פשוטה של משנה כתב:ואגב אעיר מה שמוזר לכאורה בעצם הנהגתו של ר"ע, שבשלמא בהיותו צורבא דרבנן נאלץ לעזוב ביתו ולגלות למקום תורה אבל בהיותו ראש ישיבה גדול ומכובד וכי לא היה מתבקש שיביא אשתו אצלו ותשב עימו בכבודו [ומסתמא הוא בכלל החיוב ד'עולה עימו'] ומה ראה להשאירה בעליבותה כל אותם השנים?
לשיטתך מבואר כמין חומר שהרי גם הי"ב והכ"ד שנים הם גוזמא.
וכבר העירו שבתנחומא לא מובא שמתו בין פסח לעצרת והי' העולם שמם ואדרבה משמע שמתו כדרך כל הארץ ולכן הוציא ר"ע מזה שגם לערב אל תנח ידך, ובאמת מוזר איך נבראת כל האגדה המפורסמת?
ולכאורה כבר בן עזאי סבר שהעובדה כפשוטו ועל זה סמך לעשות כן לבת ר"ע אך לא נגמר יפה כנודע (ע' תוס' כתובות סג, א ודו"ק).