מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ר' מרדכי גיפטר

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
אלי_ש
הודעות: 990
הצטרף: ב' אוקטובר 24, 2011 12:07 pm
יצירת קשר:

ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי אלי_ש » ד' מרץ 26, 2014 9:12 am

מישהו שלח לי תמונת קברו של רבי מרדכי גיפטר בהר הזיתים. הכיתוב מפתיע ביחס לגדול ראשי הישיבות בארה"ב (אולי בעקבות צוואתו?). הקבר נמצא בחלקה נידחת המכונה ה"חלקה האמריקאית" קרוב לקברו של הארי פישל.
מצבה רבי מרדכי גיפטר.JPG
מצבה רבי מרדכי גיפטר.JPG (167.37 KiB) נצפה 8546 פעמים

מספרים כי פעם נכנס יהודי אמריקאי בחליפה קצרה למשרדי החברא קדישא וביקש לקנות חלקת קבר. מיד הציעו לו קבר בחלקה האמריקאית, אך בשעת הרישום כששמעו את שמו "מרדכי גיפטר", כבר ביקשו להעביר את הרישום לחלקות הרבנים הידועות, אך הוא סירב באומרו: אני אמריקאי ואני רוצה להקבר בין אמריקאים...

שי אבי דוד
הודעות: 900
הצטרף: ב' ספטמבר 26, 2011 3:48 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי שי אבי דוד » ד' מרץ 26, 2014 10:06 pm

ר אלי, מדוע תכנה אותה נידחת? היא נחשבת מאד בין שוכני הר הזיתים. מרחק כמה עשרות מטרים משם קבור רבי יהודה פתיה ועוד... החלקה משייכת ל'אגודת אחים' ובמונחים מקומיים - תרתי משמע, זוהי בהחלט חלקה מכובדת. החלקה הסמוכה לה היא של אדמו"רי גור (ובה המערה המפורסמת). אמנם, החלקה אינה ממוקמת ממש מול הר הבית. אבל בכל זאת, השכנים, בהחלט טובים.

ישבב הסופר
הודעות: 2759
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ד' מרץ 26, 2014 10:08 pm

גור לא כל כך סמוך, אאל"ט, אבל קרוב.
רחל ווייס ובניה קבורים ממש שם, לא?

שי אבי דוד
הודעות: 900
הצטרף: ב' ספטמבר 26, 2011 3:48 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי שי אבי דוד » ד' מרץ 26, 2014 11:21 pm

עד כדי כך לא התעמקתי

שיף
הודעות: 2672
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי שיף » א' אפריל 27, 2014 10:38 am

אולי מן הראוי כבר לציין תולדותיו וכו' כדרך חו"ר הפורום.

מה שנכון נכון
הודעות: 11799
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' אפריל 27, 2014 10:43 am

נצוצי אש.GIF
נצוצי אש.GIF (32.85 KiB) נצפה 8403 פעמים

קדוש ה'
הודעות: 8
הצטרף: ג' אפריל 08, 2014 9:41 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי קדוש ה' » ה' מאי 01, 2014 5:45 pm

כהמשך לתגובתו של "מה שנכון נכון" אביא ערכו בויקיפדיה של מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל:

הרב מרדכי גיפטר (ז' בחשוון תרע"ו או תרע"ז, 1915 או 1916 - כ"ג בטבת תשס"א, ינואר 2001) היה ראש ישיבת טלז בקליבלנד‏[1] באוהיו שבארצות הברית.

תולדות חייו
נולד למהגרים מליטא בפורטסמות' בוירג'יניה. הוריו דאגו לחינוך היהודי של ילדיהם ועל כן עברו בצעירותו לבולטימור. למד בישיבה התיכונית שעל יד ישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק. רבותיו היו הרב משה אהרן פולייב (מתלמידי הרב איסר זלמן מלצר), והרב משה סולובייצ'יק. בגיל 15 פרסם מאמר בקובץ "תורת ארץ ישראל" שיצא לאור בפתח תקווה. בסביבות גיל 17 השתתף בכתיבת מאמרים בביטאון "הדנו" של תלמידי ישיבת רבנו יצחק.

לפי עצת דודו, הרב יהודה לייב זר, שהיה ממנהלי ישיבת רבי יצחק אלחנן, נסע בחורף תרצ"ב לליטא ללמוד בישיבת טלז, לאחר שאביו מכר את פוליסת ביטוח החיים שלו כדי שיוכל לקנות כרטיס נסיעה לבנו. היה מתלמידיו המקורבים של ראש הישיבה, הרב אברהם יצחק בלוך ולמד גם מפי הרב עזריאל רבינוביץ, ראש הישיבה השני, ומהרב מרדכי פוגרמנסקי. בקיץ תרצ"ט התארס עם שושנה, בתו של הרב זלמן שמואל בלוך שכיהן כמנהל הרוחני של הישיבה, בנו של הרב יוסף יהודה לייב בלוך. הזוג התחתן בארצות-הברית בחורף ת"ש.

