אמסטרדם כתב:בשאלת רב [חלק?] מביא מהגרח"ק שליט"א דמקיים מ"ע של תורה,
ויצויין להקדמת האג"ט [וכ"כ בדרך פקודיך] דלימוד עניני המצוה הוא חלק מהמצוה ולפי"ז יש לדון דאמנם לימוד מצוה דרבנן יהיה רק מדרבנן [ויקיים לא תסור דאורייתא אך לא ת"ת דאורייתא].
איש-אחד כתב:אם בלימוד מצוות דרבנן מקיים ת"ת רק מדרבנן, לכאורה יש להקפיד ללמוד בדיני דאורייתא דווקא.
איש רגיל כתב:איש-אחד כתב:אם בלימוד מצוות דרבנן מקיים ת"ת רק מדרבנן, לכאורה יש להקפיד ללמוד בדיני דאורייתא דווקא.
וזו הראיה שמקיימים מצוות תלמוד תורה אף בלימוד דינים מדרבנן.
איש-אחד כתב:אם בלימוד מצוות דרבנן מקיים ת"ת רק מדרבנן, לכאורה יש להקפיד ללמוד בדיני דאורייתא דווקא.
כנסת ישראל כתב:ראה בפתיחה לספר משנת חיים פסחים, והארכתי בזה במקו"א.
רוצה לידע כתב:מה בכלל הסברא שלא יהא מצות לימוד התורה במצות דרבנן והרי צריכים ללמוד שלא יכשלו בל''ת דלא תסור?
סגן אלוף כתב:ויש כאן תירוץ חדש על השאלה בענין מבטלין תורה לקריאת המגילה תיפו"ל שקריאת המגילה נמי תורה הוא, ולפי הדברים המתבארים כאן א"ש
מה שנכון נכון כתב:לרמב"ן ודעימיה שברכת התורה דרבנן, ומשמע שחיובה הוא רק בזמן שרוצה ללמוד [ראה חנוך מצוה תל ובמנ"ח שם], איך יכול לצאת יד"ח בברכה שמברך כשלומד דינים דרבנן [עיין ברכות יא: שמברך למשנה לתלמוד ולמדרש, ובפשוטו הכונה לכל ענין שלומד בהם], ואם אינו יוצא יד"ח ת"ת בדינים דרבנן יצטרך לברך שוב כשילמד דינים דאורייתא. וד"ז לא שמענו.
וכ"ז נכתב רק לצד שיש צורך בראיות לשאלה מוזרה זו.
פליגי התם [נדרים לז] איכא למאן דאמר שכר שימור ואיכא למאן דאמר שכר פיסוק טעמים ופריך למאן דאמר שכר שימור מ"ט לא אמר שכר פיסוק טעמים דקסבר שכר פיסוק טעמים דאורייתא פירוש ניתן למשה מסיני מכלל דלמ"ד שכר פיסוק טעמים קסבר לא ניתן למשה מסיני להכי מותר ליקח שכר מהן. מכאן מדקדק רבינו שמחה דכל חידושי סופרים מותר ליקח שכר ממנו. ובירושלמי פ' אין בין המודר גרסינן חקים ומשפטים אתם מלמדים בחנם ואי אתם מלמדים בחנם מקרא ותרגום, ע"כ:
מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר, מותר ללמד בשכר, אבל תורה שבע"פ אסור ללמד בשכר... הגה וכל חידושי סופרים, דהיינו מה שנתקן מדרבנן, מותר ליטול שכר ללמדו. (הגהות מיימוני פ"א).
