היא שיחתי כתב:כבודו של הגרד"ל כאחד מגאוני (אם לא גאון) דורינו במקומו מונח
אבל, דעת רוב הפוסקים אינה כחזו"א ורק החמירו כחזו"א וביניהם שני ענקי פוסקי הדור האחרונים הגרשז"א והגריש"א זצוק"ל
צולניק כתב:לא רק הגרשז"א והגריש"א נהגו כך אלא גם מרן בעל האבי עזרי לא 'תפס' את דברי החזו"א כמו שתופסים אותו תלמידיו ובני משפחתו.
ד"א למישהו יש מידע נוסף בענין דעתו של הגרי"ז על קו התאריך??? פוק חזי מאי עמא דבר שביפן נוהגים שבת שלא כדעת החזו"א.
אל תאמר קבלו דעתי
אוצר החכמה כתב:אולי מישהו יכול להסביר בקצרה, מה הצד לחלוק על החזו"א בעניין קו התאריך?
בלי להכנס להרבה דיונים, הלא הרז"ה אומר דבר ברור ופשוט ומבאר כך את הסוגיא (ואין לנו בעצם ביאור אחר שם), ואין מישהו מגדולי הראשונים המפורסמים שחולק עליו, ובדעת אלה שנטען שחולקים עליו יש ויכוח. כך שאני יכול להבין שיאמר מישהו שיש מקום להחמיר גם שלא כדעתו, אבל מה הצד לפסוק אחרת ממנו ולעשות את דעתו רק כחומרא?
היא שיחתי כתב:אוצר החכמה כתב:אולי מישהו יכול להסביר בקצרה, מה הצד לחלוק על החזו"א בעניין קו התאריך?
בלי להכנס להרבה דיונים, הלא הרז"ה אומר דבר ברור ופשוט ומבאר כך את הסוגיא (ואין לנו בעצם ביאור אחר שם), ואין מישהו מגדולי הראשונים המפורסמים שחולק עליו, ובדעת אלה שנטען שחולקים עליו יש ויכוח. כך שאני יכול להבין שיאמר מישהו שיש מקום להחמיר גם שלא כדעתו, אבל מה הצד לפסוק אחרת ממנו ולעשות את דעתו רק כחומרא?
ראשית [איני בטוח אבל כמדומה ש] דברי הרז"ה אינם ברורים לחלוטין [איני זוכר בדיוק, אבל יש איזה חוסר בהירות מה דינם של אלו שלחופי קצה היבשה]
שנית דברי הרז"ה נוסדו על היעדר ידיעת מציאות שיש יישוב באמריקה
שלישית נחלקו החזו"א וברי פלוגתתו אם היסוד עולם חולק עליו
אוצר החכמה כתב:פתחתי חלק ממה שהביאו למעלה, מה הפשט בדברים של ר' איסר זלמן שאין רמז בש"ס ובשו"ע לעניין של קו אלא שומר ששה ומשמר שביעי?
א. מדוע התעלם משיטת הבעה"מ שלדבריו זו גמרא מפורשת?
ב. האם לשיטתו שנים שהגיעו משני כיוונים יחשיבו יום אחר לשבת?
ג. איפה שמענו משמר ששה ושומר שביעי במי שלא שכח באיזה יום יצא?
ג. זו רק ראיה משוכח, שאם בשוכח כן, אזי חזינן דעיקר דין שבת הוא ספירת שבעה
היא שיחתי כתב:כמדומה [עבר זמן מאז ראיתי הרז"ה]
דבריו מיוסדים על ההנחה שלמעשה אין קו תאריך החוצץ בין בני האדם, מבחינתו [כמדומה כותב מפורש] קצה היישוב הוא אי שם ליד סין, ושם מקום זריחת השמש ותחילת התאריך
לו ידע שיש יישוב באמריקה לא היה כותב דבריו
לזכרוני החזו"א הבין דבריו שכותב כן במסורת, אך [ושוב: כמדומה] משמע מדבריו להיפך, שכותב כן מסברת השכל לבאר דבר שלא הצליחו באר לפניו
יש כאן שאלה השקפתית עקרונית, האם במקרה שאחד הראשונים הכריע מכח השערת שכלו איזה דין מתוך הבנה שגויה של המציאות, האם ניתן לאחרונים לחלוק עליו אם לא
היא שיחתי כתב:
יש כאן שאלה השקפתית עקרונית, האם במקרה שאחד הראשונים הכריע מכח השערת שכלו איזה דין מתוך הבנה שגויה של המציאות, האם ניתן לאחרונים לחלוק עליו אם לא
היא שיחתי כתב:אשאל אותך הפוך
מה המקור של הרז"ה? אם אתה מניח שקבלה ומסורת, אז המשך דברי לא שייך
אם אתה מסכים שסברא
אזי אשאלך, מה סברתו? למה לא לומר שקו התאריך מתחיל בסוריה?
