לייבעדיג יענקל כתב:לפי הזכור לי (מעת לימודי בישיבה לפני שנים רבות מאוד...) לדעת הגרעק"א בשבת לא הוי מתעסק איסור בכלל כיון שאי"ז מלאכת מחשבת, ובשאר דיני התורה הו"ל שוגג. וכנראה אין הדברים מוסכמים (ואולי החוו"ד סובר שבכל התורה זה מותר, קשה כבר לזכור כ"כ טוב בגילי המופלג...)
ספר כתב:האם מותר לבקש מחבר שלא יודע שהאור ידלק בפתיחת המקרר [הוא חושב שהוציאו הנורה מער"ש], לפתוח מקרר בשבת? צדדי השאלה בלי להיכנס לאריכות הוא דלכאו' זה נחשב למתעסק ואם מתעסק מותר, לכאו' גם זה אמור להיות מותר.
לייבעדיג יענקל כתב:לפי הזכור לי (מעת לימודי בישיבה לפני שנים רבות מאוד...) לדעת הגרעק"א בשבת לא הוי מתעסק איסור בכלל כיון שאי"ז מלאכת מחשבת, ובשאר דיני התורה הו"ל שוגג. וכנראה אין הדברים מוסכמים (ואולי החוו"ד סובר שבכל התורה זה מותר, קשה כבר לזכור כ"כ טוב בגילי המופלג...)
אוצר החכמה כתב:הרעק"א דן רק על דאורייתא אבל מפורש בדבריו שגם בשבת הוא איסור דרבנן ולכן לא מובן מה שייך להביא את דבריו לעניינינו.
ובזה מובן לי דברי תוס' פ"ק דשבת (דף י"א ד"ה שמא ישכח ויצא) אליבא דרבא וכו' מבואר מדבריהם דלאביי דגזר גזירה לגזירה היה ניחא דמתעסק הוא עכ"פ דרבנן, ובפשוטו תמוה איך שייך דיאסרו חז"ל מתעסק הא לא ידע שעושה כן ולאיזה ענין יאסרו חכמים לעשות כן, הא כיון דלא ידע כלל שעושה מלאכה זו דחשב שהוא תלוש לא ידע כלל שיש עליו איסור דרבנן.
ולפי הנ"ל דמתעסק הוי ככל מילי עבירה אלא דמקרי שגגת עבירה, ובכה"ג גזה"כ לפטרו מחטאת אבל עבירה יש כאן אלא דמ"מ בשבת כיון דלא ידע מהמחט לא מקרי מלאכת שבת, [ומה"ט נקטו בדבריהם מלאכת שבת ולא נקטו מתעסק, דמצד מתעסק היה מלאכה דאורייתא, רק מטעם מלאכת מחשבת הוא דרבנן] ובזה שפיר כתבו דלאביי היה ניחא דאסור מדרבנן, היינו דרבנן אמרו אף בלא מלאכת מחשבת הוי מלאכה דרבנן לענין מלאכה שא"צ לגופה וכדומה, וא"כ גם זו דלא ידע מהמחט מצד מלאכת מחשבת הוי מלאכה דרבנן, וממילא אף דהוא מתעסק הוי שגגת מלאכה דרבנן, ודוק.
אוצר החכמה כתב:הבאתי את הציטוט כדי להביא את ההערה. (היא באמת לא קשורה לקטע הזה רק בספר שם שמו את זה על הקטע הזה).
א. לכאורה המשנ"ב בסי' שי"ד מצריך תלת דרבנן (מלאכה שאצל"ג, מקלקל, וכלאחר יד).מה שנכון נכון כתב:אף אם נאמר שיש בדבר איסור דרבנן, יש לדון בנד"ד אם מעוד סיבה הוא דרבנן, כגון שאין הנורה שנדלקת אש ממש, או דהוי גרמא, ובדבר שא"מ בתרי דרבנן אף דהוי פס"ר המ"ב מתיר.
חשבונות רבים כתב:א. לכאורה המשנ"ב בסי' שי"ד מצריך תלת דרבנן (מלאכה שאצל"ג, מקלקל, וכלאחר יד).מה שנכון נכון כתב:אף אם נאמר שיש בדבר איסור דרבנן, יש לדון בנד"ד אם מעוד סיבה הוא דרבנן, כגון שאין הנורה שנדלקת אש ממש, או דהוי גרמא, ובדבר שא"מ בתרי דרבנן אף דהוי פס"ר המ"ב מתיר.
ב. כתבו לעיל בשם הגרמ"ש קליין שלא שייך כאן אינו מתכוין וככעי"ז יש בשש"כ בשם הגרש"ז (פרק י' הערה מ"ה במהדורה הרגילה).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 299 אורחים