פיסוק טעמים דאורייתא היא, ור"י סבירא ליה דלאו דאורייתא היא. וכתב הרמ"א ז"ל ביו"ד סי' רמ"ו (סע"ה) דכל מילי דרבנן שרי ללמדן בשכר. ולענ"ד צ"ע, דכיון דכל מילי דרבנן הוי בכלל לא תסור, אם כן בכלל חוקים ומשפטים הם. ודוקא פיסוק טעמים דאין זה אלא הבנת המקרא הוא דסבירא ליה לר"י דאין זה בכלל חוקים ומשפטים, אבל לא שאר דברי סופרים, ורוב תורה שבעל פה הם חידושי סופרים. וקצת ראיה לזה מהא דפריך בקדושין (נ"ח ע"ב) המקדש באפר פרה מקודשת מהא דנוטל שכר להזות הזייתו פסולה. ולפי הנ"ל הא יכול ליטול שכר להזות בטומאה דרבנן דהאיסור שכר הזאה הוא גם כן מקרא דואותי צוה, כדאיתא בבכורות (כ"ט ע"א) ואם כן אין זה אלא בטומאה [דאורייתא]. ואף דיש לדחות, מכל מקום דין זה צ"ע.
וכתב רבינו הרמ"א דכל חידושי סופרים דהיינו מה שנתקן מדרבנן מותר ליטול שכר ללמדו עכ"ל [והוא מהגמ"י פ"א ומקורו מנדרים ל"ז א ולענ"ד היה נראה דרק לעניין פיסוק טעמים אמרו כן וכמ"ש הרא"ש שם לנגן המקראות כהלכתן ע"ש אבל שארי דינים דרבנן כדאורייתא דמי דכולם ניתנו למשה בסיני כדאיתא במגילה י"ט ב שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים וכו' ע"ש ואולי מדאומר שהראהו ולא שנתנו וצ"ע ודו"ק]:
מה שנכון נכון כתב:סגן אלוף כתב:ויש כאן תירוץ חדש על השאלה בענין מבטלין תורה לקריאת המגילה תיפו"ל שקריאת המגילה נמי תורה הוא, ולפי הדברים המתבארים כאן א"ש
יש מכאן ראיה בהיפך, איך מותר לבטל ת"ת דאורייתא ולעסוק בדינים דרבנן כשאין בהם את הטעם של פרסומי ניסא.
איש רגיל כתב:רוצה לידע כתב:מה בכלל הסברא שלא יהא מצות לימוד התורה במצות דרבנן והרי צריכים ללמוד שלא יכשלו בל''ת דלא תסור?
viewtopic.php?f=7&t=16468&p=173811#p154932
מה שנכון נכון כתב:הגהות מיימוניות הלכות תלמוד תורה פרק א
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו סעיף ה
קרן אורה מסכת נדרים דף לז עמוד ב
ערוך השולחן יורה דעה הלכות תלמוד תורה סימן רמו
סגן אלוף כתב:אכן באילת השחר הנ"ל כבר למד מזה על זה וצל"ע דבקל אפשר לחלק, ובפרט שישנם שיטות שללמד תורה שבכתב אפשר בשכר, ואטו נאמר שאף זה איננו בכלל מצות ת"ת ?
ידידיה כתב:סגן אלוף כתב:אכן באילת השחר הנ"ל כבר למד מזה על זה וצל"ע דבקל אפשר לחלק, ובפרט שישנם שיטות שללמד תורה שבכתב אפשר בשכר, ואטו נאמר שאף זה איננו בכלל מצות ת"ת ?
לכאורה הראיה היא מעצם הדימוי של לימוד דינים דרבנן ללימוד פיסוק טעמים.
שהרי לעניין פיסוק טעמים מפורש בגמ' שדין נטילת שכר תלוי בשאלה אם פיסוק טעמים מן התורה או לאו.
ולמאן דאמר פיסוק טעמים לאו דאורייתא, לכאורה אין בזה קיוםן מצוות ת"ת.
ואם תאמר שלימוד מצוות דרבנן יש בו קיום מצוות ת"ת, מנלן לחדש שמותר ליטול על כך שכר, ומה הדמוי לפיסווק טעמים שאינו בכלל ת"ת.
וע"כ שהגר"א וההג"מ שפשוט היה להם לדמות, משמע שסברו שאין בכך מצוות ת"ת.
או שתאמר שפשוט היה להם שפיסוק טעמים למן דאמר לאו דאוריתא, יש בו דין ת"ת כשאר תורה, ולכן דימו.
