עתניאל בן קנז כתב:קטע ממאמרו של משה אייזיק בלוי, ישורון טו. מכתב ידו של החיד"א זצ"ל
כנראה שבכל זאת, רבי שמעון בר יוחאי רוצה שיחגגו וירקדו, יאכלו וישמחו....
סגן אלוף כתב:מעשה בהג"ר יואל קלופט זצ"ל שעלה ברכב לכיוון מירון להתפלל על ציונו של ר"ש בר יוחאי, ובדרכו כשהוא עולה בהר נזעק כשהוא קורא [בשפת יידיש כמובן] 'זה מריח ריח עבודה זרה' ופנה חזרה לביתו.
שמעתי מאדם נאמן, ונפשי בשאלתי האם ידוע לחכמים שליט"א עוד מעשיות כעין זה המעשה מגדולי ישראל האמיתיים [ולא משום ביטול תורה גרידא]?
עתניאל בן קנז כתב:קטע ממאמרו של משה אייזיק בלוי, ישורון טו.
עתניאל בן קנז כתב:קטע ממאמרו של משה אייזיק בלוי, ישורון טו. מכתב ידו של החיד"א זצ"ל
כנראה שבכל זאת, רבי שמעון בר יוחאי רוצה שיחגגו וירקדו, יאכלו וישמחו....
משולש כתב:עתניאל בן קנז כתב:קטע ממאמרו של משה אייזיק בלוי, ישורון טו. מכתב ידו של החיד"א זצ"ל
כנראה שבכל זאת, רבי שמעון בר יוחאי רוצה שיחגגו וירקדו, יאכלו וישמחו....
מכאן לומדים שהב"י התנגד לכל העניין. וכבר היה מוכן אצלו מודעה לאסור הכל. וקרע אותה. מהלשון קצת נראה שגם אחרי שקרע את המודעה, עדיין סבר שאינו ראוי, רק שאסור לצאת בגלוי נגד זה.
(ועל כל פנים לא מוזכר בכל כתבי הב"י וכו' שום איזכור על מירון ול"ג בעומר, ולדעתו יש אבילות עד ל"ד שאסור בריקודים ומחולות בכלל, ואף בכסף משנה (אבל ד - ד) מבאר שאין עניין ללכת לקברות צדיקים).
גם האר"י ז"ל לאחר שהיה בקי בחכמת האמת לא נסע למירון למרות שהיה גר בצפת הסמוכה. (רק פעם אחת היה במירון, ואין ידוע אם היה בקי כבר אז בחכמה הנפלאה שהשיג אחר כך).
"והמנהג שנהגו ישראל ללכת בל"ג בעומר על קברי רשב"י ור"א בנו הקבורים במירון, ואוכלים ושותים ושמחים שם, ראיתי למורי האר"י ז"ל שהלך לשם בל"ג בעמר הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלושה ימים, וזה היה בפעם הראשונה שבא ממצרים, אבל איני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הנפלאה שהשיג אחר כך. והרב רבי יונתן סאגיש העיד לי שבשנה האחרונה קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן לשם עם כל אנשי ביתו, ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה... וכתבתי כל זה להורות כי יש שורש במנהג הנ"ל".
משולש כתב: ולעתניאל, אני הבאתי כמה ראיות לדברי. איני מכריח אף אחד לחשוב כך. אבל עדיין אין שום ראיה מקריעת הסכמה לדחות כל דברי הב"י בקש, ובוודאי שכינויי גנאי נגדי אינם יכולים לדחות את דברי הב"י.
משולש כתב:כמה נקודות על הנושא של השדי חמד:
א) השדי חמד חי יותר משלוש מאות שנה אחרי הב"י. אם כן בוודאי מדובר בשמועה ששמע.
ב) באף מקור לפניו לא מובא עדות זו שהב"י היה עולה לקבר רשב"י ושש ושמח שם.
ג) חרושת השמועות המזויפות סביב לג בעומר היא גדולה מאוד, וגם השדי חמד הביא שמועה מזויפת על לג בעומר במקום אחר. ובמקום שלישי הוא כבר הרים ידים: "ואני איני מאמין לקול השמועה הלזו". (אם הציבור מעוניין אציין מ"מ בהמשך).
ד) אם השדי חמד מכליל את כל גדולי דורו. הרי אנו יודעים כמעט בוודאות שהאריז"ל לא עלה למירון בל"ג בעומר מלבד פעם אחת. גם החרדים שהיה בן דורם מספר בהקדמתו שהיה רגיל לעלות למירון "פעמיים בשנה" (ופעמיים אלו היו, עשרה ימים לפני שבועות ולפני ר"ה, כמבואר בספר מצרף לחכמה ובספר עמק המלך).
משולש כתב:הרי אנו יודעים כמעט בוודאות שהאריז"ל לא עלה למירון בל"ג בעומר מלבד פעם אחת.
מה שנכון נכון כתב:משולש כתב:הרי אנו יודעים כמעט בוודאות שהאריז"ל לא עלה למירון בל"ג בעומר מלבד פעם אחת.
