בד"ץ העדה החרדית נמנע מלתת הכשר על הרבה מוצרים מטעמים עקרונים
לדוגמא, שתיה מתוקה, משום שיש בה תמציות ולא ניתן להשגיח על תמציות רק ביוצא ונכנס ואילו בפסח יש להם עקרון לא לתת הכשר רק על דבר שהושגח עליו מתחילה ועד סוף ועוד עד"ז.
במקום ההכשר שלהם יש בד"כ הכשר של חוג חת"ס.
בהכשרים אחרים כמו רובין, לנדא, שארית, כנראה לא מקפידים על העיקרון הנ"ל שהרי הם כן נותנים הכשר למשקאות מתוקים.
לכן לכאורה נראה לי שמי שחפץ ברמה הכשרותית של בד"ץ העדה החרדית או מכל סיבה אחרת.
אולם אינו רוצה דוקא בעיקרון הנ"ל ורוצה מחמת זה לקנות הכשרים אחרים הנ"ל.
אם הוא ירכוש את המוצרים בהשגחת חוג חת"ס הרי יש לו הכשר של העדה"ח.
וזה עדיף מבחינתו מאשר לקנות את של לנדא או אחרים כמו רובין או שארית.
שהרי מסתבר שהמשגיח לא מתחלף ועבודתו אינה פחות יסודית אלא שהחותמת היא אחרת.
אקוה שהובנתי.
אשמח לשמוע תגובות על כך