כך או כך, הדבר צריך הבנה.
סגן אלוף כתב:ידידיה כתב:סגן אלוף כתב:אכן באילת השחר הנ"ל כבר למד מזה על זה וצל"ע דבקל אפשר לחלק, ובפרט שישנם שיטות שללמד תורה שבכתב אפשר בשכר, ואטו נאמר שאף זה איננו בכלל מצות ת"ת ?
לכאורה הראיה היא מעצם הדימוי של לימוד דינים דרבנן ללימוד פיסוק טעמים.
שהרי לעניין פיסוק טעמים מפורש בגמ' שדין נטילת שכר תלוי בשאלה אם פיסוק טעמים מן התורה או לאו.
ולמאן דאמר פיסוק טעמים לאו דאורייתא, לכאורה אין בזה קיוםן מצוות ת"ת.
ואם תאמר שלימוד מצוות דרבנן יש בו קיום מצוות ת"ת, מנלן לחדש שמותר ליטול על כך שכר, ומה הדמוי לפיסווק טעמים שאינו בכלל ת"ת.
וע"כ שהגר"א וההג"מ שפשוט היה להם לדמות, משמע שסברו שאין בכך מצוות ת"ת.
או שתאמר שפשוט היה להם שפיסוק טעמים למן דאמר לאו דאוריתא, יש בו דין ת"ת כשאר תורה, ולכן דימו.
כך או כך, הדבר צריך הבנה.
כמובן שיש בזה קיום מצות עשה דאוריתא כיון שמסייע להבנת התורה
ירח מלא כתב:ובאמת אם מן התורה לא צריך להדליק נר חנוכה למה שיהיה צריך ללמוד על זה.
ירח מלא כתב:ולחדד, אני מחפש הסבר לוגי (?! א. א.) למה אם מהתורה לא חייבים ליטול ידים וכדו' שיצטרכו ללמוד על זה
אלף אלפים כתב:ירח מלא כתב:ולחדד, אני מחפש הסבר לוגי (?! א. א.) למה אם מהתורה לא חייבים ליטול ידים וכדו' שיצטרכו ללמוד על זה
כמו שמקיימים מצות תלמוד תורה בלימוד אגדתות וכו'
והנה מה שהוזכר לעיל מענין ברכת התורה יש להעיר שלאו דוקא בכל מה שמקיימים מצות ת"ת מחויבים בברכה"ת עיין בערוך השלחן שחקר בענין לימוד אגדתות וקבלה.
היא שיחתי כתב:שמעתי לאחרונה, ושו"ר שנכתב כן באיזה מקום
שתלמוד תורה של מצוות דרבנן, (דוגמת לימוד עירובין בחלק של תקנות דרבנן כעירובי חצרות), היא מצווה רק מדרבנן, ואינו מקיים בזה מצוות ת"ת דאורייתא,
ובאמת שהדברים זרים לי מאוד, אך גברא רבה קאמר לה, והביא ראיה מדברי הגר"א ואיני יודע מה הראיה
האם יש למישהו מקורות לעניין זה?
היא שיחתי כתב:אלף אלפים כתב:ירח מלא כתב:ולחדד, אני מחפש הסבר לוגי (?! א. א.) למה אם מהתורה לא חייבים ליטול ידים וכדו' שיצטרכו ללמוד על זה
כמו שמקיימים מצות תלמוד תורה בלימוד אגדתות וכו'
והנה מה שהוזכר לעיל מענין ברכת התורה יש להעיר שלאו דוקא בכל מה שמקיימים מצות ת"ת מחויבים בברכה"ת עיין בערוך השלחן שחקר בענין לימוד אגדתות וקבלה.
היכן הערוך השלחן?
אם לימוד מצוות דרבנן אינו ת"ת אלא מדרבנן, אם כן פשיטא דאגדתות של מעשים בגמ' אינם תלמוד תורה כלל, שהרי היכן ציוונו חכמים ללמוד המעשים
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 163 אורחים