האריז"ל חי בארץ ישראל לאחר שחזר ממצרים כשנתיים בלבד.
ארזי ביתר כתב:דברי הרב משולש ודברי בעל שדי חמד, דברי מי שומעין?
משולש כתב:מה שנכון נכון כתב:משולש כתב:הרי אנו יודעים כמעט בוודאות שהאריז"ל לא עלה למירון בל"ג בעומר מלבד פעם אחת.
האריז"ל חי בארץ ישראל לאחר שחזר ממצרים כשנתיים בלבד.
נכון, והפעם שהוא עלה, זה כנראה היה עוד לפני שעלה לא"י. כמו שמשמע קצת בספר הכוונות.
בשנתיים שבהם היה חי בא"י לא עלה למירון.
עתניאל בן קנז כתב:משולש כתב:כמה נקודות על הנושא של השדי חמד:
א) השדי חמד חי יותר משלוש מאות שנה אחרי הב"י. אם כן בוודאי מדובר בשמועה ששמע.
ב) באף מקור לפניו לא מובא עדות זו שהב"י היה עולה לקבר רשב"י ושש ושמח שם.
ג) חרושת השמועות המזויפות סביב לג בעומר היא גדולה מאוד, וגם השדי חמד הביא שמועה מזויפת על לג בעומר במקום אחר. ובמקום שלישי הוא כבר הרים ידים: "ואני איני מאמין לקול השמועה הלזו". (אם הציבור מעוניין אציין מ"מ בהמשך).
ד) אם השדי חמד מכליל את כל גדולי דורו. הרי אנו יודעים כמעט בוודאות שהאריז"ל לא עלה למירון בל"ג בעומר מלבד פעם אחת. גם החרדים שהיה בן דורם מספר בהקדמתו שהיה רגיל לעלות למירון "פעמיים בשנה" (ופעמיים אלו היו, עשרה ימים לפני שבועות ולפני ר"ה, כמבואר בספר מצרף לחכמה ובספר עמק המלך).
א] צודק, מדובר ממכתב שמצטט מחכמי טבריה, ולא מעדות אישית כמובן.
ב] מי מחכמי הספרדי תיעד בתקופה ההיא עדויות ומנהגים? (ענין זה היה מקובל בעיקר בחוג חכמי אשכנז).
ג] צודק. וכמובן שאי אפשר להכריע ממכתב זה או אחר. אבל יתכן גם שגירסא זו כן נכונה ודוקא הגירסאות האחרות לא ...
ד] השדי חמד אינו מכליל 'כל גדולי דורו'. זוהי תוספת שלך!. הוא מביא גדולי דורו. ומסתבר שאין הכוונה לארי"זל שגר בארץ ישראל שנה וחצי בלבד. בשונה מהבית יוסף שגר בצפת והאזור עשרות בשנים. וגדולי צפת בתקופתו היו הרמ"ק, והאלשיך - מן המקובלים. שכנראה הכוונה אליהם.
אגב מנין הוודאות שהאריז"ל לא עלה יותר מפעם אחת למירון?
ומתי היה הסיפור המובא בעטרת זקנים (מחכמי אשכנז!) ריש תצג. משער הכוונות. [ופותח במנהג ארץ ישראל שנוהגין לילך על קבר רשב"י ור"א בנו ביום ל"ג בעומר].
מה שנכון נכון כתב:לא הבנתי, הלא רח"ו שהה עמו רק בשנתים אלו ועליהם מעיד שעלה [לכה"פ בשנה אחת].
ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ור"א בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותי' ושמחים שם. אני ראיתי למוז"ל שהלך לשם פ"א ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו, וישב שם שלשה ימים ראשו' של השבוע ההו'. וזה היה פעם הא' שבא ממצרים. אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אח"כ. (בענייני ל"ג בעומר שהוכנסו לספר "טעמי המנהגים" הוצאת אשכול הושמט משפט זה. כנראה כהטעיה מכוונת.) והה"ר יונתן שאגי"ש העיד לי, שבשנה הא' קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מוז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה. גם העיד הה"ר אברהם הלוי, כי בשנה הנז' הלך גם הוא שם. והיה נוהג לומר בכל יום בברכת תשכון 'נחם ה' אלקינו את אבלי ציון כו'...' וגם בהיותו שם אמר נחם כו' ואחר שגמר העמידה א"ל מוז"ל, כי ראה בהקיץ את רשב"י ע"ה עומד על קברו ואמר לו: 'אמור אל האיש הזה אברהם הלוי כי למה אומר נחם ביום שמחתינו? והנה לכן הוא יהיה בנחמה בקרוב.' ולא יצא חדש ימים עד שמת לו בן א' וקבל עליו תנחומין. וכתבתי כל זה להורות, כי יש שרש במנהג הזה הנז'. ובפרט כי רשב"י ע"ה הוא מחמשה תלמידיו הגדולים של ר"ע, ולכן זמן שמחתו ביום ל"ג לעומר כפי מה שביאר לעיל ביום ל"ג לעומר
עתניאל בן קנז כתב:[ג] צודק. וכמובן שאי אפשר להכריע ממכתב זה או אחר. אבל יתכן גם שגירסא זו כן נכונה ודוקא הגירסאות האחרות לא ...