היה מקורב לרב מיכאל הכהן פורשלאגר, תלמיד האבני נזר שהתגורר בבולטימור. כשגדלה ישיבת נר ישראל בבולטימור נענה לבקשתו של ראש הישיבה הרב יעקב יצחק רודרמן והעביר שיעורים לחבורות תלמידים במסכת הנלמדת ובספר שב שמעתתא של הרב אריה ליב הכהן הלר.

בתש"ג נבחר לכהן כרבה של הקהילה היהודית בווטרברי שבקונטיקט. בתש"ד הקימו דודיו הרב אליהו מאיר בלוך והרב חיים מרדכי כץ את ישיבת טלז בקליבלנד והוא נעתר לבקשתם לשמש שם כמשגיח. בתשל"ו עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת טלז בקריית טלז-סטון, אך בתשל"ט חזר לארצות הברית לאחר פטירתו של הרב ברוך סורוצקין, ראש ישיבת טלז בקליבלנד, והחליפו בתפקיד, זאת לאחר שנועץ בסטייפלר. הוא מילא תפקיד זה עד פטירתו. כראש ישיבה העביר שיעורים גם בספר מנחת חינוך.

חיבוריו
חיבר ספרים ומאמרים תורניים מגוונים בהלכה ואגדה, תורה שבכתב ושבעל פה. מאמריו התפרסמו בכתבי עת כמו "מוריה", "ישורון", "הפרדס", "תלפיות" ועוד. אחד המאמרים המפורסמים שלו עוסק בתולדות ישיבת טלז בספר "מוסדות תורה באירופה בבניינם ובחורבנם". חידושיו על הש"ס נכתבו בידי תלמידיו.

ספרים:
פרקי תורה: הערות, הארות וביאורים בפרשת השבוע, חלק ראשון ברוקלין תש"ל, חלק שני ירושלים תשל"ג. בחלק השני נוספה השלמה לפרשיות שהושמטו בחלק הראשון וכן קונטרס "מצותן של אבות" שבו הערות וביאורים לדרוש הראשון בספר "פרשת דרכים" של הרב יהודה רוזנס. החיבור יצא לאור במהדורה חדשה בוויקליף תשנ"ג (1992) בעריכת תלמידיו חיים-יהודה נוסבוים וראובן-דוד גרשון. כמו כן יצא תרגום לאנגלית בהוצאת "מסורה", ניו-יורק תשנ"ח (1998).
פרקי אמונה: שעורי דעת - בהוצאת פלדהיים, שני כרכים, ירושלים תשכ"ט-תשל"ח
פרקי מועד: הערות והארות בהלכה ובאגדה על המועדים, שני כרכים, בויקליף תשנ"ב-תשנ"ה. החלק הראשון עוסק בפסח ובשבועות והשני בחודשים אלול עד אדר.
פרקי עיון על מסכת מכות, ויקליף תשנ"א, נכתב בידי תלמידים.
סדרת נתיבות מרדכי על הש"ס. הסדרה כוללת שיעורים כלליים, שיעורים על הדף וכן הערות ובירורים. בסדרה זו יצאו שני כרכים בהוצאת "מכון אופק" בירושלים, על מסכת גיטין בתשס"ה וקידושין בתשס"ט. על מסכת יבמות יצאו שני כרכים. על הפרק הראשון בהוצאת המשפחה, ויקליף תשס"ד, וכרך נכון בהוצאת מכון "נהור ספרא", קליבלנד תשע"א.
ספר לשון הים על מס’ כתובות, בהוצאת תלמידי ישיבת טלז-ריברדייל, ניו-יורק תשס"ב
פתי מנחה : הערות הארות וביאורים בס' החינוך ובס' מנחת חינוך - על בראשית ושמות בלבד, בהוצאת "ארטסקרול מסורה", ניו יורק תשמ"ד
הרהורי תשובה : הערות הארות וביאורים ברמב"ם הלכות תשובה, יצא לראשונה בהוצאת "ארטסקול מסורה", ניו-יורק תשל"ז
קובץ אגרות מרן הגר"מ גיפטר זללה"ה - 62 מכתבים המחולקים לפי נושאים. יצא לאור בהוצאה מיוחדת לכבוד חתונת נכדו בתשע"א

