לא כי אלא יש שפקפקו בזה מכמה טעמים והא קמן שאין המנהג בזה כהמשנ"ב.משולש כתב:מה הבעיה להניח בתנאי כמו שכתב המשנ"ב?? ואז זה רק חומרא בלי קולא.
אם הוא משתייך לאותה הקהילה יתכן כדבריך אך אני דנתי במי שאינו משתייך לאחת מהקהילות האלו.משולש כתב:ומלבד זאת, אם הקהילה שבה מתפלל נחשב "מנהג המקום" אז כאשר הוא נמצא בבית ולא בקהילתו, אז הבית הוא המקום, ויכול להניח שם בלי שום חשש לכאורה.
ושמענו על הרבה גדולים שנהגו להניח תפילין בצנעה בביתם.
רק אתה אמרת את זה.משולש כתב:גם אני אמרתי שאין נוגע כלום ההשתייכות הקהילתית שלו, רק בזמן שהוא נמצא בבית הכנסת.
אבל בביתו בצנעא יכול לנהוג מה שרוצה
פשוטה של משנה כתב:והשו"ע שפסק שאסור להניחם אין לו לזה שום מקור כי אם הזוהר בלבד, ונמצא שבדבר זה שנחלקו בו הש"ס והזוהר לכו"ע הלכה דלא כהזוהר.
[וצ"ל שאישתמיטתיה להב"י הראיה הנ"ל].
ומעתה אין שום חשש בדבר וכל הרוצה להניח יניח בלא ברכה.
ההוכחה העיקרית לזה היא בגמ' בביצה שתפילין אינן מוקצה ביו,ט, וחזינן שאפי' ביו"ט שרי להניח תפילין].
[וצ"ל שאישתמיטתיה להב"י הראיה הנ"ל].
נראה מדבריו כהרב משולש שכיוון שיש מניחים אפילו אין להם קהילה בפ"ע זה מספיק להתיר ואני בעניי לא הבינותי למה.חובב_ספרים כתב:שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן קה אות ה'
ובדבר להניח תפילין בחוה"מ שבא"י שעיקר הישוב מתחלה היה מהספרדים וממדינות הערבים שעושין ברוב דברים כהרמב"ם ובעיקר כהב"י לא הניחו תפילין בחוה"מ, ואלו שבאו מיוראפ לא"י היו הראשונים תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט ואנשי חב"ד שג"כ לא מניחין תפילין בחוה"מ ממילא נעשה מנהג דא"י שלא להניח תפילין בחוה"מ, שא"כ מכיון שכבר אתה תושב א"י אתה רשאי לנהוג מהיום כמנהג א"י אף שהוא מדיני דאורייתא... אבל מ"מ אם אתה רוצה להניח תפילין מספק ג"כ אתה רשאי כי אפשר שעתה שכבר באו הרבה מיוראפ יש גם שמניחין תפילין ואין מקום קבוע כעת, ויש הרבה מרבותינו הראשונים דליכא איסור להניח תפילין אף לאלו שאין מניחין, אבל אם אתה רוצה להניח תפילין הוא דוקא בצנעא בבית ובלא ברכה כי גם במקומנו רוב ת"ח אף שהניחו תפילין הניחו בלא ברכה מאחר דמחלוקת הגאונים היא ספק ברכות להקל.
השאג"א מיירי בשבת ויו"ט אך מה נעשה שהשו"ע בסי' ל"א פסק לאיסור ואף המשנ"ב לא הביא שם דעה חולקת וגם מהגר"א בביאורו סי' ש"א מתיר רק שלא לשם מצוה כמ"ש בביה"ל שם.פשוטה של משנה כתב:כבר ציינתי באשכול השכן את דברי השאגת אריה שהוכיח באותות ובמופתים שאף להסוברים שא"צ להניח, מ"מ אין שום איסור בדבר. ואף הגר"א בביאור נראה שכך דעתו נוטה.
זה צ"ע אם ספק תפילין עדיף על ודאי מנין...משולש כתב:נפסק שלהתפלל עם תפילין עדיף מתפילה בציבור. ובפשטות גם בחול המועד אם הוא זמן תפילין יש אותו דין.
ולכן הנוהג להניח שלא מוצא מניין שמניחים תפילין. יתכן שעדיף שיתפלל לבד בבית עם תפילין. (אחרי שמונה עשרה הוא יכול לחלוץ את התפילין ולהמשיך את התפילה עם הציבור).
אוצר החכמה כתב:וכידוע שגם רבותינו בעלי התוספות והרשב"א נמשכו וטעו אחר הזוהר הקדוש ולא חלו ולא הרגישו שכבר הוכיחו כאן בפורום שאין מקור לדבר.
אוצר החכמה כתב:ההוכחה העיקרית לזה היא בגמ' בביצה שתפילין אינן מוקצה ביו,ט, וחזינן שאפי' ביו"ט שרי להניח תפילין].
[וצ"ל שאישתמיטתיה להב"י הראיה הנ"ל].
