כדתני רב שמעיה עצרת פעמים ה' פעמים ששה פעמים שבעה הא כיצד שניהן מלאין חמשה שניהן חסרין שבעה אחד מלא ואחד חסר ששה ומאן תנא דפליג עליה דרב שמעיה אחרים היא דתניא אחרים אומרים אין בין עצרת לעצרת אין בין ר"ה לר"ה אלא ד' ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת חמשה
ומקורו בתוספתא ערכין פ"א:
פרים של חג אין פחות משבעה ולא יותר על ארבעה עשר. אין פתח בטועה פחות משבעה ולא יתיר על שבעה עשר. אין בנגעים פחות משבוע אחד ולא יתיר על ג' שבועות. אין פוחתים מארבעה חדשים המעוברים בשנה לא נראה להוסיף יתיר על שמונה. מעולם לא נראו ששה חדשים המעוברים בשנה זו אחר זו. במקום שאין מכירין זמנו של חדש נוהגין אחד מעובר. ואחד שאינו מעובר וכן בגליות נוהגין אחד מעובר ואחד שאינו מעובר היו נוהגין תמוז בזמנו והאב מעובר ואח"כ נודע להן שאב בזמנו מניחין אותו ומונין מכאן ואילך אחד מעובר ואחד שאינו מעובר. עצרת פעמים שחל להיות בחמשה ובששה ובשבעה לא פחות ולא יותר. ר' יהודה אומר חל להיות בחמשה סימן רע לעולם בששה סימן בינוני בשבעה סימן יפה לעולם. וכן מצינו שהיו ישראל עומדין לפני הר סיני נמשכין לאחוריהם י"ב מיל ובאין לפניהם י"ב מיל על כל דיבור ודיבור כ"ד מיל היה היום ברור והיו ישראל משתלחין מפני האש אמר להן הקב"ה לענני כבוד רבצו טל לפני בני שנאמר (תהילים סח) ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום והקב"ה מרביץ לפניהם טללים וגשמים שנאמר (שם) גשם נדבות תניף אלהים וגו'. אין עצרת חל להיות אלא ביום הנף. אין ר"ה חל להיות אלא ביום הנף וביום עיבורו. אחרים אומרין אין בין עצרת לעצרת ואין בין ר"ה לר"ה אלא ארבעה ימים בלבד ואם היתה שנה מעוברת ה'.
וקשה לכאורה, איך יפרנסו האחרים הדיחוים בר"ה של לא אד"ו ראש וכו'? ואיך יעשו אם יגיע יוה"כ בצמוד לשבת, לית להו החשש של מתיא או ירקיא?