דברי תורה ומכתבים שלו מופיעים בספרים שונים, ובהם:
שיעוריו על פרק ראשון של מסכת גיטין נדפסו בתוך "יד רמה... ושיטות קדמונים על מסכת גיטין", "מכון אופק", ירושלים תשס"ב, חלק א'
חידושי תורה על מסכתות חלה ופאה, בתוך: "אור חיים על מסכת פאה וחלה" מאת הרב חיים לייב חרל"פ, בהוצאת ישיבת בית זבול, ירושלים תשס"ו
הערות וחידושים על מסכת מועד קטן בעריכת תלמידו הרב שוויכה, בתוך: "עטרת אבי על מסכת מועד קטן", מאת מנחם קאהן, קליבלנד תשס"ה
ויכתוב מרדכי: מכתבי תורה, מהרב מרדכי גיפטער ואליו, השער השני של "בינת זקנים", בעריכת הרב יעקב צבי פרייל, ירושלים ובולטימור תשס"ח
קונטרס קובץ אגרות מהגאון רבינו מרדכי גיפטר זללה"ה - חלק שלישי, בראש לשון הים: כתובות גיטין (מהדורא תנינא), הוצאת "חד וחלק", ניו-יורק תשס"ז. בקונטרס שמונה-עשר מכתבים.

מאמרים
ישיבת טלז, בתוך: "מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם" (בעריכת פרופ' שמואל קלמן מירסקי), הוצאת "עגן", ניו-יורק, תשט"ז, עמ' 188-169
ההלכה במדרש ר' אליעזר בנו של ריה"ג - פורסם בחלקים בכתב העת תלפיות בחלקים בשנים תש"ד-תשט"ו והובא שוב ב"קונטרס עטרת מרדכי", כתב העת ישורון, חלק י', אדר תשס"ב, עמ' תע"ז-תפ"ה.
על הספר 'הרמב"ם והמכילתא דרשב"י - מדובר בעצם במכתב שנשלח לרב מנחם מנדל כשר. פורסם ב"קונטרס עטרת מרדכי", ישורון, חלק י', עמ' תפ"ו-תפ"ט.
יחס הרב והתלמיד - למעשה מדובר בשיחה ששוכתבה. הדברים הושמעו לפני ועידת המלמדים והמנהלים, שנערכה על ידי איגוד מנהלי ישיבות, בכ"ו בשבט תשכ"ח בישיבת "מגן דוד" בברוקלין שבניו-יורק". הדברים יצאו כחוברת בהוצאת "מסורה", ניו-יורק תשכ"ח.‬
תורה בגויים אל תאמין, "שבענט", גיליון 4
קונטרס ברכת אירוסין ונשואין - 'לרגל שמחת נשואין של החתן דוד צבי והכלה אביבה לאנדא, כ"ח מנחם אב תשנ"ט' (בשער המעטפת), ניו-יורק תשנ"ט.
ריכוז של מאמרים קצרים ומכתבים שלו מופיע בקונטרס "עטרת מרדכי" לזכרו, בתוך ישורון, כרך י', אדר תשס"ב, עמ' תכ"ד-תנ"ב.

משפחתו
ילדיו:
זלמן שמואל גיפטר - מזכיר בישיבת טלז בקליבלנד
מרת חסיה - אשת הרב יעקב רייזמן, אב"ד של אגודת ישראל בלונג-איילנד.

אחותה של אשתו שושנה, נעמי, נישאה לרב פסח יצחק שטיין שכיהן כראש ישיבה לצדו של הרב גיפטר. אחות נוספת, רבקה, נישאה לרב עקיבא הכרמי, רבה של קריית שמואל (בקריות הצפוניות לחיפה - הערה שלי).

הערות שוליים
1. בשלב מסוים עברה הישיבה מקליבלנד לעיירה ויקליף הסמוכה.

מקורות לזכרו (בערך בויקיפדיה הם חלק מ"קישורים חיצוניים")
הקונטרס "עטרת מרדכי" לזכרו בעריכת דניאל נוישטט וראובן גרשון, ישורון י', אדר תשס"ב, עמ' ש"ה-של"ד, אדר תשס"ב: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=319 (אחרי הדברים עליו מובאים בהמשך הקונטרס דברי תורה שלו ובהם משיעוריו על מסכת פסחים, הערות וביאורים לספרים שונים, מכתבים של דברי תורה ומאמרים קצרים בנושאים שונים, בעמ' של"ה-תצ"ג)
א' שרייבר, "ספעציעלע ביילאגע צו דער 10 יאר יארצייט פור הגאון ר' מרדכי גיפטער זצ"ל : פון אמעריקא קיין טעלז און צוריק מיט א גרויס און הייליק לעבנס שליחות", "דאס אידישע ווערט", גיליון 422, טבת-שבט תשע"א, עמ' 45-44: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 7&pgnum=44
אברהם בירנבוים, "א לבענסלאנגער ריקוד מיט דער תורה, אדער: 'מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי", שם, עמ' 49-46: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=46

שיף
הודעות: 2672
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי שיף » א' מאי 04, 2014 11:45 pm

אלי_ש כתב:מספרים כי פעם נכנס יהודי אמריקאי בחליפה קצרה למשרדי החברא קדישא וביקש לקנות חלקת קבר. מיד הציעו לו קבר בחלקה האמריקאית, אך בשעת הרישום כששמעו את שמו "מרדכי גיפטר", כבר ביקשו להעביר את הרישום לחלקות הרבנים הידועות, אך הוא סירב באומרו: אני אמריקאי ואני רוצה להקבר בין אמריקאים...

אבל מה נעשה שהגר"מ לבש "פראק"???

שיף
הודעות: 2672
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי שיף » א' מאי 04, 2014 11:50 pm

יש גם את בתו, מרת שלומית פייגא תליט"א אשת הג"ר אפרים זלמן הלוי אייזנברג זצ"ל מראשי ישיבת נר ישראל בבולטימור

חיי נר
הודעות: 339
הצטרף: ב' פברואר 01, 2016 3:09 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי חיי נר » א' ינואר 13, 2019 3:17 pm

מכתב ר' מרדכי גיפטער ז"ל יז כסליו תשל"ד - אל ראש הממשלה -מארכיון המדינה - [המכתב כנראה בעקבות מלחמת יום הכיפורים]
מג.pdf
(280.43 KiB) הורד 460 פעמים

גיורא בשמי שמיא
הודעות: 416
הצטרף: ד' נובמבר 09, 2016 9:56 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי גיורא בשמי שמיא » ג' ינואר 22, 2019 10:17 pm

שיף כתב:
אלי_ש כתב:מספרים כי פעם נכנס יהודי אמריקאי בחליפה קצרה למשרדי החברא קדישא וביקש לקנות חלקת קבר. מיד הציעו לו קבר בחלקה האמריקאית, אך בשעת הרישום כששמעו את שמו "מרדכי גיפטר", כבר ביקשו להעביר את הרישום לחלקות הרבנים הידועות, אך הוא סירב באומרו: אני אמריקאי ואני רוצה להקבר בין אמריקאים...

אבל מה נעשה שהגר"מ לבש "פראק"???


נו. אז כנראה הוא לא נכנס בשבת. (נפוץ מאד שראש ישיבה ילבש פראק לכבוד שויו"ט ושמחות, וביום חול ילך קצר. מן הענין אולי להביא שהיה ראש ישיבה אחת שנהג להיפך, ובשבת לבש קצר. היה זה הגאון ר' אלי' חזן ר"י תורה ודעת בברוקלין. כשנשאל על כך השיב "איך האב ניט ליב גיין שבת מיט מיינע ארבייטערס קלייד" (אני לא אוהב ללכת בשבת בבגדי העבודה שלי)
נערך לאחרונה על ידי גיורא בשמי שמיא ב ה' ינואר 24, 2019 11:56 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' ינואר 22, 2019 10:18 pm

ר' זליג עפשטיין לבש קצר. זכינו שביקר אצלינו ב'מעלות' לפני כעשרים שנה. היה נראה כאחד העם. בין כה עלה ל'לוי'.

גיזונטע קאפ
הודעות: 926
הצטרף: ד' אוקטובר 18, 2017 5:47 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי גיזונטע קאפ » ד' ינואר 23, 2019 7:52 pm

גיורא בשמי שמיא כתב: היה זה הגאון ר' אלי' חזן ר"י מיר בברוקלין. כשנשאל על כך השיב "איך האב ניט ליב גיין שבת מיט מיינע ארבייטערס קלייד" (אני לא אוהב ללכת בשבת בבגדי העבודה שלי)

ר' אליה' חזן היה ראש ישיבת תורה ודעת, לא ר"י מיר, (היה גם ר"י מתיבתא דחסידי גור).

גיורא בשמי שמיא
הודעות: 416
הצטרף: ד' נובמבר 09, 2016 9:56 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי גיורא בשמי שמיא » ה' ינואר 24, 2019 11:55 pm

גיזונטע קאפ כתב:
גיורא בשמי שמיא כתב: היה זה הגאון ר' אלי' חזן ר"י מיר בברוקלין. כשנשאל על כך השיב "איך האב ניט ליב גיין שבת מיט מיינע ארבייטערס קלייד" (אני לא אוהב ללכת בשבת בבגדי העבודה שלי)

ר' אליה' חזן היה ראש ישיבת תורה ודעת, לא ר"י מיר, (היה גם ר"י מתיבתא דחסידי גור).


אמת. כתבתי לא בכבדות הראש אלא בראש כבד. אתקנה בהודעתי. (היה מגדולי תלמידי הגרב"ב ואח"כ במיר)

חמרא טבא
הודעות: 306
הצטרף: ג' דצמבר 13, 2016 12:46 am

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי חמרא טבא » ב' ינואר 28, 2019 6:17 pm

גיורא בשמי שמיא כתב:
שיף כתב:
אלי_ש כתב:מספרים כי פעם נכנס יהודי אמריקאי בחליפה קצרה למשרדי החברא קדישא וביקש לקנות חלקת קבר. מיד הציעו לו קבר בחלקה האמריקאית, אך בשעת הרישום כששמעו את שמו "מרדכי גיפטר", כבר ביקשו להעביר את הרישום לחלקות הרבנים הידועות, אך הוא סירב באומרו: אני אמריקאי ואני רוצה להקבר בין אמריקאים...

אבל מה נעשה שהגר"מ לבש "פראק"???


נו. אז כנראה הוא לא נכנס בשבת. (נפוץ מאד שראש ישיבה ילבש פראק לכבוד שויו"ט ושמחות, וביום חול ילך קצר. מן הענין אולי להביא שהיה ראש ישיבה אחת שנהג להיפך, ובשבת לבש קצר. היה זה הגאון ר' אלי' חזן ר"י תורה ודעת בברוקלין. כשנשאל על כך השיב "איך האב ניט ליב גיין שבת מיט מיינע ארבייטערס קלייד" (אני לא אוהב ללכת בשבת בבגדי העבודה שלי)

הרב גיפטער לבוש באיצטלא דרבנן (אני מקווה שהתמונה לא נלקחה בשבת..)
קבצים מצורפים
tui.jpg
tui.jpg (161.37 KiB) נצפה 6982 פעמים

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי נהר שלום » ב' אפריל 06, 2020 7:45 pm

שיעור חדש מכתבי תלמידו בעניין בדיקה וביטול חמץ
קבצים מצורפים
הגר%22מ גיפטער.pdf
(57.89 KiB) הורד 183 פעמים

ההוא דאמר
הודעות: 1533
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי ההוא דאמר » א' אוגוסט 07, 2022 10:39 pm

מכתב הערות ובסופו דרך הלימוד לנער צעיר בנו של הגר"מ סאוויצקי אב"ד בוסטון.
בקישור המצורף, כולל סריקת הכת"י.
viewtopic.php?f=7&t=38342&start=175#p767130

מטה עז
הודעות: 110
הצטרף: ה' דצמבר 28, 2023 8:19 am

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי מטה עז » ד' מרץ 27, 2024 1:23 pm

על איזה גאון ישיש נסוב המכתב?
קבצים מצורפים
תמונה של WhatsApp‏ 2024-03-27 בשעה 13.19.17_833259cb.jpg
תמונה של WhatsApp‏ 2024-03-27 בשעה 13.19.17_833259cb.jpg (63.05 KiB) נצפה 1043 פעמים

גיורא בשמי שמיא
הודעות: 416
הצטרף: ד' נובמבר 09, 2016 9:56 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי גיורא בשמי שמיא » ד' מרץ 27, 2024 5:53 pm

השערה בעלמא
כל הפרטים מתאימים לאישיית הגאון [הק'] ר' רפאל ראובן גראזאווסקי זצ"ל [הי"ד] (הוספתי הק' שנהרג בשביל אמונתו, שלחם נגד גורמים מסויימים ששכרו המאפיה, ופגעו בו בתאונת דרכים ממנה נשתתק ושוב לא חזר לאיתנו ונפטר אחרי שבע שנות יסורים) נולד י"א כסלו תרמ"ז (מכלול). ובאמת היה מיוחד בליטא ונודע כ'קדוש מרחם'.

אולי היה דינער לישיבת תורה ודעת. לא מצאתי לע"ע סמוכין להשערתי.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15748
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' יוני 24, 2024 9:13 pm

כידוע היה הרמ"ג כמה שנים בטלז סטון באר"י, בנסיון להקים כאן סניף לישיבת טעלז.
כאשר חלה הגר"ב סורוצקין, חזר הרמ"ג לקליוולנד. ע"פ הוראת הקה"י והאבי עזרי.
קראתי שהדבר היה מאד שלא לרצונו, ומאז שחזר לשם כבה אורו והתעמעמה אישיותו ממש.

מי יכול לפרט על נסיבות הגעתו ועזיבתו. ובתנאי שלא להכנס ללשה"ר.

יש"כ

מטה עז
הודעות: 110
הצטרף: ה' דצמבר 28, 2023 8:19 am

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי מטה עז » ב' יוני 24, 2024 10:10 pm

איש_ספר כתב:כידוע היה הרמ"ג כמה שנים בטלז סטון באר"י, בנסיון להקים כאן סניף לישיבת טעלז.
כאשר חלה הגר"ב סורוצקין, חזר הרמ"ג לקליוולנד. ע"פ הוראת הקה"י והאבי עזרי.
קראתי שהדבר היה מאד שלא לרצונו, ומאז שחזר לשם כבה אורו והתעמעמה אישיותו ממש.

מי יכול לפרט על נסיבות הגעתו ועזיבתו. ובתנאי שלא להכנס ללשה"ר.

יש"כ


הגאון רבי יהושע ליף על הגאון רבי מרדכי גיפטר זצ"ל:
יש האוהבים את ארץ הקודש בכל ליבם. כזה היה הרב מרדכי גיפטר: הוא התענג על זמן שהותו בארץ, וכאשר נאלץ לעזוב את הארץ הקדושה נעצב בלי גבול.

דמעותיו הטהורות כשנאלץ לשוב לישיבת טלז האהובה שלו שבאמריקה, בערו באש נשמתו מלאת הכיסופים, וליהטו את כל שומעיו. כששב לאמריקה נראה כי משהו מאורו הועם- כי חלק מנשמתו נותר בארץ הקודש.

הרב גיפטר גילם גדלות רוח לצד דבקות הרגש. היו בו ההיגיון של ליטא בשילוב אשה היוקדת של תנועת המוסר, ואחד לא סתר את משנהו. הוא חי את המילים שלמד.

כזה היה הרב גיפטר – סולם מוצב באמריקה, וראשו מגיע לישיבת טלז בליטא.
היישוב החדש טלזסטון, ששכן למרגלות הרי ירושלים בסמוך לכפר הערבי אבו גוש, הכיל בנייני מגורים ובתים פרטיים. הוא היה מוקף צמחייה עבותה של יער ירושלים, פינות חמד קסומות מילאו את טלזסטון, ופרחים בכל גוני הקשת פרחו שם בשפע.

רחובותיה של טלזסטון נבנו בצורת הספרה שמונה. כביש הכניסה ליישוב היה תלול, ובקצהו התנשאה רמה שעליה הוקם בניינה המרשים של ישיבת טלז בארץ ישראל.

הרב אליעזר סורוצקין, חתנו של הרב אליהו מאיר בלוך ראש ישיבת טלז בקליבלנד, הגה רעיון להקמת קריית מגורים סביב ישיבת טלז בארץ ישראל. כך הוקמה טלזסטון, וכשנתיים לאחר הקמת היישוב נשלח הרב גיפטר לפתח את הישיבה ולעמוד בראשה.

אני ומשפחתי היינו בין ראשוני המתיישבים ביישוב החדש כשנה לפני הגעתו של הרב גיפטר. הקרבה בין ביתנו לבית משפחת גיפטר העניקה לי מתנה יקרה וסיפקה לי את הזכות לפתח קרבה אישית לאחד מגדולי ישראל המופלגים, מראשי הישיבות הגדולים ביותר שצמחו באמריקה. ייתכן ששורשו של קשר זה נעוץ בידידותו של הרב גיפטר עם אבי, אך זו לא הייתה הסיבה היחידה לקשר; הרב גיפטר אהב כל בן תורה, והתייחס אליי כאילו הייתי בנו.

משפחת גיפטר התגוררה בטלזסטון יותר משנתיים וחצי, עד שהרב ברוך סורוצקין, ראש ישיבת טלז בקליבלנד חלה, והרב גיפטר נקרא למלא את מקומו. בתקופת מגורי הרב לצדי למדתי בישיבת מיר, אך ניצלתי בשמחה כל הזדמנות שנקרתה לפניי להשתתף בשיעוריו. דוגמה בולטת היא השיעור שהיה בימי שישי על הספר "מנחת חינוך".

כיוון שהייתי בין האברכים הבודדים שהייתה ברשותם מכונית, זכיתי להסיע את הרב לפגישותיו עם מאורי תורה, כמו ר' חיים שמואלביץ והרב אלישיב. נסיעות בלתי נשכחות אלה היוו עבורי שעת כושר נדירה אישית עם ראש הישיבה – דיברנו בלימוד, ויכולתי להעלות בפניו כל שאלה ולשאוב תועלת ממוחו החד כתער, מחכמתו העצומה ומדעת תורתו הצרופה.

אני זוכר את ההתפעלות הטהורה ואת ההשתאות האמיתית שראיתי על פניו בצאתו מפגישתו הראשונה עם הרב אלישיב. הוא נראה כאדם שראה מחזה מפעים ויוצא דופן. לא אשכח את מילותיו:

"ראיתי עכשיו את הנסיך של כלל ישראל", הוא קרא ביראת כבוד, "את הנסיך של כלל ישראל!"



בהגיענו לטלזסטון מצאנו את עצמנו בעיר ריקה מתושבים שעתידה לוט בערפל. איש לא ידע כיצד יתפתח האזור שבפרברי ירושלים. בואו של הרב גיפטר ותלמידיו למקום היה עבורנו ברכה של ממש, שכן אז קמה בטלזסטון קהילה אמיתית של בני תורה: מאז יכולנו לארח בחורי ישיבה בסעודות השבת, בסדר שלישי למדתי בישיבה בחברותא עם ר' יוסף סורוצקין. היו אלה שנות זוהר לאורה של ישיבת טלז והשקפתה.

כשנערכו בטלזסטון בחירות למועצה המקומית, ביקש ממני הרב גיפטר להציג מועמדות כנציג המועצה מטעמו. מעולם לא חשבתי להעסק בענייני פוליטיקה, וחששתי שהדבר יגזול זמן רב מלימודי.