שכחת את ביאור הגר"א שהבאת באשכול השני שכותב שאינה ראייה.
אוצר החכמה כתב:תוספות במו"ק יט כותב על הגמרא ואין ראייה מכאן שמותר להניח תפילין. והרא"ש הביא בשם ספר העתים שאסור להניח תפילין (לשון הב"י) וגם הרשב"א במיוחסות סיים אחר שהסביר את דעת בעל התרומה, א"כ לפי דעה זו מותר להניח תפילין.
כך שזה נראה שפשוטם של דברי הראשונים מראים שאם אינו חייב להניח יש בזה גם איסור.
הבית יוסף כתב:עכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בחול המועד, ושמעתי שמקודם היו מניחים אותם בחול המועד כדברי הרא"ש, ואחר כך מצאו שכתב רבי שמעון בר יוחי במאמר אחד שאסור להניחם בחול המועד, ועל כן נמנעו מלהניחם בחול המועד, וכן כתב מורי דודי הה"ר יצחק קארו ז"ל בתשובה, והמאמר ההוא איתיה ב'מדרש הנעלם' לשיר השירים, על פסוק: 'לריח שמניך טובים'... ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש, מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רבי שמעון בן יוחי, המפליג כל כך באיסור הנחתן?
משולש כתב:אתה יכול ללעוג הלאה.
אם יש לך משהו לסתור את מה שאמרתי, (לא את דברי ההיתול ששמתי בפי), אשמח שתסביר.
אנחנו לא פוסקים כרשב"י לא בגלל שאנחנו אמיצים אלא בגלל שכל רבותינו אמרו לנו להניח ולא לשמוע בזה לב"י כמו שאנחנו לא שומעים לו בעשרות או מאות מקומות שבהם הרמ"א נחלק עליו.
אמסטרדם כתב:כנראה שאף אחד מאתנו לא יודע את שיקוליו של רבינו הבית יוסף בענין, כי רחוקים אנו מרוח קדשו כרחוק מזרח ממערב, וא"כ אין טעם לדון בדבריו הק' הנגלים רק לבני השגה כמוהו.
וכעת אני רואה מש"כ קולמוס ודפח"ח.
משולש כתב:אמסטרדם כתב:כנראה שאף אחד מאתנו לא יודע את שיקוליו של רבינו הבית יוסף בענין, כי רחוקים אנו מרוח קדשו כרחוק מזרח ממערב, וא"כ אין טעם לדון בדבריו הק' הנגלים רק לבני השגה כמוהו.
וכעת אני רואה מש"כ קולמוס ודפח"ח.
אתה מתכוין שצריך ללמוד ב"י כמו "גזירת הכתוב"? ומי שמנסה להבין מה דעתו ולמה הוא התכוין מיד כולם צריכים לקפוץ עליו ולנסות ללעוג ולבטל את דבריו?
משולש כתב:אתה מתכוין שצריך ללמוד ב"י כמו "גזירת הכתוב"? ומי שמנסה להבין מה דעתו ולמה הוא התכוין מיד כולם צריכים לקפוץ עליו ולנסות ללעוג ולבטל את דבריו?
משולש כתב:אותי לימדו שצריך להבין את מה שלומדים ומה סברת המקשן והתרצן, ולא להתחמק ש"בטח יש לו סברות שמימיות".
תורה היא וללמוד אנו צריכים, ולא בשמים היא.
קולמוס הסופר כתב:משולש כתב:אתה מתכוין שצריך ללמוד ב"י כמו "גזירת הכתוב"? ומי שמנסה להבין מה דעתו ולמה הוא התכוין מיד כולם צריכים לקפוץ עליו ולנסות ללעוג ולבטל את דבריו?
בס"ד
אף אחד אינו לועג על הניסיון להבין את דברי הב"י, הלעג הוא מההבנה הסופית בב"י שהוא פשוט מ-פ-ח-ד, ז"א, הב"י באמת בתוככי ליבו רוצה לפסוק כמו שעלה לך, ולא נעלם מעיניו שהצדק איתך, אבל מה לעשות, הוא מפחד מרשב"י. זה לא נקרא לנסות להבין את הב"י, אלא לעג וקלס ממנו ר"ל.
אמסטרדם כתב:משולש כתב:אותי לימדו שצריך להבין את מה שלומדים ומה סברת המקשן והתרצן, ולא להתחמק ש"בטח יש לו סברות שמימיות".
תורה היא וללמוד אנו צריכים, ולא בשמים היא.
ואותי לימדו שצריך לנסות להבין, אך לידע בבטחה שלא הכל אפשר להבין בשכל אנושי [אא"כ כבר יצא במדה מה מגדר אנוש], וצריך להתפלל להשי"ת שיורינו בדרך האמת לאמיתו בתורה הק'.
ואם שלוחיו הנאמנים של הקב"ה - ספרי הזוהר והשו"ע - לא מספיקים לכם, אז באמת אתם נאלצים לסמוך על השכל הפרטי שלכם [ושל רבותיכם].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 264 אורחים