ד] השדי חמד אינו מכליל 'כל גדולי דורו'. זוהי תוספת שלך!. הוא מביא גדולי דורו. ומסתבר שאין הכוונה לארי"זל שגר בארץ ישראל שנה וחצי בלבד. בשונה מהבית יוסף שגר בצפת והאזור עשרות בשנים. וגדולי צפת בתקופתו היו הרמ"ק, והאלשיך - מן המקובלים. שכנראה הכוונה אליהם.
.
מה שנכון נכון כתב:העסק אכן קצת סבוך ראה במצו"ב.
ומ"מ יש בידינו עדויות על ג פעמים שבהם עלה האר"י למירון. על שתי שנים מרח"ו ועל אחת מר"י סאגיש.
.משולש כתב:"אני ראיתי למוז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר" פעם אחת ולא יותר. מכאן למדים שהאר"י ז"ל בעצמו לא היה במירון אלא פעם אחת בחייו.
משולש כתב:ואותה פעם היתה כנראה לפני שהשיג את עומק חכמתו. ולאחר שהשיג את החכמה הנפלאה לא הלך יותר למירון בל"ג בעומר. (למרות שהתגורר בצפת הסמוכה.)
.בן אחר בן כתב:רח"ו כותב שעלה שני פעמים, פעם אחת ראה אותו (מתוך שתי שנים שהיה עמו), ועוד פעם העיד לו ר"י סאגיש.
ובזה נסתרים הדברים הבאים:..משולש כתב:"אני ראיתי למוז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר" פעם אחת ולא יותר. מכאן למדים שהאר"י ז"ל בעצמו לא היה במירון אלא פעם אחת בחייו
משולש כתב:עתניאל בן קנז כתב:קטע ממאמרו של משה אייזיק בלוי, ישורון טו. מכתב ידו של החיד"א זצ"ל
כנראה שבכל זאת, רבי שמעון בר יוחאי רוצה שיחגגו וירקדו, יאכלו וישמחו....
מכאן לומדים שהב"י התנגד לכל העניין. וכבר היה מוכן אצלו מודעה לאסור הכל. וקרע אותה. מהלשון קצת נראה שגם אחרי שקרע את המודעה, עדיין סבר שאינו ראוי, רק שאסור לצאת בגלוי נגד זה.
שמח כתב:אני ממש מתבייש לקרוא דברים כאלו בפורום תורני שכזה.
להשוות את ל"ג בעומר במירון לע"ז ולמשוגעים רח"ל - מעידה כאלף עדים כי הכותב מעולם לא היה שם בל"ג בעומר. יכולני להעיד על עצמי שזה מעל עשרים שנה שלא החסרתי ל"ג בעומר אחד במירון, ובדרך כלל הנני נמצא שם כל המעל"ע, מתפלל, לומד וכמובן גם רוקד. ההתעלות הרוחנית וההרגשה העילאית במקום היא כל כך אמיתית ומעוררת, כך שתבינו אותי על ההלם שקיבלתי לגלות כי ישנם כאלה, שמתוך דבריהם משמע שמעולם לא היו שם, המזלזלים בהילולת הרשב"י בצורה מבישה כל כך.
שמח כתב:אין לי כוונה להכנס לויכוח, התכוונתי בעיקר להדגיש כי מי שכותב שמירון היא ענין של עשן וטשולנט, כמובן שזה יכול אולי להריח לו ע"ז ושגעון, אולם מי שמגיע למירון כאל מקום קדוש, מתפלל ושופך לבו בקבר הצדיק שאין לנו השגה בגדולתו, ושאין חולק על חשיבות ההשתטחות על קברי הצדיקים, וכן מי שרואה את הריקודים של חסידים ואנשי מעשה שאין להם בעולמם כלום חוץ מתורה ועבודה - מתקומם עד מאד לראות את היחס המנוכר והמזלזל.
המתקיף כתב: ישנם אפיקים ביהדות (רציונאליסטים) שאינם יכולים לראות בעין יפה הנהגות כאלה וברור שיראו בכך משתגעים וקרובים לע"ז, וברוח זו כותב הר"ם במז"ל בכמה מקומות. וגם מי שהלך באפיק אחר של היהדות, כשם שהוא מבקש שאחרים יכירו בלגיטימיות של דרכו, כך הוא עצמו צריך להכיר בלגיטימיות של האחר, שיש דרך כזו שאינה יכולה לקבל זאת.
כמי שהיה במירון בל"ג בעומר מדי שנה כמעט עשרים שנה רצופות, אעיר רק זאת: הרגשת התעלות רוחנית ועילאית אינה יכולה להעיד על שום כלום. גארנישט. זירו. נאדה. וכי חסידי ש"צ למשל לא חשו הרגשה רוחנית עילאית (פי אלף)? וכי עובדי ע"ז להבדיל אא"ה לא חשים זאת?
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים