אבא שאול בן בטנית מכר יין דווקא או גם שמן?

[נאשער]

במשנה מבואר שאבא שאול בן בטנית מכר יין ושמן, כנ"ל מרש"י ד"ה מפני מיצוי המדות שכתב "כשהיה מוכר שמן" וכו', וא"כ יל"ע, שבהמשך הגמרא כתוב שאבא שאול בן בטנית כנס שלש מאות גרבי יין והביאום לחכמים שאינו רוצה ליהנות מהם, וחבריו כנסו שלש מאות גרבי שמן וכו' עיי"ש, ולכאורה, למה הביא אבא שאול רק את היין שלא רצה ליהנות מהם מחשש שהם של הקונים, והלא אותו חשש היה לו ג"כ בשמן, וכמו שחבריו עשו כן אחר שחששו שזה שייך ללקוחות, ואין לומר שחבריו שכנסו והביאו הכוונה שחבריו עזרו לאבא שאול לכנס את השמן, ובאמת בסופו של דבר חשש אבא שאול הן ליינו והן לשמנו, כי פשטות לשון הגמרא אח"כ הוא "אמרו להם אי אתם זקוקים לכך, אמרו להם אף אנו אין רצוננו בכך" וכו', משמע שהדו"ד היה בינם לבין החכמים, משמע שהשמן כן היה שלהם, ואולי י"ל שרק המו"מ היה בינם, ומה שאמרו אין אנו וכו' שהלשון מורה על בעלות, אולי באמת רק בדרך המו"מ אמרו כן כי באו בשליחותו של אבא שאול בן בטנית, כי כמובן שהיה צריך לעזרה לסחוב את שלש מאות החביות, וגם על היין עצמו מסתמא היה לו עזרה מחבריו, וכ"ש שלא היה יכול לסחוב גם השמן, וא"כ לפי"ז באמת קאי הכל על אבא שאול, והמו"מ היה בין החכמים לחבריו בשליחותו של אבא שאול בן בטנית, אלא שפשטות הלשון אין מורה כן, וצ"ב.

[מיללער]

בתוספתא מובא שחברו של אבא שאול בן בטנית היה רבי אלעזר ב"ר צדוק ששניהם היו חנוונים, ומדברי הגמ' פה משמע ש"חבריו" היינו אותם שהיו עוסקים "עמו" בחנותו, עי' עוד בתולדות תנאים ואמוראים בערכו:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=274