ביצה דף מ. מחלוקת רב ושמואל בדין תחומי פירות פקדון

[מיללער]

המפקיד פירות אצל חברו נחלקו רב ושמואל לגבי דין תחומיהן אם הם כרגלי המפקיד או הנפקד וביחד לו קרן זוית גם רב מודה שהם כרגלי המפקיד, ואותיב הגמ' ממתני' בדין הולכת מנות שאם זכה להם ע"י אחר מותרין האורחים להוליך המנות כרגליהן על אף שבביהשמ"ש היו בבית המארח בתורת פקדון ותירץ הגמ' ב' תירוצים א. כיון שזכה להם ע"י אחר כמי שיחד לו קרן זוית ב. זכה שאני

מה החילוק שבין ב' התירוצים?

[תנא קמא]

ייחד לו קרן זוית - היינו שלא קיבל עליו שמירה כלל. וכשאר תירוצים שבגמ' ובשאר מקומות בש"ס שזהו המשמעות שלהם.
זיכה שאני- היינו אפילו אם נאמר שקיבל עליו שמירה - ובדר"כ מי שמקבל עליו שמירה דעתו על התחומים, אבל כיון שזיכה להם ע"מ שיהיו יכולים לקחתם עמם, א"כ בפירוש התכוון שיהיו כרגליהם, ולכן רב מודה.

[מיללער]

כבוד הרב,

הגמ' גם בתירוץ הראשון לא תירץ שמיירי ביחד לו קרן זוית רק כיון שזיכה להם הוי "כמי" שיחד לו קרן זוית, והשאלה למה?

[תנא קמא]

יפה שאלת!
ובאמת הדברים באים סתומים,

אולם כנראה עיקר תירוץ הגמרא הוא, שכיון שעשה פעולה מיוחדת בשבילם, ויתר על זכותו, ודין החפץ כהנפקד. אלא שהגמ' הסתפקה אם פעולה זו הוא גם ויתור על האחריות - שמירה-, או רק על התחומין, ועל זה בא ה'ואיבעית אימא'. וייחד לו קרן זוית הוא לשון מושאל, למי שאינו מקבל אחריות השמירה.

[מיללער]

יפה שאלת!
ובאמת הדברים באים סתומים,

אולם כנראה עיקר תירוץ הגמרא הוא, שכיון שעשה פעולה מיוחדת בשבילם, ויתר על זכותו, ודין החפץ כהנפקד. אלא שהגמ' הסתפקה אם פעולה זו הוא גם ויתור על האחריות - שמירה-, או רק על התחומין, ועל זה בא ה'ואיבעית אימא'. וייחד לו קרן זוית הוא לשון מושאל, למי שאינו מקבל אחריות השמירה.

במח"כ לא הבנתי אף מילה מתגובתך, אולי זה מחמת קוצר המשיג ואני תולה המשוגה בי.

-

מזה שרש"י לא פירש את התירוץ הראשון בהגמ' רציתי לחשוב שרש"י אינו גורס רק התי' של "זכה שאני", אולם מצאתי בדברי הר"ן דברים שממנו מצינו לעמוד על דברי הגמ' וז"ל "אבל הכא דלא אמר ליה בעינן זיכוי ומיהו בהכי מהני דכיון שזיכה לו ע"י אחר אי נמי דאמר ליה משאיל לשואל גופיה שיטלנו ביו"ט כמי שיחד לו קרן זוין דמי" ומדבריו למדנו שהתירוץ הראשון הוא בעיקר שכשזיכה לו ע"י אחר הודיע גם להאורח שיבא ואיבע"א שלא נצרכה לזה אלא הזיכוי לבד משוי ליה כמי שיחד לו.

שוב מצאתי שהמהרש"ק בספרו בגדי יו"ט אכן מתקשה בהבנת הנפק"מ בין הל"ק לל"ב ומתרץ בדוחק עיי"ש:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=333

[מה שנכון נכון]

ראה באות ה את ביאור רי"א בסוגיא.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=328