ביצה דף לז- מוקצה ותחומין

[בברכה המשולשת]

נשאלתי בשיעור היום אם יש שיטה נוספת לביאור איסור המוקצה בבהמה של השותפין מלבד רש"י ר"ח ותוס' וכן אם יש ביאור לדבריהם

[מיללער]

אם להשומעים ינעמו מה שנלפע"ד בהסבר דברי רש"י אנסה לעזור והוא עפ"י דברי המהר"ם שיף על האתר.

דהנה זה שבחבית שנחלקו בה שני בני אדם ביו"ט אין בו איסור מוקצה לאחד על אף שביהשמ"ש עדיין לא היתה ברורה למי יגיע מה, ע"ז יש שני הסברים; א. יש ברירה (שיטת רב) ב. שהשני אינו מקצה מדעתו אף חלק חבירו מפני שאולי יגיע לו אחר החלוקה, וזו שיטת שמואל שלא אסרו רק מדין תחומין ולא מדין מוקצה, היינו לאכלו במקומו.

ולפיכך בבהמה הקשו בגמ' שאם לרב אסרו מטעם תחומין אחרי שלא שייך לומר בזה ברירה כי אחרי ביהשמ"ש שוב נתערבו החלקים מכח יניקת האיברים א"כ איפה יותר איסור המוקצה הלא השני לא חשב שיגיע לו חלק חבירו כמו שסובר שמואל אלא שסומך עצמו על ברירה שלמעשה הברירה מתבלבלת ודו"ק.

אלא שקשה ע"ז קושית התוס' איפה יחשב זה למוקצה הרי בוודאי לא שמענו שאחד יהא אסור לאכול דבר מחבירו בשבת ויו"ט מטעם מוקצה והתוס' הביאו משנה מפורשת משלחין ביו"ט בהמה חיה ועוף.

אבל באמת זה נוכל להבין שיטת רש"י שבעצם דין מוקצה לא שייך רק לבעלים שהרי הסברא הוא שמקצה דעתו מחפצו ואינו סבור להשתמש בו בשבת, אבל מה לו להקצות דעתו מדבר של חבירו? אלא דוקא בציור כמו כאן בדבר של שותפות שתיכננו לחלקו ביו"ט אז מכין בדעתו את חלקו ומקצה את עצמו מהחלק שיגיע לחבירו. ודו"ק

(אקוה שהסברתי א"ע למדי)

[מיללער]

אחרי כתבי ראיתי שהפני יהושע מתרץ כעין זה את דברי רש"י ז"ל מקושית התוס'

[בברכה המשולשת]

ייש"כ הרב מיללער שליט"א. אמסור את הדברים לשואל נ"י