סוכה נ"ג: ואחוריהם אל היכל ה' מלמד וכו' - דברי הגריעב"ץ ע"ז

[מיללער]

כתב הגריעב"ץ בהגהותיו פה וז"ל: מלמד שהיו פורעים עצמן וכו' הוצגו דברים הללו בתלמוד להצדיק דינו של הקב"ה בחורבן ביתו עכ"ל.

נתרגשתי מדברי הגאון זצ"ל שעל אף שחז"ל למדו הדברים ודרשו כן מייתור הלשון בהפסוק, אם לא היו רואין בזה טובה של צידוק מדת הדין על חורבן הבית שיבנה במהרה בוודאי שלא היו רבינא ורב אשי כותבים את זה בהתלמוד.


ואיני יודע אם כוונת הגריעב"ץ הוא משום שיש בזה בזיון נורא לעם ישראל כענין שאמרו ישראל כשהן יורדין וכו' או פשוט שהצגת הענין דברים כהוויתן יש בו משום הרחק מן הכיעור.

[בברכה המשולשת]

שאלוני בשיעור למה אין בזה לשה"ר על אנשי בית ראשון, ואני עניתי בעניי שמה שנאמר בפסוקים בנבואה נצרך לדורות וממילא מוכח שהקב"הגזר שאין זה לשוה"ר, וכעת אחרי שכתר"ה הביא את דברי הגריעב"ץ זיע"א מובן יותר עומק הדבר

[מה שנכון נכון]

http://www.otzar.org/aspcrops/17694_39_ ... 032014.asp
ציין רק ליומא ולא לסוכה כי בסוכה רש"י פירש גמרא זו.
וע"ז נאמר אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ [ישעיהו ז] וד"ל.
[אע"פ שנושא ספרו הוא תשובות לאינם בני ברית,
מ"מ לא שאלוהו ע"ז, וכל הנושא שם צבי והסיף מדיליה].

[אוצר החכמה]

שאלוני בשיעור למה אין בזה לשה"ר על אנשי בית ראשון, ואני עניתי בעניי שמה שנאמר בפסוקים בנבואה נצרך לדורות וממילא מוכח שהקב"הגזר שאין זה לשוה"ר, וכעת אחרי שכתר"ה הביא את דברי הגריעב"ץ זיע"א מובן יותר עומק הדבר

לענ"ד אין בזה לשה"ר גם בלא תירוץ הגזירה.
ראשית הרי היו רשעים גמורים בחטאם זה וודאי אין נקראים עושים מעשי עמך שייאסר לדבר בהם. ועוד אדרבה וכי חשוד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא, וודאי צריך להצדיק את הקב"ה הצדיק ולהרשיע את הרשעים, רק אם יאמר אדם מליבו על קהילה שחרבה מחמת איזה חטא שהיה בהם אולי יש בזה איסור שהרי אינו יודע האמת אם זה סיבת ענשם (וגם זה צריך עיון בחטא מבורר) אבל כאן שידעינן שכך הוא מה לשה"ר יש בזה.

[בברכה המשולשת]

ייש"כ לרב אוצה"ח שליט"א מסתברים הדברים (אלא שצע"ק עם הגמ' לגבי מנשה המלך). אומר זאת היום לשאול, בעז"ה.

[אפרקסתא דעניא]

מה שייך לשון הרע? אתה מכיר אותם? נגרם להם נזק ממה שסיפרו לך עליהם?

[בברכה המשולשת]

כשם שמרן הח"ח למד גדרים מהא דבן קמצר

[אפרקסתא דעניא]

תוכל לכתוב מ"מ מדויק?