התשובה ברורה: קו התאריך צריך להתחיל בתחילת היישוב, השאלה היכן תחילת היישוב מתורצת מייד-הלא בחופי סין שם מתחלת הזריחה והיישוב
היות ויש אמריקה, שוב אין מקום לסברא זו, שהרי שמא קו התאריך מתחיל לחופי לוס אנג'לס, שם גם יש תחילת יישוב
היא שיחתי כתב:כבודו של הגרד"ל כאחד מגאוני (אם לא גאון) דורינו במקומו מונח
אבל, דעת רוב הפוסקים אינה כחזו"א ורק החמירו כחזו"א וביניהם שני ענקי פוסקי הדור האחרונים הגרשז"א והגריש"א זצוק"ל
אריסמנדי כתב:על הסוגיא בר"ה של 'נולד קודם חצות' וכו', כתבו הגאונים ראשי ישיבות בבל שאינם יודעים הפירוש ולא קיבלו בו דברים ברורים (עיינו באוצר הגאונים על המקום). לפיכך מסתבר שהחכם רב יהודה הלוי, שהיה בקי בחכמות חיצוניות, הוא שחידש פירוש זה. למעשה חלוקת כדור הארץ לארבעה חלקים שוים לפי הנקודות ציון של ריה"ל, אינה מתאמת למציאות.
כתבתי מהזיכרון בלבד, ואם טעיתי - תקנוני ואשוב.
אריסמנדי כתב:על הסוגיא בר"ה של 'נולד קודם חצות' וכו', כתבו הגאונים ראשי ישיבות בבל שאינם יודעים הפירוש ולא קיבלו בו דברים ברורים (עיינו באוצר הגאונים על המקום). לפיכך מסתבר שהחכם רב יהודה הלוי, שהיה בקי בחכמות חיצוניות, הוא שחידש פירוש זה. למעשה חלוקת כדור הארץ לארבעה חלקים שוים לפי הנקודות ציון של ריה"ל, אינה מתאמת למציאות.
כתבתי מהזיכרון בלבד, ואם טעיתי - תקנוני ואשוב.
אוצר החכמה כתב:אולי מישהו יכול להסביר בקצרה, מה הצד לחלוק על החזו"א בעניין קו התאריך?
בלי להכנס להרבה דיונים, הלא הרז"ה אומר דבר ברור ופשוט ומבאר כך את הסוגיא (ואין לנו בעצם ביאור אחר שם), ואין מישהו מגדולי הראשונים המפורסמים שחולק עליו, ובדעת אלה שנטען שחולקים עליו יש ויכוח. כך שאני יכול להבין שיאמר מישהו שיש מקום להחמיר גם שלא כדעתו, אבל מה הצד לפסוק אחרת ממנו ולעשות את דעתו רק כחומרא?
הבוחר בצב''א כתב:אוצר החכמה כתב:אולי מישהו יכול להסביר בקצרה, מה הצד לחלוק על החזו"א בעניין קו התאריך?
בלי להכנס להרבה דיונים, הלא הרז"ה אומר דבר ברור ופשוט ומבאר כך את הסוגיא (ואין לנו בעצם ביאור אחר שם), ואין מישהו מגדולי הראשונים המפורסמים שחולק עליו, ובדעת אלה שנטען שחולקים עליו יש ויכוח. כך שאני יכול להבין שיאמר מישהו שיש מקום להחמיר גם שלא כדעתו, אבל מה הצד לפסוק אחרת ממנו ולעשות את דעתו רק כחומרא?
ה
בעייה זו ניתן לפתור בשיטת החזו"א והיא לגרור את כל שאריות היבשת אחר תשעים המעלות, אלא שמפתרון זה יוצא שאין שום משמעות לתשעים מעלות שכן הרחקת אחריהם הרבה את הקו.
הרז"ה סבר כך ע"פ הידיעה המוטעית שהייתה לו במציאות שתשעים מעלות מירושלים הוא סוף היישוב,
לגבי הגמרא גם רש"י וגם תוס' לא מפרשים כך את הגמרא. הרז"ה הוא אינו ראשון מפרשי התלמוד, וגם אם אין מוצא חן פירושי הראשונים בעיני נכבדי הפורום לפום חריפותם מ"מ פירושי הראשונים נשארו בעינם.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 320 אורחים