבר אתה בעצמך כתבת "טבעי שאין לייחס לכך משמעות של ממש".
אני מנסה בכל לבי להבין את הציניות, הרוע והנשכנות, ולא ממש מצליח. משפחת איליבצקי היא משפחה מהחסידים הגדולים ביותר של החזון איש. הוא בא לפתח תקוה לשמש סנדק לנכדם וכן הלאה והלאה. הרב איליבצקי שזכה ממנו לעשרות מכתבים אינטימיים, כנראה יותר מכל אדם אחר, העריץ את החזון איש בכל ליבו. אך טבעי שהערצה זו עברה לבניו אחריו. הקונטרס נכתב לאחר פטירת אשתו שכן הוא קרוי על שמה ועוסק בה, וכמה שאני מנסה לדון לכף זכות את התגובה הזו, אני מעלה חרס בידי. אינני מבין את האינטרס המוזר שבהתקפות האלה. פגעתי כאן במישהו?
תוך כדי דיבור כתב:רבי אפרים מרדכי הלוי עפשטיין נתמנה בקוסובה על מקומו של רבי שמעון ב"ר דוד שנפטר בתק"ל, וחתנו רבי מאיר יהודה ב"ר יהושע ממיר התמנה אחר פטירתו בתקס"ח. כמובן יש קשר משפחתי בינם לבין רבי שאול קצנלבוגן, כי רבי אפרים מרדכי היה נכד בעל הפרדס דרך בנו רבי אברהם מאיר הלוי אב"ד מוש חדש, ורבי שאול היה בן-נינו של בעל הפרדס דרך בנו רבי יצחק הלוי עפשטיין מסלונים. אבל ככל הידוע אין לזה קשר עם התמנותו של רבי שאול בקוסובה.
קליינער כתב:מקור חדש שלי טוען שהיתה תקופה קצרה בה היו בקוסובה 3 רבנים במקביל, ואז היתה עיקר המחלוקת. לאחר שנותרו שנים נרגעו הרוחות. הרב השלישי היה חתנו של ר' מרדכי גימפל יפה שהיה רבה של רז'ינוי הסמוכה.
ומש"ה ביקשתיו שיעלה הדוקטוראט המלא במקום שיפתח בכל פעם הודעה עם נבואה חדשה...הוה אמינא כתב:כבר חזינו בעובדות שדוקטוראט על נושא הינן עוד פחות אמינים...
תוך כדי דיבור כתב:תוך כדי דיבור כתב:רבי אפרים מרדכי הלוי עפשטיין נתמנה בקוסובה על מקומו של רבי שמשון ב"ר דוד שנפטר בתק"ל, וחתנו רבי מאיר יהודה ב"ר יהושע ממיר התמנה אחר פטירתו בתקס"ח. כמובן יש קשר משפחתי בינם לבין רבי שאול קצנלבוגן, כי רבי אפרים מרדכי היה נכד בעל הפרדס דרך בנו רבי אברהם מאיר הלוי אב"ד מוש חדש, ורבי שאול היה בן-נינו של בעל הפרדס דרך בנו רבי יצחק הלוי עפשטיין מסלונים. אבל ככל הידוע אין לזה קשר עם התמנותו של רבי שאול בקוסובה.
ועוד להוסיף, שלפני רבי שמשון הנ"ל (ואולי לפני-לפניו), כיהן ברבנות קוסובה רבי אליעזר, שבנו רבי יצחק אייזיק היה דיין ודרשן בווילנא בשליש הראשון של שנות הת"ק.
יש עוד ידיעות על הרבנים בקוסובה במעלה הדורות אך זהו כבר בהפרש של כמה וכמה דורות.
קליינער כתב:והרי לך רב נוסף בקוסובה בתקופת המחלוקת : רבי כתריאל עפשטיין
תוך כדי דיבור כתב:אם כשאתה נחרץ זה ככה, מה נאמר כשאתה מסופק... עלה והצלח!
(נ.ב. כמעט כל משפחות הלוי עפשטיין קשורות זה לזה במעלה הדורות. ומה בכך? וכי זאת אומרת שכולם צאצאי בעל הפרדס דווקא?)
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 68 אורחים