"ר' יהושע", הוא אמר לי, "איך געב דיר נישט קיין 'בחירה' אין דעם" – (איני נותן לך אפשרות בחירה בזה!) "דאס איז עבדות" – (זוהי עבדות). "איך געב אייך עבדות" – (אני מטיל את העבדות הזו עליך). "דו דארפסט זיין אן עבד" – (אתה צריך להיות עבד של ריבונו של עולם).

מובן שמילים אלה לא הותירו לי פתח סירוב. הבנתי את תחושת השליחות שהוא מנסה לטעת בי. שאלתי: "האם ראש הישיבה מרשה לי להיוועץ בר' חיים שמואלביץ?"

הייתי תלמיד ישיבת מיר, ור' חיים היה מורי ורבי. חשתי חובה לשמוע את דעתו לפני החלטה כזו.

ר' חיים הקשיב בתשומת לב ופסק את פסקו.

"זאלסט ארבעטן פאר ר' מאטל איין יאר" – תעבוד בשביל הרב גיפטר שנה אחת. "נאכדעם, קום צוריק און פראג נאכאמאל" – אחר כך תחזור אליי ותשאל שוב.

לצערי, בסיומה של אותה שנה כבר לא היה ר' חיים בין החיים, והרב גיפטר נאלץ לחזור לאמריקה, כך שהשאלה כבר לא הייתה מעשית…

אולם בשנה זו הייתי נציג במועצת היישוב טלזסטון. מילאתי את הוראותיו של הרב גיפטר בשלמותן, והשתדלתי בהכוונתו להפוך את העיר למקום של תורה.



אחד הרגעים הקשים ביותר בחייו של הרב גיפטר היה כאשר התבשר שעליו לחזור לאמריקה. אומרים שהרב גיפטר התייעץ עם הרב שך ועם הסטייפלער, והם הורו לו לשוב. הוראה זו הייתה קשה מנשוא עבורו. לפני פרידתו מהארץ מסר שיחת פרידה בבית הכנסת המרכזי של טלזסטון:

"לא זכיתי למה שזכה משה רבנו", הוא אמר כמעט בבכי: "אמנם משה רבנו לא נכנס לארץ ישראל, אבל הוא גם לא הוכרח לעזוב אותה אחרי שכבר נכנס אליה. אותי, לעומת זאת, מגרשת ארץ ישראל מגבולותיה!"

דמעותיו המרטיטות חדורות האהבה לארץ ישראל גרמו לנו השומעים לדמוע. אהבתו לארץ ישראל ולירושלים הייתה עזה כל כך, עד ששמעתי מבני משפחתו שמעולם לא התאושש אחרי חזרתו לאמריקה. מאותו יום והלאה, הם אמרו, הוא נהיה אדם אחר.

משפחת גיפטר לא חזרה לביתה הקודם בשכונת ויקליף שבקליבלנד. כדי להדגיש שהם במצב ארעי של גלות עברו לדירה שהייתה בפנימיית הישיבה. כך הם חיו – ר' מרדכי למד, לימד והשפיע על הדור הבא של תלמידי טלז, ובה בעת מעולם לא הפסיק לכסוף לאוויר הארץ הקדושה.



פעם שיתף אותי ר' מרדכי בחידוש שחידש, ואותו כתב במכתב ששלח לרב רודרמן:

המשנה אומרת, 'המפסיק ממשנתו ואומר: מה נאה אילן זה, מה נאה ניר זה, הרי זה מתחייב בנפשו'. והרב הסביר: "עד שהגעתי לארץ ישראל, הבנתי שהכוונה היא לאדם השקוע ב'קצות', ב'נתיבות' או ברבי עקיבא אייגר, ועוצר מלימודו כדי להתפעל מיופיו של אילן. התנהגות כזו מעידה על זלזול בלימוד התורה, ולכן האדם מתחייב בנפשו.

אבל עכשיו כשהגעתי לארץ ישראל אני מוצא את עצמי מהלך באותן דרכים שבהן התהלך אברהם אבינו… איך, מאטל גיפטר, גייט אויף די זעלבע בערג פון אברהם אבינו- אני, מוטל גיפטר, הולך באותם הרים, שהלך בהם אברהם אבינו… איינער וואס ביי אים איז דאס המפסיק ממשנתו – מי שמחשיב הכרה כזו (של מראה אילן או הר יפה בארץ ישראל) ומפסיק מלימודו, פרשטייט ער נישט אז דאס איז אויך קודש אבריך הוא – ואינו מבין שגם ההרים האלה הם ביטוי של אלוקות… הרי זה מתחייב בנפשו".

