יש על הנושא הזה סוגיות רבות וארוכות.
אשמח אם יש בנינו ת"ח שידע לתת לנו קווים מנחים לחיי המעשה.
ואגב: מה החילוק בין אדם אחר לאדם עצמו כלומר, לאדם עצמו אנו אומרים שאין לעשות מצוה הבאה בעבירה...
ואילו לאדם אחר מותר? ואולי זה דווקא במצווה אבל בלא תעשה גם עצמו מותר לעבור על איסור קל כדי שלא יעבור על איסור חמור יותר?