בהמשך מצאתי שביאור זה מובא גם בשם הבעל שם טוב, ומעניין שגם הבעל שם טוב השתוקק להגיע לארץ ישראל, אך מאמציו לא עלו בידיו…

על אף ששהיתי במחיצתו רק שנים ספורות, לעולם לא אשכח את השיעורים ששמעתי ממנו ואת הזמן שזכיתי להיות אתו. לעולם לא אשכח את חיוכו, את חמימותו ואת חכמתו. בעיקר את אהבתו הלוהטת לארץ האבות, ואת שברון הלב שחש כשנאלץ לעזוב את בית המדרש האהוב שבראש ההר ולהמירו במרחביה העצומים של אמריקה ובחורפי קליבלנד הקפואים.

שנות שהייתו המועטות בטלזסטון תיזכרנה תמיד כשנים הטובות ביותר בחייו- שנות ההוד, שנות השובע.

אמר לי פעם צעיר בניו: "התקופה שבה גר אבי בארץ ישראל הייתה מיוחדת כל כך לאבי ולמשפחתי. שנתיים לאחר מכן הייתי בוכה כל לילה עד שנרדמתי- עד כדי כך התגעגעתי לארץ ישראל ולחיים בה. זאת הייתה תקופת השיא של חיינו".

זאת הייתה תקופת השיא בחיי משפחת גיפטר. ואני זכיתי לעמוד לצדם בימי הזוהר הללו.

אחרי חזרת הרב גיפטר לקליבלנד נסגרה ישיבת טלז בארץ ישראל, אך לעד יישארו חותמם והשפעתם של הרב גיפטר ושל ישיבת טלז (מתוך הספר "בהיכלם", והובא באתר "דרשו").

ברשילא
הודעות: 191
הצטרף: ד' מרץ 10, 2021 2:31 am

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי ברשילא » ג' יוני 25, 2024 12:10 am

מושג כלשהו, מהאטמוספירה בה חי בתקופת ארץ ישראל:
גיפטר.JPG
גיפטר.JPG (123.84 KiB) נצפה 154 פעמים

מטה עז
הודעות: 110
הצטרף: ה' דצמבר 28, 2023 8:19 am

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי מטה עז » ג' יוני 25, 2024 8:05 am

אכן יש מגדולי ליטא שארץ ישראל ריגשה אותה באופן יוצא דופן, ברמה שאולי לנו כיום אין כ"כ השגה בה (מעומק המושג וקוצר המשיג, או משום כיוון דדש בה).
הרב דסלר העיד על עצמו שעניין שלקח לו ללמוד כמה חודשים, כאן בארץ ישראל הוא מקיף אותו בזמן קצר בהרבה, על רבי יחזקאל לוינשטיין מסופר כמו כן בסגנון דומה (כפי שהוא כותב להדיא על עצמו, באגרת מתקופת חזרתו לארץ ישראל לאחר השואה). על רבי מרדכי פוגרמנסקי מספר כמדומה ר"מ שטרנבוך שליט"א, שאמר על עצמו שאינו ראוי עדיין להיכנס לארץ הקודש...

גביר
הודעות: 2843
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי גביר » ג' יוני 25, 2024 8:42 am

אמרו לי עולים מארצות הברית שהסייעתא דשמיא והקדושה בא"י מורגשים בחוש ממש, אלא שאנחנו שתלי"ת הורתנו ולידתנו בקדושה איננו חשים בכך מחמת ההרגל.

אליסף
הודעות: 1227
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: ר' מרדכי גיפטר

הודעהעל ידי אליסף » ג' יוני 25, 2024 9:33 am

איש_ספר כתב:כידוע היה הרמ"ג כמה שנים בטלז סטון באר"י, בנסיון להקים כאן סניף לישיבת טעלז.
כאשר חלה הגר"ב סורוצקין, חזר הרמ"ג לקליוולנד. ע"פ הוראת הקה"י והאבי עזרי.
קראתי שהדבר היה מאד שלא לרצונו, ומאז שחזר לשם כבה אורו והתעמעמה אישיותו ממש.

מי יכול לפרט על נסיבות הגעתו ועזיבתו. ובתנאי שלא להכנס ללשה"ר.

יש"כ

אכן מפורסם הנוסח הזה (בתיקון אחד - עם פטירתו של רב"ס, לא עם מחלתו,) אך שמעתי מיודעי דבר שהוא לגמרי לא מדוייק. להיפך, הוא ביקש רשות מהגדולים הנ"ל לחזור לארה"ב. כנראה פטירת הגר"ב היתה ה'תירוץ' לחזור. (וצ"ל שאין זו סתירה לקשר העצום שלו עם קדושת א"י)
הנסיבות פחות חשובות.
דרך אגב, שמעתי שהיה מוסר אז שיעור, אולי במנחת חינוך בליל שישי, פעם הגיעה קבוצה של מצויינים ישראלים לשיעור, עוזריו העירו את תשומת לבו לכך וזירזוהו לתת להם
צומי והתיחסות. ר' מרדכי ענה בנחרצותו הידועה - איני פורס שטיח אדום לאף אחד!


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 419 אורחים